מדובר במקורות כגון הכנסה מדמי שכירות, קבלת תמיכה כספית מההורים, נכסים נזילים, קצבאות ילדים וכדומה.

כמו כן, יש לקחת בחשבון את פוטנציאל ההשתכרות של ההורה, להבדיל מרמת השתכרותו בפועל וזאת במידה והוא איננו פועל למצות פוטנציאל זה כדי למקסם את הכנסותיו.

עוד בנושא: הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי

דוגמאות למבחן הכנסת ההורים - מתוך פסקי דין

במסגרת הליך ע"א 378/80 יצהר נ' יצהר אף נקבע כי על האב להתאמץ על קצה יכולתו ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט, כדי שיוכל לזון את ילדיו הקטינים.

יחד עם זאת גם נקבע כי יש להתחשב בהכנסה הפנויה של ההורה כלומר, ההכנסה הכוללת שלו בניכוי הוצאות המדור והמחיה הקיומית שלו.

כך לדוגמא, במסגרת הליך תלה"מ 13548-04-17 נדון מקרה בו האם עבדה בחצי משרה והרוויחה כ-3,300 ₪ לחודש נטו וזאת במקביל ללימודיה, אותם היא היתה צפויה לסיים כעבור מספר חודשים.

האב טען כי האם אינה ממצה את כושר השתכרותה, מאחר שהיא בוחרת לעבוד רק בחצי משרה ואם תיקח על עצמה יותר משמרות, הרי ששכרה יוכפל.

בית המשפט קבע כי כל עוד האם לומדת ובמקביל נדרשת לטפל בילדים קטנים, אזי בהחלט קיים קושי להרחיב את המשרה ולהגדיל את ההכנסה.

יחד עם זאת, יש להניח ששכרה יעלה משמעותית לאחר סיום לימודיה, בין אם היא תגדיל את היקף משרתה הנוכחית ובין אם היא תבחר לעסוק במקצוע אותו היא רוכשת.

בנוסף, גם חלוקת זמני השהות של האב עם תאפשר לה להגדיל את היקף משרתה וכפועל יוצא את הכנסתה.

לפיכך נקבע כי מן הראוי לקחת בחשבון לצורך ההכנסה הכוללת את פוטנציאל השתכרותה של האם, לאחר סיום לימודיה ובהתאם לכך נקבע כי הוא צפוי להגיע לכ-6,000 ₪ נטו לחודש, לכל הפחות.

עוד בנושא: תשלום מזונות ילדים עד גיל 6 במשמורת משותפת וזמני שהות שווים

במסגרת הליך תמ"ש 34740-03-16 נדון מקרה בו נראה שקיים פער בין השכר החוזי הפוטנציאלי של האב לשכר שלו בפועל וזאת עקב היעדרויות של האב.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מעיון בכלל תלושי השכר של האב שהוגשו בפניו עולה כי מדובר בהיעדרויות מגמתיות העולות לכדי אי מימוש פוטנציאל ההשתכרות שלו באלפי ₪ בחודש, וזאת מבלי שהאב סיפק הסברים משכנעים להעדרויותיו.

בהתאם לכך נקבע כי שכרו של האב הנו בהתאם לשכר החוזי הפוטנציאלי שלו.  

במסגרת הליך תמ"ש 16207-01-16 נדון מקרה בו האב טען כי הכנסתו החודשית הנה 15,000 ₪ נטו בלבד. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי לצורך חישוב יכולתו הכלכלית, יש לקחת בחשבון גם את הרווחים הכלואים הנמצאים בחברה שהוא מחזיק במחצית המניות שלה.

מאחר שחלקו ברווחים הללו בחברה עמד על 247,215 ₪, אזי גם אם הוא ישלם מס בשיעור 30%, צפויה לו הכנסה נוספת של כ-13,000₪ עד 15,000₪ נטו בחודש.

בית המשפט הבהיר כי הוא מודע לכך שלא תמיד יהיו בחברה של האב רווחים כלואים שיוכלו להיחשב כהכנסה, אך בהתחשב ברמת החיים הגבוהה שהוא ניהל, ולרבות לאור העובדה שבחודש אחד הוא הוציא כ-16,000 ₪ עבור מסעדות בלבד, אזי יש בכך כדי להצביע על רמת ההכנסות הגבוהות שלו.

לפיכך, נקבע כי הכנסתו החודשית אינה נופלת מ-30,000 ₪ נטו.

יובהר כי מהפסיקה שניתנה לאחר פסק הדין בהליך בע"מ 919/15 עולה שההלכה החדשה שנקבעה בו חלה על פסיקת מזונות ילדים בכלל, עבור ילדים מעל גיל 6 שנים, ולא רק במקרה בו יש משמורת משותפת.

כך, נקבע, למשל בהליך עמ"ש 33549-04-16 עוד נקבע כי המדובר בהלכה בעלת תוקף רטרואקטיבי, שחלה לא רק על הליכים שנפתחו לפני מתן פסק הדין ביום 19.7.2017, אלא גם על הליכים שאף הסתיימו בערכאה ראשונה לפני מתן פסק הדין ומצויים בשלב ערעור.

כך נקבע בין השאר במסגרת הליך עמ"ש 14612-10-16.

קריאה נוספת בנושא:

• כללים לקביעת מזונות ילדים לפי ההלכה החדשה
• הפרדה בין עלויות מדור להוצאות אחרות בחישוב מזונות ילדים