הכתובה הנה מסמך משפטי עתיק יומין על פי ההלכה היהודית, אשר נלווה לטקס הקידושין והנישואין במטרה להבטיח את זכויות הכלה במהלך הנישואין ועם סיומם.
הכתובה כוללת את חובות הבעל כלפי אשתו במהלך הנישואים כגון החובה לכבד את אשתו, לדאוג למזונותיה ולחיות עמה חיי אישות וכן את התחייבותו הכספית לתשלום דמי הכתובה במקרה של גירושין או פטירת הבעל.
בהקשר זה התעוררה הסוגיה האם סכום מופרז של דמי כתובה, אכן מחייב את הבעל בפועל. שכן, לא פעם הסכומים הנקובים בכתובה הינם סכומים מופרזים ומוגזמים ביותר.
אגב, על פי הנחיית הרבנות הראשית לרושמי נישואין אין לכתוב סכום של יותר ממיליון ש"ח בכתובה.
בסקירה המעניינת שלפנייך נציג מספר פסקי דין העוסקים בנושא ונסביר בהרחבה את עמדתו של בית המשפט.
הגישה העקרונית של בתי הדין הרבניים שדנים בתביעות כתובה מטעם האישה במסגרת הליכי גירושין הנה שאין לחייב את הבעל בסכומים מופרזים.
יש להתייחס אליהם כאל סכומים שנכתבו ללא גמירות דעת אמיתית אלא בשל טעמים אחרים כגון מתן כבוד לאישה ועל כן בית הדין הרבני רשאי להתערב בסכום מופרז ולהפחיתו לסכום אשר הולם את מצבו הכלכלי של הבעל בעת הנישואין.
נימוק זה מכונה טענת אסמכתא ולפיה התחייבות של חתן לסכום מופרז במסגרת הכתובה הנה בגדר אסמכתא, קרי, התחייבות שאין כוונה לקיימה.
במסגרת הליך 1052109-1 פלונית נ' פלוני אשר התנהל בפני בית הדין הרבני הגדול, נחלקו שלושת הדיינים לגבי השאלה האם יש לחייב את הבעל בסכום הכתובה אשר עמד על סך של 520,000 ₪.
במסגרת פסק הדין אשר ניתן ביום 27.6.2016 סבר אחד הרבנים בדעת מיעוט כי הכתובה הנה שטר מחייב לכל דבר ועניין וכי יש לחייב את הבעל גם אם סכום הכתובה מופרז וזאת אף אם הסכום שווה ערך לכל רכושו!
אולם, דעת הרוב של שני הדיינים הנוספים סברה אחרת וקבעה כי אין לחייב את הבעל בסכום מופרז.
אחד מאותם דיינים הבהיר כי לדעתו הקביעה האם סכום הכתובה הנו מופרז אינה נקבעת בהתאם למה שאנשים ככלל חושבים למוגזם, אלא באופן יחסי למצבו של החתן המתחייב.
בנוסף ציין אותו דיין ציין את הסיבות המקובלות לכתיבת כתובה בסכום מופרז כך:
"אם משום שהיה ברור לכל הנוכחים במעמד החופה שהבעל לעולם לא יוכל לעמוד בהתחייבות לסכום כה גדול והוא אינו גומר בדעתו להתחייב בסכום זה בפועל.
אם משום שאומרים לחתן שכך המנהג לכתוב סכום גדול לכבוד בעלמא ואין לו לחשוש כלל ממימוש התחייבות זו או משום הלחץ על החתן תחת החופה שאם לא יכתוב סכום גדול הוא מבייש את משפחת הכלה ועוד.
עצם העובדה שהרבה מאוד הורגלו לכתוב אותו סכום של 555,555 אלף ש"ח או מיליון ש"ח בלי כל קשר למצבו הכלכלי ועושרו של המתחייב מלמדת שיש מכנה משותף לאותם אנשים שנוקבים בסכום זה משום כבוד או נגד עין הרע (בגלל שהמספר חמש רומז לחמסה או כסימן ברכה לילדים – המספר חמש (ה') רומז להא לכם זרע) ולא לשם התחייבות כלל".
קראו עוד בנושא: הפר התחייבות לפוליגרף וישלם את סכום הכתובה באילו נסיבות ניתן לשלול חיוב בתשלום כתובה מהאישה?
כאמור, דעת הרוב פסקה כי אין לחייב את הבעל בסכום המופרז של 520,000 ₪ וכי תחת זאת יש לחייבו בסכום ההולם את מצבו הכלכלי.
בהתאם לכך נקבע כי עליו לשלם לאישה סך של 120,000 ₪ בלבד.
עם זאת גם נקבע כי המדובר בפסק דין עקרוני בלבד, ביחס לזכאות האישה לכתובתה וכי לאחר שייערך איזון המשאבים של הצדדים בהתאם למועד הקרע ינתן פסק דין שבו ייקבע הסכום שישולם לאישה מתוך סכום זה של 120,000 ₪ שנקבע כדמי כתובה.
כאשר מדובר בתביעת כתובה מטעם האלמנה במסגרת הליכי ירושה הגישה הנה שונה במידת מה ולפיה נקיטת סכום עתק בכתובה אין בה כדי להעיד בהכרח על היעדר גמירת דעת.
כך נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך בע"מ 9692/02 פלונית נ' פלוני. שכן החתן חותם על שטר הכתובה המוקרא לו ולמוזמנים במעמד החופה ובכך מעיד לכאורה על גמירת דעת חיצונית.
לכן, גם אם הבעל בשיחות פרטיות ציין כי הוא רואה בכתובה התחייבות סימבולית בלבד וגם אם הוסדר הסכם ממון אין בכך בהכרח כדי לפגוע בתוקף הכתובה.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!