שיקולי בית המשפט

במידה ובית המשפט השתכנע כי ההורים אכן זכאים לקבל מזונות מן העיזבון, אזי עליו לקבוע את סכום המזונות, בין היתר, בהתאם לקריטריונים המפורטים בסעיף 59 לחוק הירושה ואשר רלוונטיים לגבי ההורים:

1. שווי העזבון.
2. מה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על-פי צוואה.
3. רמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש.
4. רכושו של הזכאי למזונות.
5. הכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא.

לבית המשפט יש שיקול דעת רחב כיצד לפסוק את המזונות בהתאם לקריטריונים הללו ומהו המשקל שעליו לתת לכל אחד מהם בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה המובא בפניו.   
 
את הבקשה לקביעת מזונות על ההורים להגיש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה אף ששה חדשים לאחר חלוקת העיזבון, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש וכן לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.

לגבי אופן תשלום המזונות, על בית המשפט לקבוע את תשלומם בתשלומים רב-פעמיים. יחד עם זאת, ניתן לקבוע את תשלומם גם בתשלום חד-פעמי או חלקם בתשלומים רב-פעמיים וחלקם בתשלום חד-פעמי, אם בית המשפט ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

בנוסף, בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות, מי יספק את המזונות ולידי מי יסופקו. כמו כן, בית המשפט רשאי להתנות את תשלום המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

על מנת להבטיח את תשלום המזונות, בית המשפט רשאי לקבוע דרכים שונות לשם כך, לרבות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצבה, שעבוד או בכל אופן אחר.

ההחלטה בדבר קביעת סכום המזונות אינה מהווה מעשה בי-דין ועל כן הזכאי למזונות רשאי לבקש את הגדלתם ואילו היורשים זכאים לבקש את הקטנתם או ביטולם ואף לבקש החזרתו של תשלום חד-פעמי והכל בתנאי שנתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ועם זאת הן לא היו ידועות למבקש אותה שעה.

כאשר מדובר בבקשה להגדלת או הקטנת או הפסקת תשלומים רב-פעמיים, אזי ניתן להגישה רק לאחר תום שנה מההחלטה הקודמת ובתנאי שהשתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן.

יחד עם זאת, בית המשפט רשאי שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות מראש בשעת הדיון הקודם.

אין לחייב יורש באופן אישי בתשלום מזונות מן העיזבון אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העיזבון ואם קיבל מנכסי העזבון בתום לב, אזי כדי שוויו של מה שנשאר בידו.

כמו כן, אין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד-פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל ואם קיבל בתום לב, כדי שוויו של מה שנשאר בידו.

לעומת זאת, בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש ואם קיבל שלא בתום-לב, כדי שוויו של מה שקיבל.

על פי סעיף 56 לחוק הירושה, לא רק ההורים זכאים לקבלת מזונות מן העזבון של ילדם המנוח, אלא גם בן זוגו וילדיו שלו.

לפיכך, במידה וכספי העיזבון לא מספיקים כדי לשלם מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר וזאת כאמור בסעיף 64 לחוק.

בנוסף, בית המשפט רשאי במקרה כזה גם לראות כחלק מן העיזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין וזאת בהתאם לסעיף 63(א) לחוק.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!