על מנת לבטל את ההסכם, מכל סיבה שהיא, יש לפנות אל הגורם שאישר ונתן תוקף משפטי לאותו הסכם והדברים אינם פשוטים כלל ועיקר, בעיקר לאור העובדה שצריך לכבד חוזים והסכמים ובמיוחד לאחר שההסכם אושר וקיבל תוקף בערכאה שיפוטית.

למי הסמכות לבטל את ההסכם?

הגורם המוסמך לבטל הסכם גירושין הנו אותו גורם שאישר אותו מלכתחילה דהיינו, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. כך נקבע במסגרת ההליכים ע"א 394/88 מאייר נ. מאייר, בג"צ 6103/93 סימה לוי נ. בית הדין הרבני הגדול, ובהליך בג"צ 8638/03 סימה אמיר נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים.

ככלל, על מנת שכל הסכם גירושין יכנס לתוקף יש לאשר אותו באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וזאת בהתאם לסעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.

אישור ההסכם על ידי אחת מהערכאות הללו לא רק מכניסה את ההסכם לתוקף, אלא אף מקנה לו תוקף של פסק דין, כך שבמידה והוא מופר, ניתן לאכפו על ידי לשכת ההוצאה לפועל.

מנגד, במידה ורוצים לבטל את ההסכם הגירושין, יש לבטל אותו באמצעות אותה ערכאה שאישרה אותו מלכתחילה, כפי שצויין לעיל.

לא ניתן לבטל את ההסכם במסגרת ערכאה שלא אישרה אותו מלכתחילה. כלומר, לא ניתן לבטל בבית הדין הרבני הסכם גירושין שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ולהיפך.

עילות לביטול הסכם גירושין

כאמור לעיל, להסכם גירושין שאושר כדין על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה יש תוקף של פסק דין. משמעות הדבר הנה שכאשר רוצים לבטל הסכם גירושין, ניתן לבטל אותו לפי שני סוגים של עילות ביטול.

האחד, עילות הביטול של הסכמים רגילים והשני, עילות הביטול של הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין.

ביטול ההסכם לפי עילות ביטול הסכמים רגילים

עילות הביטול של הסכמים רגילים כוללות מגוון עילות, לרבות עקב פגם בכריתתו, צורתו, או בתוכנו, וכמפורט בפרקים ב' ו-ג' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. המדובר לדוגמא בעילות כגון חוזה למראית עין, עושק, מרמה, כפיה, חוזה שנכרת למטרה בלתי חוקית / בלתי מוסרית / נוגדת את תקנת הציבור ועוד.

במסגרת הליך 189513-8 פלוני נ' פלונית שהתנהל בפני בית הדין הרבני האזורי ברחובות, נדונה תביעה לביטול הסכם גירושין בטענה שהמדובר בהסכם למראית עין.  

תיק זה עסק בביטול הסכם גירושין אשר קבע, בין היתר, שעל הבעל להעביר ללא תמורה את חלקו בדירת המגורים המשותפת שלהם.

10 שנים לאחר כריתת ההסכם הגיש הבעל תביעה לבטלו, בטענה שמדובר בהסכם הגירושין פיקטיבי, שנעשה רק למראית העין וזאת כדי להבריח נכסים, ובעיקר את חלקו בדירת המגורים המשותפת לו ולאשתו, מהנושים שצבר לעצמו בשוק האפור.

כראיה לכך, טען הבעל, בין היתר, שהוא מעולם למעשה לא עזב את דירת המגורים שלו ושל בת הזוג וכי הם המשיכו לנהל חיים משותפים לכל דבר ועניין, וכי אפילו ילדיהם המשותפים כלל לא ידעו שהם התגרשו וזאת למרות שההסכם הגירושין נחתם כאמור כ-10 שנים תמימות לפני שהוא הגיש את הבקשה לבטלו.

הבעל נימק את הצורך שלו בביטול ההסכם בכך שלימים נוצר קרע בינו לאשתו ואילו זו, כעת, מבקשת ליישם את הסכם הגירושין הפיקטיבי, כאילו שהמדובר בהסכם אמיתי ולהשתלט על חלקו בדירה בניגוד לדין.

האשה טענה שמדובר בהסכם אמיתי לכל דבר ועניין וכי הבעל לא עזב את הדירה רק בגלל שהוא סירב לעשות כך, חרף הפצרותיה החוזרות ונשנות ואף נהג באלימות.

ברם, לאור העדויות והראיות שהוגשו בתיק זה, בית הדין הרבני העדיף את טענות הבעל על פני טענות האשה וקבע שההסכם הנו הסכם גירושין פיקטיבי שנועד להבריח את הדירה מהנושים של הבעל, ועל כן הוא מבוטל.

ביטול ההסכם לפי עילות ביטול הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין

עילות הביטול של הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין עוסקות במקרים בהם נפל פגם בהליך אישור הסכם הגירושין על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון וכן תקנה 258 כ"ו לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 קובעים יחדיו שבית המשפט או בית הדין הרבני יאשרו את ההסכם רק לאחר שהם הסבירו לבני הזוג את משמעות ההסכם, ואף וידאו שבני הזוג חתמו על ההסכם מהסכמתם החופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

דרישה זו נועדה להבטיח שהסכם הגירושין אכן נערך ונחתם מתוך רצונם החופשי והבנתם המלאה של כל אחד בני הזוג ולא עקב הפעלת לחץ בלתי הוגן של אחד מהם על השני.

מנגד, במידה ודרישה זו לא מולאה כדין ולמשל, במקרה בו השופט שאישר פורמלית את הסכם הגירושין לא וידא ששני בני הזוג הבינו היטב את משמעותו והשלכותיו, וזאת במיוחד כשמדובר בהסכם שבמסגרתו צד מסויים לכאורה ויתר באופן משמעותי על זכויותיו, אזי ניתן לעתור לביטול ההסכם.

עם זאת, לכלל יש חריג, כאשר מדובר בעתירה לשינוי סכום המזונות שנקבע במסגרת ההסכם, לצורך הגדלתו או הקטנתו, אותה ניתן להגיש בכל מקרה בו הוכח שינוי נסיבות מהותי שמצדיק זאת.

דוגמא: דחיית תביעה לביטול הסכם גירושין בטענה לניצול מצב נפשי

שיקולים לצורך ביטול הסכם גירושין

בצד עילות הביטול המקובלות לביטול הסכם גירושין, כפי שהוסבר להלן, קובעת גם הפסיקה שככלל, ניתן לבטל הסכם גירושים רק במקרים חריגים ומטעמים משמעותיים. כך קבע בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 4/80 מונק נ' מונק וכן בפסק הדין המרתק בהליך ע"א 2495/95 בן עילו נ' אטראש.

הטעם לכלל זה נעוץ בכך שמבחינה מהותית, הסכם הגירושין הינו הסכם פשרה שנועד להביא לסופיות ההליכים בין הצדדים, וכן בשל הצורך בהגנה על הציפיות הסבירות של בני הזוג, והקושי להשיב את המצב לקדמותו.

הסכם הגירושים מהווה במהותו הסכם פשרה מאחר שבני הזוג הסכימו באופן הדדי להתפשר ולוותר על חלק מזכויותיהם וזאת על מנת לסיים באופן סופי ככל הניתן במסגרת ההסכם את הסכסוך ביניהם. לפיכך, אין לבטלו אלא מטעמים מיוחדים וכבדי משקל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר דן בהליך עמ"ש 11337-06-10 פלוני נ' פלונית הבהיר את הרציונאל העומד מאחורי כלל זה באופן הבא:

"הסכם גירושין בין בעלי דין שקיבל תוקף של פסק דין כולל שני רכיבים. האחד החלק ההסכמי, החוזה בין הצדדים; והאחר השיפוטי, אשר נותן להסכם תוקף של פסק דין ... הלכה היא שהמבקש לבטל הסכם גירושין שאושר ושניתן לו תוקף של פסק דין בשל פגם ברצון, נידרש לעמוד בנטל ראיה גבוה, זאת בשל אופיו הסופי וההסכמי של הסכם הגירושין בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין, הצורך בהגנה על הציפיות הסבירות של בני הזוג, והקושי להשיב את המצב לקדמותו ... 

בהתאם להלכה, לא בנקל תתקבלנה טענות שעניינן "פגם ברצון" כנגד פסק הדין המעניק תוקף של פסק דין להסכם גירושין, לאחר שבית המשפט התרשם ש "שני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר" (... ע"א 4/80 מונק נ' מונק ...), ושוכנע כי הסכם הגירושין נעשה מתוך רצון חופשי, תוך שכל צד מבין את ההשלכות של אישור הסכם הממון [... בג"ץ 7947/06 קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול ...]. וככלל, הפסיקה רואה בהסכם גירושין אשר כורך סוגיות ממוניות במקרה דנן, כהסכם שאינו ניתן להפרדה לחלקים, שכן הסכם זה כולל התחייבויות שלובות זו בזו (ע"א 105/83 מנשה נ' מנשה)".

תיק זה עסק בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה אשר דחה תביעה לביטול הסכם הגירושין שהגיש בעל כנגד אשתו לשעבר. הבעל נימק את תביעתו בעילות עושק והטעיה, ולחילופין בשל הפרה יסודית של האשה.

לדבריו, הוא לא הבין את מהותו הכוללת של ההסכם מאחר בעת החתימה עליו הוא היה מכור לסמים וכן מאחר שהוא אינו יודע קרוא וכתוב וכי האשה ניצלה את מצוקתו.

עוד טען הבעל שעובדות אלה לא היו ידועות לבית המשפט במסגרת הליך אישור הסכם הגירושין ויש לבטל את ההסדרים הממוניים בהסכם הגירושין בשל פגמים ברצון המערער.

בנוסף טען הבעל שהוא לא ידע על מהות ויתוריו במסגרת ההסכם, מכיוון שעורך הדין שייצג אותו בהליך אישור הסכם הגירושין ובמשא ומתן לקראת חתימתו, הטעה אותו לחשוב כי ההסכם מסדיר את הגירושין בלבד וכי בכל הקשור לנושאים הרכושיים, אלו יוסדרו לאחר הגירושין.

כל זאת, מאחר שהוא ועורך הדין שלו לא הסתדרו ביניהם ואותו עורך דין רצה להיפטר ממנו בכל מחיר.

אולם, בית המשפט דחה את הערעור שלו בטענה לפיה הבעל לא עמד בנטל המוגבר שמוטל עליו לצורך הוכחת העילות החמורות שנטענו על ידו, ועל כן לא ניתן לקבלן.

עם זאת יובהר שהחריג שנקבע לגבי עתירה לשינוי סכום מזונות שנקבע בהסכם גירושין שאושר כדין, חל גם לגבי כלל זה, באופן לפיו די בכך שהוכח שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את שינוי סכום המזונות כדי לקבל עתירה זו.

עוד בנושא: פרשנות הסכם גירושין במקרה של חילוקי דעות