אפוטרופוס הנו אדם האחראי והדואג לאדם אחר שאינו מסוגל לדאוג בעצמו לענייניו.
החוק המסדיר את סוגיית האפוטרופסות בישראל הינו חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, והתקנות שהותקנו לפיו.
על פי החוק בישראל קיימים שני סוגים של אפוטרופסות:
אפוטרופסות טבעית מכח ההורות - אפוטרופסות זו נתונה להורים על ילדיהם הקטינים, לפי סעיף 14 לחוק והיא פוקעת עם הגיעם של הילדים לבגרותם בגיל 18, כאמור בסעיף 62 לחוק.
אפוטרופסות משפטית מכח מינוי לפי החוק - המדובר במינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט לפי סעיף 33 לחוק.
ניתן למנות אפוטרופוס משפטי בכל אחד מהמקרים הבאים:
(1) קטין ששני הוריו מתו או שהוכרזו פסולי-דין או שהאפוטרופסות לקטין נשללה מהם לפי סעיף 27 או הוגבלה לפי סעיף 29 או שהם אינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם לפי הפרק השני או שהם נמנעים, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיהם האמורות, כולן או מקצתן. אפוטרופסות זו פוקעת עם הגיעו של הקטין לבגרות בגיל 18, כאמור בסעיף 62 לחוק.
(2) קטין בנסיבות האמורות בסעיף 28 או בסעיף 29 לחוק. המדובר במצבים בהם יש רק הורה מתפקד אחד בלבד. אפוטרופסות זו פוקעת עם הגיעו של הקטין לבגרות בגיל 18, כאמור בסעיף 62 לחוק.
(3) פסולי-דין. אפוטרופסות זו פוקעת עם ביטול פסלותו על ידי בית המשפט, כאמור בסעיף 62 לחוק.
(4) אדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו כולם או מקצתם ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. אפוטרופסות זו פוקעת אם קבע בית המשפט שחדלו סיבות האפוטרופסות או שהושגה מטרתה, כאמור בסעיף 62 לחוק.
(5) אדם שאין עדיין אפשרות לזהותו. אפוטרופסות זו פוקעת אם קבע בית המשפט שחדלו סיבות האפוטרופסות או שהושגה מטרתה, כאמור בסעיף 62 לחוק.
(6) עובר. אפוטרופסות זו פוקעת אם קבע בית המשפט שחדלו סיבות האפוטרופסות או שהושגה מטרתה, כאמור בסעיף 62 לחוק.
מי שמונה לו אפוטרופוס לפי חוק נקרא חסוי בהתאם לסעיף 80 לחוק, והאפוטרופסות עליו פוקעת בכל מקרה עם מותו כאמור בסעיף 62 לחוק, ללא קשר לסיבת המינוי.
על מנת למנות אפוטרופוס לפי החוק יש להגיש בקשה מתאימה בפני בית המשפט לענייני משפחה כאמור בסעיף 78 לחוק, ורצוי בהחלט להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בדיני משפחה.
הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי בן זוגו של האדם שמבוקש למנות לו, או קרובו או בידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, כאמור בסעיף 33(ב) לחוק.
בהתאם לסעיף 34 לחוק האפוטרופוס יכול להיות:
ניתן למנות יותר מאפוטרופוס אחד במידה ובית המשפט ראה סיבה מיוחדת לכך, וזאת כאמור בסעיף 45 לחוק. במקרה כזה, יחליט בית המשפט אם להטיל את תפקידי האפוטרופוסות על האפוטרופסים במשותף או לחלקם ביניהם. במידה והחליט בית המשפט לענייני משפחה להטיל עליהם את התפקיד במשותף יחול סעיף 46 לחוק.
על בית המשפט למנות לאפוטרופוס את מי שנראה לו בנסיבות העניין המתאים ביותר לטובת החסוי, כאמור בסעיף 35(א) לחוק. בנוסף, עליו לשמוע לפני מינוי האפוטרופוס את דעת החסוי וזאת אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו, כאמור בסעיף 36 לחוק.
על מנת לוודא כי הצורך במינוי האפוטרופוס הנו אכן לטובת החסוי וכי צורך זה גובר על זכויות הפרט של החסוי ומצדיק את שלילתם החלקית, נעזר בית המשפט בתסקיר סעד.
המדובר בחוות דעתו של פקיד סעד שהנו למעשה עובד סוציאלי שעבר הכשרה מיוחדת לשם כך, אשר בוחן את פרטיהם של החסוי והמבקש להתמנות כאפוטרופוס, וממליץ על דבר המינוי לבית המשפט.
לאחר שבית המשפט ממנה אפוטרופוס באמצעות צו מינוי נתון האפוטרופוס לפיקוחו של האפוטרופוס הכללי.
תפקידי האפוטרופוס לחסוי שהינו קטין ולפסול דין הנם לדאוג לצרכי החסוי, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן חייב הוא בשמירת נכסי החסוי, ניהולם ופיתוחם.
בנוסף הנו רשאי להחזיק בחסוי ולקבוע את מקום מגוריו והוא מוסמך לייצגו וכל זאת במידה שבית המשפט לא הגביל את תפקידיו. כך קובע סעיף 38 לחוק.
תפקידי האפוטרופוס לחסוי שאינו קטין ולפסול דין, הנם לדאוג לעניינים כפי שנמסרו לו על-ידי בית המשפט. כך קובע סעיף 39 לחוק.
ככלל האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו. עם זאת, ישנן פעולות ספציפיות לגביהן האפוטרופוס מוסמך לייצג את החסוי רק לאחר שקיבל לגביהן מראש את אישור בית המשפט, וזאת כאמור בסעיף 47 לחוק וכמפורט להלן:
כמו כן אין האפוטרופוס מוסמך לפעול בשם החסוי בפעולות שיש בהן ניגוד עניינים בינו לבין החסוי לפי סעיף 48 לחוק, וזאת ללא קבלת אישורו מראש של בית המשפט או של אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה זו.
בנוסף, בית המשפט רשאי הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו של האפוטרופוס וזאת לבקשתו של האפוטרופוס או של היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או של צד מעונין ואף מיזמתו הוא, כאמור בסעיף 44 לחוק.
בכל מקרה האפוטרופוס חייב לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות הענין, ולשמוע את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו, כאמור בסעיפים 41 ו-42 לחוק.
מנגד, החסוי חייב למלא אחרי הוראות האפוטרופוס בעניני אפוטרופסות שנקבעו על-ידי בית המשפט כאמור בסעיף 43 לחוק.
בית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופוס שכר אם ראה טעם לכך בנסיבות הענין. במקרה כזה השכר יקבע בהתאם לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), תשמ"ט-1988. השכר שייקבע יחול על החסוי ועל כן האפוטרופוס רשאי לקבלו מנכסי החסוי, כאמור בסעיף 56 לחוק.
האפוטרופוס מסיים את תפקידו באחת מביו הדרכים הבאות:
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!