פסול חיתון הינו יהודי אשר מנוע מלהתחתן על פי ההלכה היהודית. כיום קיימים למעלה מ-300 אלף פסולי חיתון בישראל וזאת מסיבות שונות.
בסקירה שלפנמיך נסביר מי הם אותם אנשים המוגדרים כפסולי חיתון, מאילו סיבות וכיצד בכל זאת ביכולתם להתחתן.
פסולי החיתון כוללים בין השאר:
- אם האם פנויה הילד כשר.
- אם האם נשואה והזרע הוא של האב, הילד כשר.
- אם האם נשואה והזרע הוא מיהודי אחר, יש דעות שהילד נחשב שתוקי, קרי, מי שאינו יודע מי אביו, והוא פסול חיתון מדרבנן.
- אם האם נשואה והזרע מנכרי, או שההזרעה נעשתה בחו"ל, מקום בו רוב האנשים אינם יהודים, הילד כשר.
על מנת להבטיח את שמירת האיסור לחתנם, הרבנות הראשית מנהלת רשימת פסולי חיתון המכונה גם רשימת מעוכבי נישואין. כפי הנראה כוללת רשימה זו גם רשימה של גברים אשר קיימו קשרים עם נשים בעודן נשואות.
הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 6.4501 בדבר רשימות מעוכבי נישואין, קובעת את הכללים המשפטיים שצריכים להנחות את מערכת בתי הדין הרבניים בכל הקשור לניהול רשימת פסולי החיתון וקבלת החלטות בעניין זה.
ההנחיות נכתבו בזמן כהונתו של השופט העליון אהרון ברק כיועמ"ש לממשלה בשנת 1976, ועודכנו על ידי השופט העליון אליקים רובינשטיין בעת כהונתו כיועמ"ש לממשלה בשנת 2003.
ההנחיות מכירות בכך כי לרשמי הנישואין ולבתי הדין הרבניים ישנה סמכות לבחון ולבדוק האם אדם שמבקש להירשם לנישואין ברבנות הינו בעל כשירות להינשא על פי ההלכה, וזאת על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג- 1953 ופקודת הנישואים והגירושין (רישום), 1929.
במסגרת חוקים אלה, אין רושם הנישואין חייב לפעול על-פי הצהרותיהם של בני-הזוג הבאים להינשא, ומותר לו לבחון ולבדוק את כשירותו של המבקש להינשא על-פי דין תורה. כך גם פסק בית-המשפט העליון בהליך בג"צ 359/66 גיתיה נ' הרבנות הראשית והמועצה הדתית ירושלים.
עם זאת, ההנחיות קובעות כי הפעלת סמכות זו על ידי רשמי הנישואין ובתי הדין הרבניים צריכה להתבצע תוך הקפדה על זכויות הפרט.
בהתאם לכך, החלטות רושם הנישואין חייבות להתבסס על ראיות סבירות, ולאחר שניתנה לאדם הנידון זכות טיעון, וזאת כמפורט להלן:
(1) להודיע לאותו אדם כי התקבל אצלו מידע ביחס למעמדו האישי.
(2) לתת לאותו אדם הזדמנות לעיין במידע המצוי אצלו ביחס למעמדו האישי.
(3) לאפשר לאותו אדם לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו ביחס למידע המצוי בידי הרושם
רשימת פסולי החיתון תכלול החלטות משני סוגים בלבד: החלטות של בתי-דין רבניים ביחס לבעלי הדין שבפניהם, וכן החלטות של רושמי הנישואין המסרבים לבקשתו של אדם להירשם לנישואין.
על רשימת פסולי החיתון להיות סודית, ולהתנהל במשרד הדתות בלבד, וזאת על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט.
לפיכך, אסור לרשימה להיות חשופה למאות רשמי הנישואין הפעילים במדינה, בשל החשש שהיא תדלוף לרשות הרבים. תחת זאת יתנהל רישום מרכזי בעניין זה במשרד הדתות בלבד, אשר יהיה פתוח לרושמי הנישואין, כך שהם יוכלו לפנות ולקבל מידע לגבי מקרה אינדיבידואלי.
כאמור, פסולי החיתון אינם יכולים להינשא בארץ על פי ההלכה. עקב כך, פסולי החיתון יכולים להינשא זה לזה רק באמצעות נישואים אזרחיים שכיום אפשריים רק בחו"ל.
בעקבות פסק הדין שניתן בהליך בג"ץ 143/62 פונק שלזינגר נ' שר הפנים, גם בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל יכולים להירשם כנשואים במשרד הפנים בישראל.
עם זאת יש לזכור כי במקרה של פרידה בין בני הזוג, אזי יתכן שבמקרים מסויימים מבחינת הרבנות בארץ הם יאלצו בכל זאת להתגרש במסגרת בית דין רבני, וזאת לצורך קבלת גט לחומרא, למען הסר ספק.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!