רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
סכסוכים משפחתיים הינם סכסוכים שפורצים בין קרובי משפחה ואשר נוגעים בתחומי חיים שונים ומגוונים. למרות שרובינו בטוחים ש"לי זה לא יקרה", ניסיון החיים מוכיח כי סכסוכים בין בני משפחה הנם נחלת הכלל ופורצים ללא התראה גם במשפחות הטובות ביותר.
בחלק נכבד מהמקרים המדובר בסכסוך שנושא אופי אישי לחלוטין, כגון סכסוך שפורץ על רקע תקשורת לקויה ויחסי אנוש עכורים בין קרובי המשפחה ותו לא.
אולם, לעיתים הסכסוך גם נושא אופי משפטי-כלכלי, דבר שהופך את הסכסוך להרבה יותר מורכב, אמוציונלי וקשה ליישוב.
בעוד שבמקרים רבים אחרים אנשים נוטים לפנות להגשת תביעה משפטית מבלי לחשוב פעמיים, כאשר המדובר על מחלוקת בתוך המשפחה, מומלץ בהחלט לחשוב פעמיים, להתעזר בסבלנות ולנסות ליישב את הסכסוך מבלי לפנות לערכאות.
לאורך השנים סייענו לבני משפחה רבים לפתור סכסוכים משפחתיים בדרכי גישור ובוררות, ואנו ממליצים גם לך לפנות אלינו להתייעצות בניסיון להגיע אל העמק השווה עם מי מבני המשפחה שאיתו או איתה הסתכסכת.
סכסוכים בין בני זוג: סכסוכים אלו נוטים לפרוץ על רקע גירושין, בגידות ושקרים, מו"מ לחתימת הסכם ממון / הסכם טרום נישואין, תביעות אבהות וגניבות זרע ועוד.
סכסוכי ירושה: סכסוכים אלו נוטים לפרוץ במיוחד במקרים בהם המנוח הותיר צוואה אשר מנשלת או מקפחת את היורשים על פי דין. סכסוכים כאלו יכולים לפרוץ למשל, בין ילדי המנוח לבין עצמם וכן בין ילדי המנוח לבין בן הזוג של המנוח, במיוחד כשבן הזוג איננו ההורה הביולוגי שלהם.
סכסוכים בין בעלי עסק משפחתי: סכסוכים כאלו יכולים לפרוץ בכל מקרה שעסק כלשהו מנוהל על ידי קרובי משפחה, וזאת בין אם העסק התקבל אצלם בירושה, ובין אם הוא הוקם במשותף על ידם מלכתחילה. לדוגמא, כאשר שני אחים קיבלו ירשו יחדיו עסק שאביהם ייסד או כאשר הם הקימו יחדיו עסק משפחתי משלהם.
הפן המשפטי-כלכלי של סכסוך משפחתי כזה, מצד אחד, בצד הפן הרגשי והטעון שלו מצד שני, הופכים כאמור את הסכסוך להרבה יותר מורכב ובעייתי, מאשר סכסוך משפטי-כלכלי רגיל בין צדדים שאינם קרובי משפחה.
לא פעם הסכסוך המשפחתי משפיע גם על יתר קרובי המשפחה, שאינם מהווים צד ישיר לסכסוך וגורם ליצירת מחנות בתוך המשפחה, הנאבקים זה בזה בכל הכח.
לפיכך, מתעוררת השאלה מהי הדרך המומלצת והעדיפה לפתרון ויישוב סכסוכים אלו.
הדרך הרגילה והשגרתית הינה באמצעות ניהול הליך משפטי בתוך כותלי בית המשפט, כאשר כל צד שוכר שירותים של עורך דין מטעמו. המדובר בהגשת תביעה בפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר מוסמך לדון באופן מרוכז בענייני משפחה, על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה יהא נושאה או שוויה אשר יהא, אך למעט ענייני נישואין וגירושין בין בני זוג, בהם קיימת לבית הדין הרבני סמכות שיפוט יחודית.
ברם, דומה כי בית המשפט הינו בדרך כלל הדרך הפחות חכמה ויעילה ליישוב סכסוכים משפחתיים.
ראשית, העומס הרב המוטל על בתי המשפט לענייני משפחה בארץ, הופך לעתים קרובות את תיקי סכסוכי המשפחה הנדונים בפניו לתיקים יקרים, ארוכים ומייגעים ביותר.
שנית, אופיו הנוקשה, הפורמלי והמרוחק של הליך התביעה, איננו מסייע מטבעו לשיקום היחסים בין קרובי המשפחה ולא פעם הוא אף מחמיר אותם.
לפיכך מומלץ לשקול, דווקא במקרים כאלו, דרכים לפתרון הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט.
כיום קיימות שתי דרכים עיקריות כאלו: הליך גישור והליך הבוררות.
המשותף להליך הבוררות והליך הגישור הינו היעדר מאפייני הנוקשות והפורמליות אשר מאפיינים את הליך ניהול התביעה בבית המשפט. שכן, הליך הגישור פטור מטבעו מסדרי הדין הראיות, ואילו לגבי הליך הבוררות, הצדדים יכולים לקבוע בהסכמה כי גם הוא יהיה פטור מסדרי הדין והראיות. בנוסף, המדובר בהליכים שהינם קצרים וזולים מהליך התביעה בבית המשפט.
יחד עם זאת, להליך הגישור ישנם גם יתרונות ברורים על פני הליך הבוררות, אשר באים לידי ביטוי במיוחד בהקשר של פתרון סכסוכים משפחתיים.
ראשית, בדומה להליך ניהול התביעה בבית המשפט, גם מטרת הליך הבוררות הנה להכריע בין העמדות היריבות, ורק במידת האפשר ליישב ביניהן. לעומת זאת, מטרתו המוצהרת והראשונה במעלה של הליך הגישור הינה לגשר בין עמדות אלו, ולהביא את הצדדים לפתרון מוסכם ובדרכי שלום.
לשם כך, הליך הגישור מעודד את הצדדים להביע את עמדותיהם בצורה חופשית וגלויה תוך פתחון הלב. המגע הישיר בין הצדדים גם מסייע להם לפרוק את כל המתחים והתסכולים שנצברו אצלם, ואשר עד כה טרם מצאו את פורקנם.
כתוצאה מכך עשוי הליך הגישור לא רק לפתור את ההיבט המשפטי של הסכסוך בין הצדדים, אלא גם להביא לשיקום היחסים בין בני המשפחה, באופן שיאפשר להם לתקשר ולחזור לקיים יחסים תקינים גם לאחר סיום ההליך. דבר זה נחוץ במיוחד כאשר המדובר בתיקי גירושין בהם יש לצדדים ילדים משותפים.
שנית, הגם שהליך הבוררות הינו יותר גמיש מהליך התביעה בבית המשפט, הוא עדיין הרבה יותר נוקשה מהליך הגישור. שכן, הליך הגישור הינו הליך וולונטרי לחלוטין, אשר איננו מחייב כלל את הצדדים, אלא עד לאחר חתימתם על הסכם הגישור והגשתו לקבלת תוקף של פסק דין.
כתוצאה מכך כל אחד מהצדדים רשאי בכל שלב במהלך הגישור להודיע כי הוא איננו מעוניין עוד להמשיך בהליך הגישור ולפנות לבית המשפט.
לעומת זאת, כאשר הצדדים נכנסו להליך הבוררות, אין אינם יכולים עוד לפרוש ממנו. ומשניתן פסק הבורר, לא ניתן לערער עליו כשם שניתן לערער על פסק דין רגיל, אלא לכל היותר ניתן להגיש בקשה לבטלו בגין עילות פרוצדוראליות בלבד, כגון חריגה מסמכות של הבורר, אי מינוי הבורר כדין וכו.
עוד חשוב לזכור בהקשר זה כי הליך הגישור הינו חשאי וסודי. ולכן, במידה והליך הגישור הופסק מסיבה כלשהי, לא ניתן יהיה לחשוף את תוכנו, גם לא בפני בית המשפט, במידה והתיק הועבר אליו לאחר הפסקת הדיון בתיק הגישור.
לאור כל האמור לעיל ניתן לומר, איפוא, כי הליך הגישור הינו הדרך המומלצת ביותר לפתרון סכסוכים משפחתיים, וזאת באופן מהיר, זול, גמיש, ולטובת כל הצדדים הנוגעים בדבר.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!