מגיע לך עורך דין מעולה לדיני משפחה!

מבחינת ערכאת השיפוט, קיימות בישראל שתי מערכות שיפוט מקבילות המוסמכות לדון בדיני משפחה: מערכת בתי המשפט האזרחיים, ומערכת בתי הדין הדתיים. בתי המשפט האזרחיים הינם בתי המשפט לענייני משפחה.

בתי הדין הדתיים הינם בתי הדין הקיימים לכל עדה דתית המוכרת בארץ: בית הדין הרבני, בית הדין האיסלמי-שרעי, בית הדין הנוצרי ובית הדין הדרוזי.

בחלק מהנושאים קיימים לכל אחת מהערכאות הללו, סמכויות שיפוט הייחודיות להן בלבד. כך, לדוגמא, לבית הדין הרבני קיימת סמכות שיפוט ייחודית לדון בהליכי גירושין ונישואים בין בני זוג יהודיים.

בחלק אחר של הנושאים, קיימים סמכויות שיפוט מקבילות הן לבתי הדין הדתיים והן לבתי המשפט לענייני משפחה.

כך, לדוגמא, הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה, ישנה סמכות לדון בתיקי מזונות, משמורת ילדים, הסדרי ראיה, חלוקת רכוש ועוד.

במקרה כזה, רשאים בעלי הדין לפנות בתביעה לכל אחת מהערכאות המקבילות המוסכמות לדון בו, וזאת לפי בחירתם, אם כי בכפוף להוראות החוק.

כך למשל, כאשר מדובר בדיני ירושה, בית המשפט המוסמך לדון על פי חוק הירושה, הינם בתי המשפט לענייני משפחה. במקביל, גם בתי הדין הדתיים מוסמכים לדון בתיקי ירושה, אך זאת אך רק במידה וכל הצדדים הנוגעים בדבר נתנו את הסכמתם לכך בכתב, וזאת כאמור בסעיף 151(א) לחוק הירושה.

מבחינת מקורות הדין המהותי, בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים בהתאם לדין האזרחי-חילוני, ואילו בתי הדין הדתיים פוסקים בדרך כלל בהתאם לדין הדתי-הלכתי שלהם.

עיקרי דיני משפחה בישראל

בין החוקים העיקריים בדיני משפחה בארץ ניתן למצוא את החוקים הבאים:

• חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995
• חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושים), תשי"ג-1953
• חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט-1969
• חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959
• חוק הירושה, תשכ"ה-1965
• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962
• חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981
• חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ב-1972
• חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991
• חוק השמות, תשט"ו-1956
• חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963
• חוק גיל הנישואין, תש"י-1950

המיומנות המיוחדת הנדרשת מעורך דין בדיני המשפחה

ענף דיני המשפחה מאופיין בשני אלמנטים עיקריים: התפתחות דינמית מבחינה משפטית, והיותו מורכב וטעון במיוחד מבחינה רגשית.

מבחינה משפטית - תחום דיני המשפחה הינו תחום דינמי המתפתח ללא הרף. הדבר נובע, בין היתר, מהתפתחות העולם המודרני, בו אנו עדים לקיומם של תאי משפחה מסוגים שונים ומגוונים, כגון זוגות חד מיניים, הורים יחידניים, ידועים בציבור וכדומה.

כתוצאה מכך מתפתחות הלכות שונות, אשר באות לתת מענה לסוגיות המתעוררות בקשר להתפתחויות הללו ואחרות.

כל עורך דין העוסק בדיני משפחה חייב להקפיד ולהתעדכן באופן רצוף ועקבי בכל ההתפתחויות שחלות בתחום זה.

מבחינה רגשית - מאחר והמדובר בענייני מעמד אישי, אזי מטבע הדברים, עניינים אלו טעונים בד"כ במשברים, סכסוכים ורגשות כאובים ושליליים.

רגשות אלו לא פעם מקשים על ניהול ההליכים בצורה שקולה ומאוזנת. שכן, הצדדים המתדיינים נוטים לעתים קרובות לפעול מתוך רגשות הכאב והזעם שלהם, ולהעדיפם על פני שיקולים אחרים, כגון שיקולים כלכליים ורציונאליים.

לפיכך חשוב מאד לבחור ולדאוג שעורך הדין שלך לדיני משפחה יהיה גם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, יכולת הכלה רגשית, סבלנות רבה, ויכולת להרגיע, לפשר ולגשר בין צדדים טעונים ונציים במיוחד. ‏

מכאן נובע איפוא, כי על מנת להצליח בעבודתו, על עורך הדין שעוסק בתחום המשפחה להיות הן בעל ידע ונסיון משפטי, והן בעל כישורים רגשיים גבוהים.

שכן, עליו להעניק ללקוחותיו הן תמיכה משפטית והן תמיכה רגשית. שילוב זה יסייע לו להביא לפתרון הסכסוך בצורה מכובדת ומהירה יחסית לטובת כל הצדדים הנוגעים בדבר, ולמנוע מחלוקות מיותרות בעתיד.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!