הברחת נכסים יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ויצירתיות, אשר המשותף לכולן הם ניסיונות של אחד מבני הזוג להעביר נכסים שבעלותו לבעלות אחרת, לצורך הימנעות מחלוקתם עם בת או בן הזוג במקרה של גירושין וכנדרש לפי חוק.
לאורך השנים ולאחר טיפול במאות תיקי גירושין הגענו למסקנה כי הראש היהודי ממשיך להמציא פטנטים, גם ככל שהדבר נוגע לדרכים היצירתיות (יותר או פחות) בהם אנשים מנסים להבריח ולהעלים רכוש שבבעלותם.
בסקירה שלפניך נסביר את הנושא ובין השאר מדוע אנשים מנסים להבריח רכוש, כולל דוגמאות מעשיות וכמובן שנסביר כיצד להתמודד מול פעולות לא חוקיות שכאלה ומה הסנקציה כנגד בן / בת הזוג שמנסה להעלים את רכושו כאמור.
חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג הינה אחת הסוגיות המרכזיות והחשובות במסגרת הליך הגירושים. ניתן לבצע את חלוקת הרכוש בהתאם להסכם ממון שנקבע בין הצדדים, או בהתאם לדין.
חלוקת הרכוש בהתאם לדין יכולה להתבצע בהתאם להסדר איזון המשאבים שעל פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, אשר חל על בני זוג שנישאו לאחר יום 1.1.1974, או בהתאם להלכת השיתוף, שהינה הלכה פרי הפסיקה אשר חלה על בני זוג שנישאו לפני כן.
עקרונית, אופן חלוקת הרכוש לפי שתי השיטות הללו הינו חלוקה שיוויונית. כלומר, שווי הרכוש המשותף יחולק שווה בשווה בין הצדדים, וזאת ללא קשר על שם מי מבני הזוג הוא נרשם.
זאת למעט לגבי נכסים מסויימים המכונים נכסים חיצוניים, ואשר כוללים נכסים שנצברו לפני הנישואין, או נכסים שהתקבלו במסגרת ירושה או במתנה במהלך הנישואין, אלא אם כן גם לגביהם הוכחה כוונה ליצור שיתוף בנכסים.
אולם, במידה ואחד מבני הזוג איננו מעוניין לחלוק את הנכסים באופן שיוויוני עם בן הזוג השני, הוא עלול להבריח נכסים שהצטברו בתקופת הנישואין אל מחוץ לרכוש המשותף המיועד לחלוקה בין בני הזוג, ובכך למנוע את חלוקתם עם בן הזוג השני, באופן שרק הוא יחזיק בהם.
הברחת נכסים מתבצעת בדרך כלל לאחר שהיחסים בין בני הזוג כבר עלו על שרטון, אולם לעתיים היא מתבצעת גם זמן רב לפני כן ואף כבר מהתחלת הקשר הזוגי.
לאורך השנים ראינו מקרים בהם אחד מבני הזוג תכנן את הגירושין מבעוד מועד ומבלי שניתן סימן כלשהו, החל להבריח נכסים ורק לאחר ש"הכל היה מוכן" ניתן הסימן הראשון לרצון בפרידה וגירושין.
הברחת הנכסים יכולה להתבצע בדרכים שונות. כך לדוגמא, ניתן להבריח נכסים על ידי הסתרתם והעלמת מידע אודות עצם קיומם או מיקומם מפני בן הזוג השני.
המדובר למשל, בריקון חשבונות הבנק והעברתם לחשבונות שרשומים על שם צד ג', או חשבונות זרים בחו"ל, או הסתרה של נכסים שניתן להסתירם באופן פיזי, כגון תכשיטים ושעונים יקרי ערך, לרבות בתוך כספת סודית שמיקומה או קוד הגישה שלה ידועים רק לבן הזוג המבריח.
בנוסף, ניתן להבריח את הנכסים על ידי העברתם לצד ג'. המדובר בכל מיני סוגים של נכסים לרבות נכסי מטלטלין, נכסי מקרקעין, מניות, חשבונות בנק וכדומה.
ההברחה מתבצעת באמצעות עסקאות פיקטיביות למראית עין במסגרתן מעביר בן הזוג את הנכסים לצד ג', בדרך כלל קרובי משפחה, חברים קרובים או חברות שנרשמו על ידי בן הזוג או מכריו וזאת בתשלום מופחת, במתנה ובכל מקרה שלא בתמורה ראויה ושוות ערך לנכס שהועבר.
במידה ומתעורר חשד כי אחד מבני הזוג אכן הבריח נכסים או עומד להבריחם, מומלץ להקדים ולפנות לטיפול של עורך דין המתמחה בהליכי גירושין, שעל פי רוב יפעיל משרד חקירות מקצועי לצורך חשיפת ניסיון הברחת הנכסים ואיסוף ראיות כנגד בן או בת הזוג.
במידה ומשרד החקירות אימת חשדות אלו ויש לו גם ראיות על כך, עורך הדין שלך יפעל לצורך הגשת עתירה בעניין זה בפני בית המשפט, בבקשה שיורה על הוצאת צווים אשר יסכלו או יבטלו את הברחת הנכסים.
סעיף 11 לחוק יחסי ממון מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לנקוט באמצעים שונים כאשר אירעה כבר הברחת נכסים או כאשר קיים חשש סביר כי היא עומדת להתבצע.
בין היתר, בית המשפט רשאי לצוות על מתן ידיעות ו/או ערובה, לקבוע שפעולות מסויימות תהיינה טעונות הסכמת שני בני הזוג, לצוות על רישום הערה בפנקס שרשום בו נכס על שם אחד מבני הזוג, כגון הטאבו.
כלומר, בית המשפט יכול לחייב את המבריח להגיש לו תצהיר מחייב אודות כלל רכושו ונכסיו ואף להורות לו לדווח על כל הפעולות הפיננסיות שביצע בהקשר להליך הגירושין.
בנוסף, ניתן להוציא צו מניעה זמני אשר יאסור על אותו בן זוג לבצע כל שינוי או דיספוזיציה, בנכס הרלוונטי ללא אישור בית המשפט, וזאת בין אם הנכס רשום על שמו בלבד ובין אם הוא רשום על שם שניהם, ולרבות בדרך של מכירה, השכרה, הלוואה, מתנה, העברה לצד ג' וכו.
כמו כן ניתן להוציא צו עיקול זמני על הנכס הרלוונטי, לרבות צווי עיקול אצל צד ג' כגון בנקים. בנוסף ניתן להוציא צו מרווה שהינו מעין צו לעיקול זמני על נכסים הנמצאים בחו"ל וכן צו אנטון פילר, שהינו מעין צו לגילוי או חיפוש מסמכים ונכסים המצויים אצל בן הזוג הנתבע, ואשר קשורים להליך הגירושין.
המדובר למשל במסמכים וחפצים כגון הודעות מייל, סמסים, קבצי מחשב וכדומה שיש חשש שהנתבע ישמידם או יחביאם לבל ניתן יהיה להציגם כראיה נגדו בבית המשפט.
בנוסף, סעיף 7 לחוק אשר כותרתו הרחבת בסיס האיזון, קובע כי כאשר מדובר בנכס שבן זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו לפי הסדר איזון המשאבים, או בנכס שהוא נתן או התחייב לתת במתנה, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין, אזי בית המשפט רשאי לראות בנכס כזה לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן-זוג.
כלומר בית המשפט רשאי להכריז על נכס שכבר הוברח לצד ג' כנכס אשר מחצית הבעלות עליו שייכת לבן הזוג השני.
לסיכום: במידה ואצל אחד מבני הזוג מתעורר חשד כלשהו לפיו בן הזוג השני עומד להבריח נכסים או כבר הבריח אותם, יש לפנות מיד אל עורך הדין שמייצג אותך ואם אין לך עורך דין עדיין, זה בדיוק הזמן לפנות אלינו.
במקביל יש לאסוף כל מידע שהוא אודות הנכסים הללו, לצורך ביצוע החקירות ו/או הצגתם כראיות בפני בית המשפט.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!