סנקציה על סרבנית גט: ביטול המזונות

על פי הדין היהודי, הבעל מחוייב בתשלום מזונות האשה עד למתן הגט. לפיכך, אחת הסנקציות שהתפתחו לגבי נשים סרבניות גט, הנה ביטול חיוב הבעל בתשלום מזונות האשה שמסרבת להתגרש.

במסגרת הליך עמ"ש 47439-05-15 פלונית נ' פלוני אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, נדון ערעור שהגישה אשה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לבטל את תשלום המזונות של בעלה כלפיה.

המדובר היה בבני זוג פרודים אשר במשך 10 שנים, החל משנת 2006 ואילך, ניהלו הליכי גירושין שונים ורבים בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין הרבני ובערכאות הערעור עליהם, תוך שהאשה מסרבת בתוקף לתת גט לבעלה .

במסגרת תיק מזונות האשה חוייב הבעל לשלם לאשה מזונות בסך של 1,500 ₪ לחודש, מאחר והיא אינה עובדת, וזאת כל עוד היא נשואה לו או עד לקביעה פוזיטיבית לעניין שלילת זכאותה למזונות, אם וככל שייקבע כך.

במסגרת הסכם פשרה שהושג בין בני הזוג בשנת 2011, ואשר קיבל תוקף של פסק דין, נקבע כי האשה תקבל מהבעל סכום פשרה מסויים, אשר כלל גם רכיב תשלום בגין היוון מזונות האשה בסך 200,000 ש"ח. עוד סוכם כי האשה תוותר כנגד קבלת סכום זה על מזונותיה וכתובתה, וזאת בכפוף לסידור הגט בין בני הזוג, אשר יוסדר תוך 60 יום ממועד חתימת ההסכם.

ברם, למרות האמור בהסכם הפשרה האשה סירבה להתגרש. כעבור מספר חודשים, ביקש הבעל לבטל את הסכם הפשרה, בטענה שהסכים לשלם לאשה את סכום הפשרה מתוך הבנה והסכמה כי הילדים יתגוררו עמה, וכי היא תסכים לסידור הגט. ברם בפועל הקטינים עברו להתגורר אצלו ואילו האשה מסרבת לקבל גט.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי נוכח סירובה של האשה להתגרש, והואיל והיא ויתרה על מזונותיה בהסכם הפשרה החל ממועד גיבושו, אין הבעל חייב לה עוד את הסכום בגין היוון מזונותיה.

עוד נקבע כי מאחר ובני הזוג עדיין נשואים זה לזה ובהעדר החלטה אופרטיבית של בית הדין הרבני המחייבת את האישה בגירושין, ומאחר והבעל לא תבע את ביטול חיובו במזונות האשה, יש לחזור לחיוב המקורי במזונות האישה על פי פסק הדין הנזכר לעיל, לפיו על הבעל לשלם לאשה מזונות בסך חודשי של 1,500 ₪.

חיוב זה יעמוד על כנו עד לסידור הגט בפועל בין הצדדים או עד להכרעה בתביעה לביטול החיוב במזונות האישה, אם וככל שתוגש תביעה כזו ע"י הבעל.

בהמשך לכך הגיש הבעל תביעה בפני ביהמ"ש לענייני משפחה לביטול חיובו בתשלום מזונות אלו לאשה.
 
במקביל, נקבע ע"י בית הדין הרבני האזורי והגדול שיש לחייב את האשה במתן גט ואף להטיל עליה סנקציות אם תסרב לתת את הגט, וזאת מאחר והיא מסרבת להתגרש אך ורק מתוך רצון לשפר את זכויותיה הכספיות.

ברם, האשה התמידה בסירובה להתגרש וזאת חרף הסנקציות שהוטלו עליה בדבר עיכוב יציאתה מהארץ, ושלילת שימושה בדרכון ורשיון נהיגה.

במסגרת תביעתו לביטול חיובו בתשלום מזונות לאשה, טען הבעל כי האשה מסרבת להתגרש בחוסר תום לב מובהק, תוך שהיא עושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט ומנסה להתיש אותו ככל יכולתה על מנת להתחמק מסידור הגט.

כל זאת במטרה לקבל ממנו כספים בסכומים גבוהים יותר מכפי שנפסק, מאחר והיא מתנה את מתן הגט בקבלת סכום נוסף בסך של כ-390,000 ₪ ממנו. לפיכך אין עוד כל הצדקה להמשך חיובו במזונותיה.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת הבעל, בקובעו שהאשה מסרבת בתוקף לקבל גט וזאת חרף כל החלטות ביה"ד הרבני שניתנו לגביה.

פסק הדין ניתן בהתאם לפסיקה לפיה די בסירוב אישה לקיים את החלטת בית הדין הרבני להתגרש או כל צעד המהווה עיכוב בביצוע החלטתו, כולל התנאת תנאים בהן תיאות האישה לקבל גט שאינם מצויים בפסק הדין של ביה"ד הרבני, כדי להביא בהכרח לאיבוד מזונותיה, כאשר איבוד זה יהא ביום הסירוב הממשי שהוכח להבדיל מיום פסק הדין.

האשה ערערה על פסק דין זה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, אולם הוא דחה את ערעורה.

בית המשפט המחוזי קבע כי האשה מסרבת שלא כדין לקבל גט מבעלה וכי סירוב זה גורר אחריו איבוד מזונותיה, וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון לפיה עם קיצם של החיים המשותפים של בני הזוג, ראוי להקפיד עם בן הזוג המסרב להתנתק מבן זוגו, כך שסירוב אישה להתגרש יכול להוביל לפטור מתשלום מזונותיה.

שכן, מקור החיוב במזונות האישה יונק מקשר הנישואין המתקיים הלכה למעשה. לפיכך, תנאי מהותי לחיוב במזונות האישה הוא ניהול חיי משפחה משותפים, וכשתנאי זה אינו מתקיים מתערער החיוב, כך נקבע בהליך ע"א 5930/93 פדן נ' פדן.

במסגרת הליך ע"מ 638/04 ח.ר. נ' ר.ר. נפסק כי במקרים בהם ברור שמטרת האישה בסירובה להתגרש הינה אכן להכעיס או להכניס ידה לכיסו העמוק של הבעל, כי אז רשאי ולעיתים חייב בית המשפט להפחית את מזונות האישה או אף לקבוע כי אינה זכאית כלל למזונות, וזאת לאור פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין זה.

בחינת זכאותה של האשה למזונות מבעלה צריכה להבחן גם לאור עקרונות תום הלב, וזאת באמצעות החלת סעיף 61(ב) לחוק החוזים על חיוב מזונות, כאמור בהליך ע"א 32/81 צונן נ' שטל.

לסיכום: כאשר אשה מסרבת לתת גט לבעלה הפרוד ממנה, למרות שחייהם המשותפים הגיעו לקיצם וזאת בחוסר תום לב, ובמטרה לסחוט כספים מהבעל, ניתן לבטל את חיוב הבעל בתשלום מזונותיה.

קריאה נוספת בנושא: חוייבה בקבלת גט ומזונותיה נשללו