רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות נשואים החליטו לאמץ את המודל של חיים במסגרת נישואים פתוחים וזאת ברחבי העולם וגם בישראל.
על פי סקר שערך ערוץ 10 בשנת 2010 8% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, שמהווים כ-300,000 איש, הצהירו שהם כבר חיים בנישואים פתוחים ואילו 13% ממנה סבורים שכך ראוי לחיות בעיניהם.
79% האחוזים הנותרים עדיין מאמינים במוסד הנישואים המונוגמיים אולם, לפי הסטטיסטיקה העגומה, 40% מהזוגות הנשואים צפויים להתגרש וכמעט 60% אחוז מהם בוגדים או יבגדו בבני זוגם.
מודל הנישואים פתוחים מתאר קשר נישואים במסגרתו בני הזוג מעוניינים להמשיך ולחיות יחדיו בחברות ותוך מחוייבות לתא המשפחתי, אך תוך אפשרות מוסכמת מראש לנהל קשרים נוספים מחוץ לנישואים, שכוללים גם קיום יחסי מין.
בכך שונה מודל הנישואים הפתוחים מהמודל הקלאסי של נישואים מונוגמיים, במסגרתו כל אחד מבני הזוג מחוייב לבן זוגו באופן בלעדי ומצווה לגלות כלפיו נאמנות מוחלטת, לרבות בכל הקשור לקיום יחסי מין.
המונח נישואים פתוחים הוטבע לראשונה על ידי שני אנתרופולוגיים וסוציולוגיים בשם ג'ורג' וננה אוניל בספרם רב המכר משנת 1972, אשר נושא את השם: "נישואין פתוחים: סגנון חיים חדש לזוגיות".
רוב הפרקים בספר עסקו בתיאור דרכים שאינן שנויות במחלוקת על מנת להחיות את הנישואים בתחומי אמון, גמישות תפקידים, תקשורת, זהות ושוויון. מטרתם המוצהרת של המחברים היתה להפשיט את הנישואין מהאידיאלים המיושנים שלהם ולמצוא דרכים על מנת להפוך אותם לבני זמננו.
עם זאת, פרק 16 של הספר, אשר נשא את הכותרת "אהבה ללא קנאה" הקדיש 20 עמודים לטענה כי נישואין פתוחים יכולים לכלול כמה סוגים של מיניות עם שותפים אחרים. כתוצאה מכך, המושג נישואים פתוחים חדר לתודעה התרבותית כמושג אשר מתאר נישואים שאינם מונוגמיים מבחינה מינית.
קיימות כל מיני אופציות לקשרים שניתן לקיים מחוץ לנישואים, כאשר כל זוג קובע לעצמו את הכללים שמתאימים לו. כך למשל, יש בני זוג שמתירים לקיים התנסויות מיניות חד פעמיות בלבד ויש שיאפשרו לקיים רומן של ממש, אשר מגלם בתוכו גם רגשות אהבה וחברות מעבר לקיום יחסי מין.
יש זוגות שקובעים שמותר לבני הזוג לקיים יחסי מין עם אחרים רק במהלך נסיעות עבודה שלהם, במרחק רב מהבית ויש זוגות שמסכימים שהאדם הנוסף אף יהפוך לחלק אינטגרלי מהתא המשפחתי שלהם.
יש שמבקשים שלא לדעת דבר על הקשר הנוסף ויש שמבקשים לשתף אותם בכל פרט ופרט לגביו ואף לקבל את אישורם מראש לקיום הקשר המיני איתו ועוד.
בני זוג שמקיימים קשר של נישואים פתוחים, טוענים שהמונוגמיה הנה כפייה תרבותית, מאחר וטבע האדם איננו בנוי למונוגמיה, מכיוון שהוא איננו מוגבל לאהבה של אדם אחד בלבד.
עוד הם טוענים שאם הקשר בין בני הזוג הנו חזק וטוב, אזי לא רק שפתיחת הנישואים לא תערער אותם, אלא שהיא אף תחזק אותם, ותביא לירידת אחוזי הגירושין, מאחר שהיא חוסכת את הצורך בסיום הקשר הקיים כדי לקיים את הקשר הנוסף.
יחד עם זאת, יש מי שחולק עליהם וטוען כי בסופו של דבר, קיום נישואים פתוחים מהווה לא פעם מקור לכאב רב, קנאה, אכזבות, שברון לב, גירושין ולא מעט פרידות כואבות.
כצפוי, ההלכה היהודית אוסרת על קיום נישואים פתוחים ומתייחסת אליהם בחומרה רבה, אם כי באופן בלתי מאוזן, אשר מחמיר בהרבה עם האשה מאשר עם הבעל.
על פי ההלכה, לאשה אסור בשום מקרה לקיים יחסי מין עם גבר אחר וזאת גם אם בעלה מסכים לכך במפורש. אשה אשר קיימה יחסי מין עם גבר אחר וזאת גם אם מדובר בהתנסות חד פעמית בלבד, תוגדר כאשה אשר זנתה תחת בעלה ועל כן הנה אסורה הן על בעלה והן על בועלה. במקרה כזה, לבעל יש עילה לגירושין לפי ההלכה.
התוצאה תהיה כי הבעל יהיה מחוייב לתת לה גט גם אם הוא עצמו איננו רוצה בכך וגם אם הוא סלח לה על כך. בנוסף, האשה תפסיד גם את מזונותיה ודמי הכתובה שלה.
גם לבעל אסור לקיים יחסי מין עם אשה אחרת על פי ההלכה, אולם מצבו קל בהרבה, מאחר והוא איננו אסור, לא לאשתו ולא לאשה עמה קיים יחסי מין.
כלומר, הוא יכול להמשיך להיות נשוי לאשתו ואם הוא יתגרש ממנה, הוא יוכל להינשא לאשה עמה קיים יחסי מין. כמו כן יש להבדיל בין מצב של קיום יחסי מין באופן חד פעמי, לבין מצב של קיום יחסי מין באופן מרובה ועם מספר נשים.
במידה והמדובר באירוע חד פעמי, הגבר יכול לבקש מאשתו לסלוח לו על כך ולהגיע עמו לשלום בית, ואם בית הדין הרבני ישתכנע בכנות כוונותיו, הוא לא יחייב אותו לתת לה גט.
ואולם במידה ומדובר בגבר שהרבה לשכב עם נשים אחרות, הוא יכונה רועה זונות ובית הדין יתייחס לכך ביותר חומרה, ויתכן שהוא יחייבו לתת גט לאשה.
מבחינה כלכלית, הגבר לא צפוי לסנקציה כלשהי במידה והוא יתגרש בשל קיום יחסי מין עם אשה אחרת, אם כי יתכן שהוא יחוייב בתשלום דמי הכתובה לאשתו.
קראו עוד בנושא: רגע לפני שפותחים את הנישואים: נקודות למחשבה