רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
על פי החוק קיימות שתי דרכים לקביעת משמורת הילדים והסדרי הראיה: במסגרת הסכמת ההורים ובכפוף לאישור של בית המשפט בהתאם לעקרון טובת הילד, או על פי החלטה שיפוטית של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אשר בפניהם נדון עניין זה.
יחד עם זאת חשוב לזכור כי ההחלטה בעניין הסדרי הראיה איננה סופית ומקובעת. ניתן לשנות את הסדרי הראיה בכל מקרה של שינוי נסיבות מהותי שמצדיק זאת, אם כי בתנאי שהדבר עולה כמובן בקנה אחד עם עקרון טובת הילד.
כשם שניתן מלכתחילה לקבוע את הסדרי הראיה בהסכמת ההורים בכפוף לאישור בית המשפט או במסגרת החלטה שיפוטית, כך גם ניתן לשנותם בהסכמת ההורים בכפוף לאישור בית המשפט או במסגרת החלטה שיפוטית.
לשם כך יש לחזור לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אשר בית הדין הרבני אישר את הסדרי הראיה המקוריים, ולהגיש תביעה לשינוי הסדרי הראיה.
גם לשם קבלת הכרעה בעניין זה, נוהג בית המשפט למנות פקידת סעד אשר עורכת בדיקות בעניין זה לגבי ההורים והילד, ומגישה את ממצאיה והמלצתה בעניין זה לבית המשפט במסגרת תסקיר הסעד.
שימו לב וזכרו כי הפניה לבית המשפט או בית הדין הרבני לצורך שינוי הסדרי הראייה שלכם, צריכה להיעשות בייצוג משפטי של עורך דין המתמחה בדיני משפחה ולא לבד.
להלן מספר דוגמאות לשינוי נסיבות מהותי בגינוי עשוי בית המשפט לאשר את שינויים של הסדרי הראיה.
אחד המקרים הנפוצים של שינוי נסיבות מהותי אשר יכול להצדיק שינוי הסדרי ראיה, הינו כאשר ההורה המשמורן מבקש לעבור למקום מגורים אחר, אשר מרוחק בהרבה ממקום המגורים של ההורה שאינו משמורן.
במקרה כזה, במידה ובית המשפט יחליט לאשר את שינוי הסדרי הראיה, נהוג לא פעם לחייב את ההורה המשמורן להשתתף בנטל הסעת הילדים לצורך קיום הסדרי הראיה עם ההורה השני, וזאת על מנת להתחשב ולהקל על ההורה הלא משמורן, שנאלץ לקבל בעל כורחו את הרחקת מגורי הילדים ממקום מגוריו.
במסגרת תמ"ש (י-ם) 25399-00 פלונית נ' פלוני, נדונה בקשת האם המשמורנית לשנות את הסדרי הראיה של האב, בשל רצונה של האם לעבור מירושלים ולהתגורר בעיר אחרת בארץ, לצורך לימודי פוסט דוקטורט באותה העיר.
האב התנגד לבקשת האם בטענה שהמעבר יפגע בילד, ינתקו מסביבתו הטבעית והמוכרת, וישפיע לרעה על הסדרי הראיה. למרות שהאב היה יכול לכאורה להסתפק בהגשת כתב הגנה, הוא בחר להגיש תביעה לשמירת הסדרי הראיה, ולהוצאת צו האוסר על העברת הילד לאותה העיר, וכן להוצאת צו לעיכוב יציאת הילד מן הארץ.
ממצאי תסקיר הסעד העלו ששני ההורים מתפקדים, משמעותיים ומטיבים לבנם, וכי הסדרי הראיה של האב עם הילד מתקיימים כסדרם. פקידת הסעד גם הגיעה למסקנה שרצונה של האם לעבור לאותה העיר אינו נובע מגחמה או מרצון לחבל בקשר בין האב לבין הילד, אלא מתוך רצון כן להתקדם בתחום המקצועי ולדאוג לפרנסתה.
עוד קבעה פקידת הסעד שמעבר של ילד בגילו של הקטין למקום מגורים חדש ולבית ספר חדש, מאחר שהבן עולה לכיתה א', אינו טראומה כשלעצמו, במקום בו ההורים מכינים את ילדם כראוי למעבר כזה, ונותנים לו תחושה של אופטימיות ותמיכה. ילדים בגילו ובמצבו של הקטין מסתגלים במהירות למעבר.
כתוצאה מכך הגיעה פקידת הסעד למסקנה שהמרכיב העיקרי אותו יש לשקול הינו השפעות (אי) המעבר על הקשר של הילד עם כל אחד מהוריו, והמחיר שהוא ישלם בכל אחת מהאלטרנטיבות.
שכן מצד האחד ,המעבר לעיר האחרת יחייב נסיעות רבות של הילד הלוך ושוב לצורך קיום הסדרי הראיה עם אביו. אולם מצד שני, הישארותה של האם במגורים בירושלים תחייב אותה לנסוע נסיעות רבות הלוך ושוב לאותה העיר, כך שזמינותה של האם לילד תצומצם אף היא.
על מנת להקל על האב, האם אף הביעה את נכונותה להשתתף בנטל ההסעות של הילד לצורך קיום הסדרי הראיה, להגדיל את הסדרי הראיה וכן לחלק בצורה אחרת את החופשות והחגים.
בית המשפט בחן את טענות ההורים, והגיע למסקנה שבאותו המקרה הצדק עם האם. בית המשפט נימק זאת בכך שההחזקה בקטין נתונה בידי האם ויש להקל עליה בקשר עמו. חיוב האם לנסוע, מידי יום ביומו, מירושלים לאותה העיר בה היא מבקשת ללמוד ובחזרה יכביד עליה שלא לצורך.
יש גם לקחת בחשבון מקרים חריגים בהם במקרה שהקטין יחוש ברע יהיה צורך בהוצאתו מביה"ס. ככל שהמרחק בין האם לבין הבן יהיה רב יותר, יקשה עליה הדבר ובסופו של דבר ההכבדה תזיק לקטין.
עוד לקחת בחשבון את העובדה שהאם הפגינה גמישות רבה והיתה מוכנה לעשות כמעט כל דבר כדי לאפשר הקטנת הפגיעה בהסדרי הקשר הקיימים ובמילוי החוסר שיווצר בביקורים, אם יאושר המעבר זאת ע"י הרחבת הביקורים והמפגשים בחופשות, בהוספת מפגשים בשבתות ועוד.
בהתאם לכך אישר בית המשפט את מעבר האם והילד לאותה העיר, וכן הורה לאם להגיש הצעה לעדכון הסדרי הראיה ברוח הצעתה.
דוגמא נוספת לשינוי נסיבות מהותי הינה כאשר ההורה משמורן עומד להגר מהארץ. במקרה כזה על ההורה המשמורן להגיש בקשה לשינוי הסדרי הראיה של ההורה שאינו משמורן.
במידה וההורה המשמורן לא יקבל את אישור בית המשפט לכך, ויוציא את הילדים מחוץ למדינה ללא קבלת אישור כאמור, הוא עלול להיות מואשם בחטיפת הילדים שלא כדין.
מאחר וישראל חתומה על אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, יוכל ההורה שאינו משמורן לפעול להחזרת הילד למדינה בהתאם להוראות אמנה זו. כדי למנוע מצב כזה מומלץ להוציא מבעוד מועד צו עיכוב יציאה מהארץ כלפי הילד.
דוגמא נוספת לשינוי נסיבות מהותי הינה כאשר הילדים מתבגרים, ועל כן ניתן להאריך ולהגדיל את משכי הסדרי הראיה של ההורה שאינו משמורן עמם, ולכלול יותר ויותר לילות בהם הילדים ילונו אצלו. דוגמא אחרת הינה כאשר הילדים עצמם מביעים את רצונם להאריך את משכי הסדרי הראיה ומפגשיהם עם ההורה שאינו משמורן.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!