רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
גניבת זרע הינה מונח שנועד לתאר מקרה אישה נכנסת להריון מזרע של גבר וזאת בניגוד לידיעתו וממילא בניגוד להסכמתו.
לא פעם הדבר מתרחש כאשר הגבר והאישה מקיימים ביניהם יחסי מין באופן אקראי או במסגרת מערכת יחסים אינטימית כלשהי, אך ללא קשר זוגי מחייב, וממילא מבלי שהגבר ירצה להביא לעולם ילד עם אותה האישה.
הגניבה יכולה להתרחש לדוגמא, כאשר האישה מציגה מצג שווא לגבי היעדר יכולתה להרות, לרבות בשל היותה עקרה או מאחר והיא נוטלת גלולות למניעת הריון בעוד שאין הדבר כך.
עם זאת יובהר כי עקרונית אין במסגרת דיני המשפחה הגדרה משפטית למונח גניבת זרע ואף אין המדובר בעבירה פלילית. בסקירה שלפניך נסביר אודות מעמדם של הילד שיוולד ואמו שאחראית על גניבת זרעו של האב.
על מנת לוודא כי הגבר הנו אכן האב של הילד, יש להגיש בקשה בפני בית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו אשר מורה על ביצוע בדיקה גנטית לשם קביעת האבהות של הגבר על הילד, וזאת בהתאם לסעיף 28א לחוק מידע גנטי, תשס"א-2000.
הצו ינתן רק במידה והוא עולה בקנה אחד עם טובת הילד ובמיוחד כאשר אין כלל חשש שהילד עלול להיות מוגדר כממזר על פי תוצאות הבדיקה. לדוגמא, כאשר מדובר במקרה בו האב איננו בעלה של האישה.
עוד יצויין כי בזמן ההריון לא ניתן לכפות על האישה לבצע הפלה בטענה של גניבת זרע וזאת לאור זכות האישה לבריאות ולשלמות גופה, ובשל העובדה כי העובר חלק מגופה.
מבחינת ההשלכות של גניבת הזרע, יש להבחין בין מישור היחסים שבין האב לילד לבין מישור היחסים שבין האב לאישה.
מבחינת מישור היחסים שבין האב לילד, ביהמ"ש העליון בישראל קבע כי כאשר גבר מקיים יחסי מין עם אישה, עליו לקחת בחשבון כל התפתחות היכולה לנבוע מכך, ולרבות כניסת האישה להריון ועליו לשאת באחריות לילד שייוולד כתוצאה מכך. טענת גניבת הזרע איננה יכולה לשמש כטענת פטור מאחריות במקרה שכזה.
במסגרת הליך ע"א 5464/93 פייר נ´ פייר קבע ביהמ"ש העליון כי: "גבר המקיים יחסי מין עם אישה, בין בעקבות פיתוי ובין בלעדיו, אחראי לתוצאות הטבעיות של מעשיו. פיתוי אינו מעשה מרמה. מי שאינו יכול לעמוד בפיתויים לסוגיהם אינו פטור בשל כך מאחריות למעשיו".
עוד נקבע במסגרת הליך ע"א 360/64 אבוטבול נ´ קלוגר כי: "בקיום מגע מיני ללא נישואין, אין אצלנו, מן הבחינה המשפטית, לא משום אי חוקיות ולא משום אי מוסריות, ולא משום הפרה או סיכון של תקנת הציבור או שלומו, ואין בו כדי לשלול או לסכל זכויות תביעה או סעד המוענקות עפ"י דין".
לפיכך, ילד שנולד בעקבות גניבת זרע זכאי אף הוא למלוא הזכויות כלפי אביו, ממש כמו כל ילד אחר. הסיבה העיקרית לכך הנה שאין להפלות בינו לבין ילדים אחרים, כאמור בהליך ע"א 620/74 מור נ' פלונית, וכן מאחר שהילד לא צריך להיענש על חטאי אמו, כאמור בהליך תמ"ש 24281/06 מ.ו. נ' צ.ש.ו.
בין היתר הילד יהיה זכאי לקבל מאביו תשלום מזונות. בנוסף, הילד יהיה זכאי לרשת את אביו, כמו כל ילד אחר של אותו האב, אלא אם כן האב שלל את זכות הילד לרשת אותו במסגרת צוואה. עם זאת, לא ניתן לשלול במסגרת הצוואה את זכות הילד לקבל מזונות מתוך עיזבון האב.
מבחינת מישור היחסים שבין הגבר לאישה, הרי שהגבר זכאי להגיש תביעת פיצויים נזיקית כנגד האישה בהתבסס על עילות כגון: מרמה, הונאה, מצג שווא כוזב, חוסר תום לב, או הפרת חוזה לא כתוב.
לשם כך על הגבר להוכיח כי האישה אכן רימתה אותו ביודעין וכי אין המדובר בכניסה להריון בלתי מתוכנן בכלל, שנעשתה ללא כל כוונה גם מצד האישה.
טענת האישה לפיה הגבר בחר להימנע מלהשתמש באמצעי מניעה, איננה יכולה לפטור אותה מאחריותה להצגת מצג שווא בפני הגבר, אך הדבר יכול להיחשב בגדר אשם תורם מצידו ובהתאם לכך להפחית מסכום הפיצוי שבו תחוייב האישה.
ברם, מאחר והמדובר בדרך כלל במילה של הגבר מול המילה של האישה לא קל להוכיח טענה כזו. כמו כן, מאחר ופסיקת פיצויים לטובת הגבר כלפי האשה עלולה לפגוע ביכולתה של האישה לממן את צרכי הילד, אזי בתי המשפט נוטים לקבל תביעות כאלה במקרים חריגים יחסית.
במסגרת הליך ת.א. 23789-02-11 גלילה נ' חן ניתן ביום 26.11.2013 פסק דין של בית משפט השלום, אשר פסק פיצוי לגבר עקב גניבת זרע. בית המשפט קבע כי האישה רימתה את הגבר בכך שהציגה בפניו מצג כוזב שהנה עקרה ואין ביכולתה להרות, ועל כן הם קיימו יחסי מין ללא אמצעי מניעה.
בית המשפט פסק לגבר פיצוי בסך של 150,000 ₪ בגין גניבת הזרע. עם זאת, ביהמ"ש ניכה מסכום זה את מחציתו, בשל האשם התורם של הגבר, אשר נמנע מלהשתמש באמצעי מניעה למרות שהנו אדם בוגר ומיושב בדעתו, כך שחזקה עליו שידע את ההשלכות לכך מדרך הטבע. לפיכך בסופו של דבר בית המשפט פסק לגבר פיצוי בסך של 75,000 ₪.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!