בית המשפט ציין כי הפסיקה קבעה מספר נוסחאות איזון בכל הקשור לפירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג כאשר חלקן מאזנות בין זכויות מדיני הקניין ודיני המשפחה וחלקן מאזנות בין עקרונות משפטיים ותכליות ספציפיות.

נוסחת האיזון המרכזית בעבר נקבעה ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הלכת ע"א 2626/90 ראש חודש נ' ראש חודש.

נוסחה זו נזנחה קמעא לאור תיקוני חקיקה שונים כך שכעת נוסחת האיזון הרווחת והמחייבת היא נוסחת האיזון שנקבעה במסגרת הלכת בע"מ 8873/06 פלוני נ' פלוני.

לקריאה נוספת: חלוקת רכוש בהליך גירושין לפי הסכם או לפי החוק

השיקולים להחלטה על פירוק שיתוף מיידי או דחייתו

על מנת להחליט האם יש להורות על פירוק שיתוף מיידי בדירת המגורים או על עיכוב פירוק השיתוף או דחייתו לזמן מסויים יש לשקול ולאזן בין הזכויות והנסיבות הרלוונטיות לכל מקרה וזאת כמפורט להלן:

1.  ראשית, יש לאזן  בין זכות הקניין לזכות המזונות והמדור של בת הזוג.
   
   כלומר, בין זכות הקניין של כל אחד מבני הזוג לפירוק השיתוף הכפוי במקרקעין בכל עת ללא שזכות זו תיפגע כחלק מהזכות של בעלים ליהנות מקניינו.
   
   כאמור, בסעיף 3 לחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו אשר קובע כי: "אין פוגעים בקניינו של האדם" וסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 אשר קובע כי "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף" לבין זכות בת הזוג למדור שמהווה חלק מזכותה החוקתית למזונות.
   
   בית המשפט הבהיר כי זכאותה החוקתית של בת זוג למדור איננה אומרת שהמדובר במדור ספציפי.
   
   כלומר, דווקא באותה דירת מגורים ספציפית שמשותפת לבת הזוג ולבן הזוג שרוצה לפרק את השיתוף בה.
   
   מעיון בהוראות החוק שנועדו לחסום או לעכב פירוק שיתוף מיידי בדירת מגורים כאמור בסעיף 40א לחוק המקרקעין וסעיף 6א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, עולה כי המחוקק הטיל עיקר כובד המשקל כנגד פירוק השיתוף המיידי על סוגיית הבטחת המדור לילדיהם הקטינים של בני הזוג ולבן הזוג המחזיק בהם.
   
   ולפיכך, ניתן ללמוד מכך שכאשר אין לבני הזוג ילדים קטינים וכאשר בת הזוג משתכרת די למחייתה ולא נפסקים עבורה דמי מזונות, אזי לא ניתן להשתמש בסעיפים אלו כדי לחסום או לעכב פירוק שיתוף מיידי בדירת מגורים.
    
2. ש נית, יש לאזן  בין זכות הקניין לזכות ההסדרה הכוללת של הסכסוך בין בני הזוג.
   
   כלומר, בין זכות הקניין של כל אחד מבני הזוג לפירוק השיתוף הכפוי במקרקעין כאמור בסעיף 37(א) לחוק המקרקעין לבין זכות הצדדים להסדרה כוללת של הסכסוך על פי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג וחובת תום הלב שמהווה עיקרון על במשפט הפרטי.
   
   בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון, לבית משפט לענייני משפחה ישנו מתחם נרחב של שיקול דעת שיפוטי בכל הנוגע לבדיקת בקשת פירוק השיתוף ולקביעת המועד הראוי שבו יורה על פירוק השיתוף.
   
   זאת מתוך גישה אשר מעלה את זכות הצדדים להסדרה כוללת של הסכסוך על פי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג לרמה של זכות חוקתית בדומה לרמה החוקתית של זכות הקניין.
   
   כלומר, בעידן בית המשפט לענייני משפחה אין עוד מקום לתחולה אוטומטית של דרישת פירוק השיתוף בדירת המגורים מטעם אחד מבני הזוג.
   
   אמנם כל שותף יכול לדרוש פירוק השיתוף בכל עת, אך אין זה אומר שהפירוק עצמו צריך להתבצע בכל עת.
   
   הזכות לדרוש פירוק שיתוף אינה מוחלטת והיא נתונה לבקרה שיפוטית של בית המשפט לענייני משפחה בשים לב לשיקולים מתחום דיני המשפחה שהם שיקולים חוקתיים.
   
   קראו בהרחבה: זכויות בדירה שאינה רשומה על שם המתרגשים
    
3. שלישית, יש לשקול את מטרות הפירוק הכלליות ונסיבות המקרה הקונקרטיות אשר בעיקרן כוללות את הסיכוי להגיע להסדרה הגונה וכוללת של הסכסוך בתוך זמן סביר, מורכבות הסכסוך, החלשת כוח מיקוח וסחיטה של בן הזוג האחר, הנזק העלול להיגרם מעיכוב פירוק השיתוף, השלכות על צדדים שלישיים והעלאת דרישת פירוק השיתוף בתום לב.
   
   חשוב גם לציין לעניין התכלית של הסדרת הסכסוך ומורכבותו כי לעיתים דווקא הפרדת הדיון והימנעות מדחיית פירוק השיתוף עשויות לסייע להגעה להסדר כולל והוגן.
   
   נסיבות אותו התיק עסקו בבקשה לפירוק שיתוף בדירת מגורים שהגיש הבעל במסגרת הליכי הגירושין בינו לאשתו.
   
   האישה המשיכה להתגורר לבדה במשך שנה וחצי בדירת המגורים המשותפת לשניהם ולעשות בה שימוש בלעדי בעוד הבעל נאלץ לשכור לעצמו דירה ולשלם דמי שכירות חודשיים.
   
   לזוג לא היו ילדים קטינים שצריך היה לדאוג למדורם החליפי או רכוש משותף נוסף שיש לחלקו.
   
   האישה ביקשה לדחות את פירוק השיתוף עד לסיום הדיון בתביעה הנזיקית והכספית שהיא הגישה נגד הבעל.
   
   לחלופין היא טענה שהיא חולה ויש לדחות את פירוק השיתוף עד לאחר שהיא תחלים.

לאחר שבית המשפט שקל את מכלול נסיבות התיק הוא החליט לקבל את בקשת הבעל ולהורות על פירוק שיתוף מיידי בדירת המגורים המשותפת לו ולאשתו.

החלטה זו נומקה במסקנה לפיה בנסיבות התיק דווקא השעיית פירוק השיתוף עד להכרעה בתביעתה הנזיקית של האישה, היא החותרת תחת הסדרת מכלול הסכסוך.

שכן, דווקא עיכוב או הימנעות מפירוק השיתוף בשל התביעה הנזיקית של האישה עלולה לעוות את יכולות המיקוח עד כדי הפיכתה לסחיטה בדרך לפירוק שיתוף שוויוני בדירת המגורים.

קראו בהרחבה: התמודדות מול סכסוכים במשפחה

עוד נקבע שהשעיית פירוק השיתוף איננה סבירה כאשר אין קטינים המעורבים בסכסוך, כאשר אין מאבק על זכויות רכושיות אחרות, כאשר בני הזוג פרודים ומנוי וגמור עליהם להתגרש וכאשר מי שמבקש את פירוק השיתוף נמצא מחוץ לדירה פרק זמן ארוך יחסית, מעל שנה ומחצה וכאשר כל שעומד מנגד היא תביעה נזיקית בגין טענות של הפרת חוזה או התחייבות בן הזוג.

בית המשפט הוסיף וציין שגם מחלת האישה איננה יכולה להוות שיקול לדחיית פירוק השיתוף.

מאחר שלמרות מחלתה האישה עובדת למחייתה, לא הוכרה כנכה חלילה על ידי המל"ל ולא הוברר כיצד פירוק השיתוף בדירה אינו מתיישב עם מצבה הבריאותי הנוכחי.

בהתאם לכך הורה בית המשפט על מתן צו פירוק השיתוף בדירה תוך מתן זכות קדימה לכל אחד מבני הזוג לרכוש אותה תוך 60 יום ולא תימכר הדירה לצד שלישי המרבה במחיר.

עוד בנושא: הלוואה או מתנה? ההורים עברו לקנות דירה ובקשו את הכסף חזרה בגירושין