לדוגמא כאשר ההורים התגרשו ונוצר נתק בין אחד ההורים, בדרך כלל האב, לבין הילדים. הנתק יכול לבוא מצד האב או מצד הילד, וזאת בין אם הדבר נעשה מיוזמת הילד לבדו, ובין אם הדבר נעשה כתוצאה מהסתה של האם את הילד כנגד אביו. כך או אחרת, התוצאה בכל מקרה הינה עגומה ועצובה ביותר.

לעתים הסכסוך יכול לפרוץ על רקע מאבקי ירושה. בארץ ידוע במיוחד המקרה שבו פרץ סכסוך ירושה בין בנו של איש העסקים שאול אייזנברג, לבין אמו וחמש אחיותיו.

לאחר מות האב הציג הבן, אירווין, צילום של צוואת אביו מ-1986 לפיה הוא קיבל 80% מהעיזבון, ארבע מחמש הבנות קיבלו 5% מהעיזבון, ואילו הבת החמישית והאלמנה, אמו של אירווין, לא קיבלו דבר.

האם והאחיות טענו כי האב ביקש להשמיד את העותק המקורי של הצוואה משום שהתכוון לבטלה ולכן אין לקיים אותה. רק כעבור 6 שנים ואינסוף דיונים בתוך ומחוץ לכותלי בית המשפט, הגיע סכסוך זה לקיצו.

מקרים נוספים בהם יכול לפרוץ סכסוך בין הורה לילדיו הינו כאשר הם מנהלים יחדיו עסק משפחתי ועקב כך נקלעים לסכסוך עסקי, אשר גם מאפיל על היחסים האישיים ביניהם. דוגמא נוספת יכולה להתרחש כאשר ההורה העניק לילדו נכסים במתנה, אך לאחר מכן חזר בו וביקש לבטל את המתנה עקב יחס מחפיר שהילד נהג בו.

בעוד שסכסוכים מהמקרה הראשון ניתן ליישב בדרך כלל באמצעות פתרונות לא משפטיים, כגון ייעוץ פסיכולוגי וכדומה, דומה שאין זהו המצב במקרים האחרים. במקרים אלו לעתים קרובות אין מנוס מפתרון הסכסוך באמצעות הליך משפטי. יחד עם זאת נשאלת השאלה מהו ההליך המשפטי העדיף לגביהם.

הלכה למעשה, ניתן לחלק את הליכי יישוב הסכסוך בין הורה לילדיו להליכים שבתוך כתלי בית המשפט ולהליכים שמחוצה לו. הליך המתנהל בתוך כותלי בית המשפט הינו הליך התביעה המקובל והסטנדרטי. הליכים מחוץ לכותלי בית המשפט כוללים את הליך הבוררות וכן את הליך הגישור.

הליך ניהול התביעה בבית המשפט נחשב, ובצדק, להליך נוקשה ופורמלי, בשל כפיפותו לדין המהותי ולסדרי הדין והראיות הנהוגות בבית המשפט לענייני משפחה.

לעומת זאת, הליך הגישור פטור מהם מטבעו ואילו לגבי הליך הבוררות, הצדדים יכולים לקבוע בהסכמה כי גם הם יהיו פטורים מהם. דבר זה מקנה לשני ההליכים הללו את האפשרות להגיע לפתרונות מוסכמים בין הצדדים בדרכים הרבה יותר גמישות ויצירתיות.

בנוסף, הליכי הבוררות והגישור הינם הליכים קצרים ומהירים מההליכים המתנהלים בבית המשפט, דבר שמביא לחיסכון ניכר בזמן, כסף ואנרגיות נפשיות.

יחד עם זאת, להליך הגישור ישנם גם יתרונות ברורים על פני הליך הבוררות, אשר באים לידי ביטוי במיוחד בהקשר של פתרון סכסוכים בין הורים לילדיהם.

שכן, כאשר מדובר בפתרון סכסוך בין הורים לילדיהם, יש לזכור שהמטרה איננה רק ליישב את המחלוקת המשפטית-כלכלית בין הצדדים אלא גם, ולעתים אף בעיקר, לאפשר לצדדים לשקם את יחסיהם, כך שהם יוכלו להמשיך ולקיים קשר משפחתי תקין ביניהם גם בעתיד.

כלומר, בשונה מסכסוך רגיל אשר מתנהל בין צדדים שאינם קרובי משפחה, כך שאין כל מניעה שהם יתנתקו לגמרי בתום ישוב הסכסוך ביניהם, במקרה שהצדדיםשהנם הורים ילדים, השאיפה הנה וצריכה להיות שהם יוכלו ישקמו את מערכת היחסים המשפחתית הנורמלית ויחזרו לחיי משפחה רגילים.

בהקשר זה להליך הגישור ישנו יתרון מובהק על פני הליך הבוררות. שכן, בדומה להליך ניהול התביעה בבית המשפט, גם מטרת הליך הבוררות הינה להכריע בין העמדות היריבות, ורק במידת האפשר ליישב ביניהן.

לעומת זאת, מטרתו המוצהרת והראשונה במעלה של הליך הגישור הינה לגשר בין עמדות אלו, ולהביא את הצדדים לפתרון מוסכם ובדרכי שלום. לשם כך, הליך הגישור מאפשר לצדדים להיפגש ולתקשר ביניהם באופן ישיר.

כמו כן, ההליך מעודד את הצדדים להביע את עמדותיהם בצורה חופשית וגלויה, ואף לפרוק את כל המתחים והתסכולים שנצברו אצלם, ובכך להסיר את כל אבני הנגף שמעיבים על יכולתם לנהל קשר תקין ובריא.

בכל מקרה, של סכסוך בין ילדים להוריהם, מומלץ להקדים ולפנות לשיחה אישית עם עורכות הדין במשרד גוטמן צברי, שהנן מגשרות מוסמכות ועוסקת מזה שנים בתחום דיני המשפחה ויישוב סכסוכים בדרכים מכובדות, גם מחוץ לכותלי בית המשפט.

ב-99% מהמקרים שטיפלנו, ידענו להביא את הצדדים המסוכסכים לשולחן הישיבות ולפתור את המחלוקות בדרכי נעם ובלי מאבקים מיותרים.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!