רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
סוגיית משמורת הילדים הינה אחת הסוגיות המרכזיות, החשובות והרגישות ביותר במסגרת הליך גירושין של בני זוג שיש להם ילדים משותפים. מן הסתם, גורלם של הילדים יושפע לאורך שנים מההחלטות לגבי המשמרות, כפי שיקבעו בהליך הגירושין.
משמעות המונח משמורת ילדים הנה הזכות להחזיק פיזית בילד ולהתגורר ביחד עמו, בעת שהוריו התגרשו או נפרדו זה מזה.
כלומר, המדובר בקביעת ההורה אשר ביתו ישמש כמקום מגוריו הקבוע של הילד. משמורת זו יכולה להיות נתונה בידי אחד ההורים בלבד ואז היא קרויה משמורת יחידנית, או בידי שניהם יחדיו ואז היא קרויה משמורת משותפת.
עד לשנים האחרונות, היה מקובל בדרך כלל לקבוע כי האם תשמש כהורה המשמורן היחידי, תוך קביעת הסדרי שהייה לאב לצורך המשך קיום הקשר שלו עם הילדים.
ואולם בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה להעדיף משמורת משותפת לשני ההורים יחדיו, במידה והאב מעוניין ומתאים לכך.
מגמה זו נובעת מהגישה הרואה במשמורת המשותפת כפתרון העדיף מבחינת הילד, בהתאם לעקרון העל של טובת הילד וזאת לרבות מתוך ההכרה ההולכת וגוברת בחשיבות תפקידו של האב בחיי הילד, והרצון להגביר את מעורבותו בחיי הילד במקרה של פרידה.
חשוב לזכור: המשמורת המשותפת עדיפה לילד על פני המשמורת היחידנית מכמה וכמה סיבות שמיד נסביר ונפרט.
ראשית, היא מאפשרת לילד להישאר בקשר שוטף ומתמשך עם אביו, ובכך היא גם מפחיתה באופן משמעותי מתחושת הטראומה שנגרמת לילד כאשר הוריו מתגרשים וביתו מתפרק, וכאשר אביו נאלץ לעזוב את הבית.
שנית, המשמורת המשותפת אפשרית רק כאשר בין ההורים ממשיכה להתקיים מערכת יחסים תקינה, תוך שיתוף פעולה הדדי וללא מאבקים משפטיים ו/או מאבקי כח מיותרים.
מטבע הדברים, ככל שהקשר בין ההורים נשאר טוב יותר, כך גם הילד יוצא נשכר יותר מכך, הואיל והוא לא נאלץ לחוות על בשרו או להיות מושפע מההשלכות של מאבקים אלו.
ניסיון החיים מלמד כי כאשר ההורים מקפידים לשמור על קשר תקין ביניהם, כך הסיכון שהם ינסו להפעיל מניפולציות על הילד, להסית אותו האחד כנגד השני או אף לאלץ אותו לבחור צד, הולך ופוחת אם בכלל.
המשמורת המשותפת גם מקלה על האם, מאחר והיא מאפשרת לה לחלוק יותר עם האב את הנטל הנפשי והכלכלי בכל הקשור לגידול הילד, אשר רובו מוטל עליה בשעה שהיא משמשת כמשמורן יחידי. ושוב, מטבע הדברים כאשר מצבה של האם טוב יותר כך גם הילד יוצא נשכר יותר מכך.
עקרונית, קיימות שתי דרכים לקביעת סוג המשמורת שתחול על הילד: באמצעות הסכמת ההורים, בהתאם לסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 או על ידי קביעת בית המשפט לענייני משפחה ובהיעדר הסכמה כזו ובהתאם לסעיף 25 לחוק זה.
הערכאה המוסמכת לדון בנושא זה הינה בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, במידה ותביעת משמורת הילדים נכרכה כדין בתביעת הגירושין שנדונה בפניו או בהסכמת הצדדים.
מטבע הדברים, המשמורת המשותפת מצריכה בראש ובראש שיתוף פעולה תקין בין ההורים. לפיכך כאשר המשמורת נקבעת כמשותפת, הדבר נעשה בדרך כלל במסגרת הסכם בין ההורים, בהתאם לסעיף 24 לחוק הכשרות. יחד עם זאת יש לזכור כי גם הסכם זה טעון אישור בית המשפט כדי להיכנס לתוקף.
קראו בהרחבה: על חזקת הגיל הרך
בית המשפט יאשר את ההסכם רק לאחר שהוא נוכח שההסכם הינו אכן לטובת הקטין, בהתאם לעקרון העל בדבר טובת הילד. משאושר ההסכם דינו, למעט לגבי ערעור, כדין החלטת בית המשפט.
השיקולים שאותם בית המשפט נוהג לשקול בדרך כלל לצורך אישור הסכם משמורת משותפת, הנם כדלקמן:
לצורך בדיקת שיקולים אלו בית המשפט נוהג להזמין עריכת תסקיר שמבוצע על ידי פקידת סעד.
פקידת הסעד עורכת להורים בדיקות אשר בוחנות את היכולת של כל אחד מהם לספק לילדים מקום מגורים נאות ואורח חיים יציב, מאוזן ובריא.
בתום ביצוע הבדיקות, פקידת הסעד מסכמת את ממצאיהן ומגישה אותן לבית המשפט במסגרת תסקיר, אשר כולל המלצות בעניין קביעת הסדרי הראיה ומשמורת.
בדרך כלל בית המשפט נוהג לאמץ את המלצות התסקיר ולתת להן תוקף של פסק דין.
חשוב לדעת: גם במשמורת משותפת יש לא מעט קשיים...
עקרונית, תשלום מזונות הילדים המוטל על האב איננו מתבטל כאשר מדובר במשמורת משותפת, אם כי מקובל להפחיתו בדרך כלל בשיעור של כ-25% מהסכום שהיה מוטל עליו לו האם הייתה משמשת כמשמורן יחידי.
מאידך, בשנים האחרונות מתחוללת מגמה חדשה בפסיקה, אשר שואפת להביא לחלוקה שוויונית בין ההורים לגבי נטל מזונות הילדים.
במסגרת מגמה זו נקבע כי במידה ובני הזוג נושאים בנטל גידול הילד באופן שווה במסגרת המשמורת המשותפת, ובמידה שהמשכורת של האם שווה לזו של האב או אף עולה עליו, אזי החיוב תשלום המזונות של האב עבור הילד יבוטל כליל.
כך נקבע למשל במסגרת ההליכים: תמ"ש 21412-09-11, תמ"ש 4881-10-12, והליך תמ"ש 49165-10-10.
קראו: הלכה של בית המשפט העליון בנושא תשלומי מזונות במשמורת משותפת
לסיכום, נדגיש כי אין ספק שעבור הילדים (וגם עבור ההורים שמתגרשים) ההחלטה לגבי משמורת משותפת היא ההחלטה החכמה והנכונה, ברוב המקרים.
נכון שהחלטתם להתגרש, ונכון שהאהבה בין ההורים נגרמה ועדיין, האינטרס של שני בני הזוג לטובת הילדים לעולם לא ישתנה, ולכן זוהי דרך המלך עבורם.
עוד בנושא: תשלומי מזונות ילדים מתחת גיל 6 במשמורת משותפת כשזמני השהות שווים
לאורך השנים ייצגנו הורים מתגרשים במאות הליכי גירושין וכמעט תמיד, עולות שאלות דומות מאד במהותן, לגבי הכדאיות של המשמורת המשותפת והפרקטיקה, חיי היום יום של ההורים והילדים במסגרת הסדר שכזה.
לפניך תשובות מפורטות לשאלות נפוצות של הורים הנמצאים ערב הליכי גירושין ורצים להבין ולדעת יותר על מנת לקבל החלטות מושכלות.
התשובה הקצרה והכי ברורה לשאלה הנה שמשמורת משותפת הנה הסדר משפטי שנערך בין הורים מתגרשים, לפיו הגדרת ההורות של שניהם שווה, ממש כפי שהיה לאורך חיי הנישואים שלהם.
הסדר זה הופך נפוץ יותר ויותר בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים ומטבע הדברים, יותר ויותר זוגות שמתגרשים שואפים להגיע להסדר של משמורת משותפת. לפי הסדר זה שני ההורים מקבלים החלטות מהותיות לגבי הילדים במשותף.
כל עוד שני ההורים הנם אנשים נורמטיביים, הדורשים בטובת הילדים ומסכימים על כך, אין כל סיבה שלא זה יהיה המצב וזאת אחת הכוונות העיקריות של משמורת משותפת.
בכל אחד מהמחקרים שפורסמו לאורך השנים האחרונות הוכח כי התקשורת הרצופה והמגוונת של הילד עם שני הוריו, חשובה מאד להתפתחות תקינה של הילד ומכאן חשיבותה הרבה של המשמורת המשותפת.
בעת הליך גירושין ולאחר הפרידה של ההורים, כמעט כל ילד יחווה קשיי הסתגלות למצב החדש. גם העובדה שלאמא יש בית ולאבא יש בית אחר מצריכה הסתגלות. זוהי שגרה חדשה וממש כמו שההורים הגרושים צריכים להסתגל אליה, כך גם הילדים.
זה יכול לקחת זמן, לעיתים יותר ובפעמים אחרים פחות, אבל העובדה היא שהילדים מתרגלים לשינויים מהר מאד ולרוב אפילו די נהנים מהעובדה שיש להם "שני בתים" ועד מהרה "מנצלים" את המצב החדש לטובתם.
ממש לא.
זמני השהות יכולים להיות שווים או קרוב מאד לשווים ועדיין לילד יהיה הורה משמורן.
בהחלט לא. הגדרת תשלומי מזונות הילדים נקבעת בעיקר בהתאם לזמני השהות של הילדים אצל ההורים ויחס הכנסותיהם של ההורים.
סכום המזונות יכול לעלות ולרדת, בהתאם לזמני השהות וללא קשר לקביעתה של משמורת משותפת.
שאלה נפוצה מאד, שעולה לא אחת בשיחות הראשוניות שלנו עם לקוחות.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, אין עדיין מחקרים מבוססים שנותנים תשובה חד משמעית לשאלה. מאידך, לפי התפיסה המקובלת אין שום סיבה היגיונית לקבוע כי משמורת משותפת מתאימה לילדים מגיל מסויים, והנושא כפוף להסכמה והחלטה של ההורים המתגרשים.