רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה תביעה לביטול ייפוי כח מתמשך שנערך על ידי אמו של התובע ובנוסף לכך דחה גם את תביעתו למנות לה אפוטרופוס קבוע לרכוש ואפוטרופוס זמני לדין, בנימוק שהאם מסוגלת לנהל את ענייניה ולקבל החלטות עבור עצמה, וכן כשירה לערוך ייפוי כח מתמשך עבור עצמה.
כך נקבע במסגרת דיון בהליך תמ"ש 6432-04-02 פלוני נ' אלמוני ובהליך א"פ 24681-02-20 פלוני נ' אלמוני. בסקירה שלפניך נסביר את פסק הדין החשוב והמעניין של בית המשפט, שלמעשה העניק הגנה ליפויי כח מתמשך עליו חתמה אמו של התובע אל מול ניסיונו לבטל את המסמך החוקי.
ההליכים עסקו בעניינה של קשישה בת 86, אלמנה מנישואיה השניים ואם לשני ילדים מנישואיה הראשוניים. בן אחד, הוא התובע, עבד בעבר כעו"ד בישראל, אך הושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין בארץ ומתגורר בשנים האחרונות בהולנד, אם כי לא ידוע מה עיסוקו שם. הבן השני גר בארץ ועובד בתעשייה הבטחונית.
לקשישה יש הכנסה ממקורות שונים בסך כולל של כ-17,000 ₪. מבחינה בריאותית, היא אמנם סובלת מסכרת ויתר לחץ דם, זקוקה לעזרת הזולת רחצה והלבשה ואף נעזרת במטפלת צמודה, אולם המגבלה הפיזית שלה לא מונעת ממנה לחיות חיים רגילים, ולנהל חיי חברה וקשרים תקינים עם שני ילדיה.
לעומת זאת, הקשר בין שני ילדיה דווקא אינו תקין, למרבה הצער ויש ביניהם מערכת יחסים עכורה וחוסר אמון קיצוני.
בנה השני של הקשישה הגיש במהלך חודש יולי 2019 בקשה להתמנות לאפוטרופוס קבוע לרכושה וגופה של האשה. בית המשפט מינה אותו לשמש כאפוטרופוס זמני שלה לגופה ורכושה, אולם הוא ביטל מינוי זה כעבור חודשיים, בספטמבר 2019, בנימוק שהיא איננה זקוקה לאפוטרופוס וזאת בהסתמך על חוות הדעת של שני פסיכיאטריים והעובדת הסוציאלית שלה שסברו שיש לה מודעות למצבה וכושר שיפוט תקין, ושהיא מסוגלת לדאוג לענייניה.
כעבור מספר חודשים, במהלך חודש ינואר 2020, חתמה הקשישה על 3 מסמכים משפטיים שונים בפני עורך דין:
בנה הראשון של האשה לא השלים עם התפתחות הדברים הללו ובעקבות זאת הוא הגיש שתי תביעות, האחת למינוי אפוטרופוס לאם והשנייה בבקשה לביטול ייפוי הכח המתמשך שלה, שתיהן בהתבסס על הטענה לפיה האם איננה מסוגלת לנהל את ענייניה ולקבל החלטות עבור עצמה.
כך במהלך חודש פברואר 2020 הגיש הבן הראשון את הבקשה למנות לאמו אפוטרופוס קבוע לרכושה ואפוטרופוס זמני לדין, בצירוף חוות דעת פסיכיאטרית לתמיכה בבקשה.
לטענתו, מינוי האפוטרופוס נדרש על מנת שהוא יגיש תביעה בשם האם להשבת הכספים שהיא העבירה לבן השני, מאחר שהם נגזלו ממנה תוך ניצול מצוקתה וחוסר הבנתה.
הבן השני התנגד לבקשה זו בטענה שהאם נתנה לו את הכספים מתוך רצונה החופשי והמלא וכי הבדיקה הפסיכיאטרית הנ"ל נערכה לאם מבלי שניתנה הסכמתה לכך ומבלי שפורטו בפניה מטרותיה והשלכותיה.
כעבור חודשיים, במהלך חודש אפריל 2020, הגיש הבן הראשון גם את התביעה לביטול ייפוי הכח המתמשך של האם, אף זאת בטענה שהיא חתמה על מסמך זה כתוצאה ממרמה, ניצול והשפעה בלתי הוגנת של הבן השני עליה, שכצפוי התכחש גם לטענות אלו.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שמאחר שייפוי הכח המתמשך טרם בכלל נכנס לתוקפו, והוא יכול להתבטל על ידי האם בעצמה, אזי תחילה יש לבחון האם הקשישה מסוגלת כיום לנהל את ענייניה ולקבל החלטות עבור עצמה.
ככל שהתשובה לשאלה זו הנה חיובית, אזי יסתיים הדיון בשתי התביעות. ככל שהתשובה לשאלה זו הנה שלילית, אזי יופעל ייפוי הכח המתמשך של הקשישה לפי תנאיו.
במקרה זה יכולה להתעורר גם השאלה האם הקשישה היתה כשירה לערוך את ייפוי הכח המתמשך במועד שבו הוא נעשה, אולם רק אם יקבע שבאותו מועד היא לא היתה כשירה, אזי יהיה מקום לעבור לדון בעניין האפוטרופסות.
בפסק דינו קבע בית המשפט שהאם מסוגלת להמשיך לנהל את ענייניה ולקבל החלטות עבור עצמה וזאת בהסתמך על עדותה הישירה של האם עצמה בפניו, חוות הדעת הרפואיות שהוגשו לגבי האם ותסקיר העו"ס שלה, שעמדו כולן בניגוד לחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה מטעם הבן הראשון.
במסגרת עדותה הישירה בפני בית המשפט, הצהירה האם במפורש שהיא זו שמחליטה באופן סופי ומלא בענייניה השונים, כולל בכל ענייניה הכספיים וכי ביכולתה עדיין להמשיך לקבל החלטות שהן נכונות עבורה.
עוד העידה האם שהיא עשתה את ייפוי הכח המתמשך מתוך החלטה מודעת לחלוטין. בית המשפט התרשם ממנה שהיא מסוגלת להביע את דעתה ואף עושה זאת בצורה קוהרנטית, ברורה, רציונלית ונראה שהיא מסוגלת להמשיך ולקבל החלטות בענייניה, כפי שעשתה עד היום.
חוות הדעת של שני הפסיכיאטרים שבדקו את האם וכן חוות דעתו של רופא המשפחה הוותיק של האם, קבעו אף הן שהאם מודעת למצבה, בעלת כושר שיפוט תקין, בעלת יכולת להביע את דעתה ורצונותיה באופן חופשי, וכי אין מקום למנות לה אפוטרופוס קבוע ואין מניעה שהיא תערוך ייפוי כח מתמשך.
ולבסוף, גם תסקיר עו"ס של האם קבע שהיא צלולה מספיק על מנת להבין את מצבה, את החלטותיה ואת השלכותיהן, מסוגלת לנהל את ענייניה, לרבות ענייניה הכספיים, ומעוניינת לחלוטין לשמור על המצב הקיים, כך שהיא זאת שמחליטה על עניינה, תוך שהיא נעזרת בבנה השני כשעולה הצורך בכך.
לאור כל האמור לעיל קבע בית המשפט שלא נמצאה פגיעה מנטלית או קוגניטיבית חדשה אצל האם שבגינה היא אינה מסוגלת עוד להמשיך לנהל את ענייניה הרכושיים, וכי חרף הסכסוך בין ילדיה, היא מצליחה לקבל החלטות שאינן פרי תלות או מצוקה נפשית, והיא עודנה אדון לעצמה.
בהמשך לכך קבע בית המשפט שטוב יעשו ילדיה ובמיוחד הבן הראשון, אם הם יכבדו את רצונה של אמם, ויאפשרו לה לחיות את שארית חייה בשקט, כפי שביקשה.
בהתאם לאמור לעיל, דחה בית המשפט את שתי התביעות של הבן הראשון ואף חייב אותו לשלם לאחיו הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪. לפנים משורת הדין, החליט בית המשפט שלא לחייבו לשלם גם הוצאות לטובת אוצר המדינה.
קריאה נוספת: עורכת הדין גיטי גוטמן עונה לשאלות בנושא יפויי כח מתמשך