רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
הליך הגירושין השגרתי והנפוץ הנו כידוע תהליך לא קל לאף אחד מהצדדים ולרוב מלווה בלחצים ומתחים רבים.
הדבר בא לידי ביטוי במיוחד כאשר בני הזוג מנהלים את הליך הגירושין שלהם באמצעות בית המשפט, תוך התכתשות מתמדת ומאבק בלתי פוסק במטרה להכניע זה את זה.
לא פעם ניהול הליך כזה מביא להתשת בני הזוג, ולדרדור היחסים ביניהם באופן בלתי הפיך, ומי שבעיקר משלם את המחיר על כך הנם ילדיהם המשותפים אך גם בני המשפחה והחברים שסביבם.
על מנת להקל על הליך זה פותחו מספר דרכים המאפשרות לבני הזוג לנהל את הליך הגירושין שלהם בהסכמה ומתוך כבוד הדדי.
אחת הדרכים המומלצות מאד בהקשר זה הנה ניהול הגירושין במסגרת הליך גישור ומחוץ לכותלי בית המשפט. במסגרת הליך זה פועל המגשר לגשר על עמדות הצדדים, על מנת להביאם לחתום על הסכם גירושין המגן על האינטרסים של שניהם יחדיו ושל ילדיהם המשותפים כמובן.
לאפשרות לגירושין בהליך גישור ישנם מספר יתרונות מובהקים עבור בני הזוג שרוצים להתגרש ועבור הסובבים אותם.
הייתרון הראשון במעלה הינו חסכון בזמן, כסף, ואנרגיות נפשיות. הליך הגישור הינו הליך קצר ומהיר יחסית, ועל כן הוא כרוך בתשלום שכ"ט קטן בהרבה מזה המשולם לעורכי הדין של הצדדים במסגרת ניהול תיק בבית המשפט.
לעומת זאת, בשל העומס והצפיפות המוטלים על בתי המשפט בארץ, ניהול הליך גירושין בבית המשפט עלול לארוך זמן רב ואף שנים. מטבע הדברים הדבר כרוך בבזבוז תשלומי עתק בגין שכ"ט לעורכי דין, אגרות בית משפט, עדים, מומחים וכמובן גם בזבוז זמן יקר ואנרגיות נפשיות רבות.
כמו כן, הליך הגישור מתנהל מתוך מטרה מוצהרת להביא לסיום הסכסוך בין הצדדים על דרך הפשרה, וזאת בצורה מוסכמת ומכובדת.
מכך נובעים שני יתרונות משמעותיים נוספים:
ראשית, הסיכויים להביא לסיום סופי של ההליכים בין הצדדים גדלים באופן משמעותי. שכן, בית המשפט מצווה להכריע בין העמדות היריבות של הצדדים ולבחור באחת מהן על פני השניה.
אמנם, ישנם לא מעט שופטים שמנסים לפשר בין הצדדים, אך הכלים שישנם ברשותם לשם כך במסגרת ההליך השיפוטי הנוקשה הינם מצומצמים ביותר.
לפיכך ובלית ברירה, לא פעם נאלצים השופטים להכריע ולהעדיף את עמדת אחד הצדדים על פני משנהו. במקרה כזה עלול הצד השני שעמדתו לא התקבלה לחוש כי זכויותיו קופחו שלא בצדק, ולהגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט.
דבר זה עלול לגרור את הצדדים להמשך ארוך ומיותר של מעגל ההתכתשות ביניהם. לעומת זאת, מטרת הגישור הינה בראש ובראשונה לגשר בין העמדות המנוגדות של הצדדים, ולהגיע לפשרה מוסכמת ביניהם, המקובל עליהם לחלוטין. פתרון זה מבטיח במידה רבה את סיומו הסופי של הסכסוך בין הצדדים.
שנית, הליך הגישור מתנהל תוך הקפדה יתרה על ניהול משא ומתן באופן מכובד. דבר זה חשוב במיוחד כאשר מדובר בסכסוכי גירושין, אשר מעצם טבעם טעונים במתחים וכעסים רבים בין בני הזוג. מתחים אלו נוטים לא פעם להתעצם עקב ההתכתשויות שמתנהלות בין הצדדים במסגרת תיק בית המשפט.
קראו בהרחבה: מתי ניתן להגיש תביעה בהתאם לחוק גישור חובה
לעומת זאת, במסגרת הגישור הצדדים מגיעים מלכתחילה מתוך הלך רוח מפוייס יחסית, ובמטרה לא להכניע זה את זה, כי אם להגיע להסכם שיהיה מקובל על שניהם.
בנוסף, אופיו הבלתי פורמאלי של הליך זה, מספק לצדדים הזדמנויות רבות להיפגש ולנהל מו"מ ישיר ביניהם, ולהביע את עמדותיהם בצורה חופשית וגלויה.
דבר זה מאפשר להם לעתים לפרוק חלק נכבד מהמתחים והתסכולים הקיימים ביניהם. כתוצאה מכך, יש ביכולתם להגיע לא רק להסכם גירושין ביניהם, אלא גם לשקם את היחסים ביניהם. שיקום היחסים בין הצדדים משפיע באופן משמעותי על הסיכויים לכיבוד ההסכם על ידם ובעיקר על ילדיהם המשותפים.
בנוסף, הליך הגירושין בהסכמה הינו הליך בלתי פורמלי לחלוטין וגם לכך ישנם מספר יתרונות.
ראשית, הליך זה פטור מסדרי הדין והראיות אשר חלים על ההליך המשפטי. כתוצאה מכך יכולים הצדדים להגיע לפתרונות יצירתיים וגמישים אשר חורגים מהוראות החוק היבש, בשעה ששופטי בתי המשפט כבולים בפסיקתם להוראות החוק וההלכה.
שנית, המדובר בהליך וולונטרי לחלוטין, ממנו כל אחד מהצדדים יכול לפרוש בכל עת במידה והוא איננו שבע רצון ממנו ולפנות או לחזור לבית המשפט. כך קובעת תקנה 8(א) לתקנות בית המשפט (גישור), תשנ"ג-1993.
בהקשר זה יודגש כי הליך הגישור הינו בהליך חסוי וסודי, ולפיכך פרטים שנמסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, בהתאם לתקנה 3(ב) לתקנות אלו. בנוסף, בהתאם לתקנה 5 לתקנות אלו, המגשר מצווה לשמור בסודיות כל מידע שנמסר לו במסגרת הגישור ולא למסור אותו לאף צד שלישי, כולל בית המשפט עצמו.
הפניה לגישור במסגרת הליך גירושין כולה להתקיים או בטרם פנו הצדדים לבית המשפט, או לאחר שהם כבר פנו לבית המשפט. לא פעם בית המשפט יוזם בעצמו את העברת התיק למסלול גישור ומציע זאת לצדדים, במידה והוא נוכח כי הם בשלים ומתאימים לכך.
לגבי הכישורים הנדרשים מהמגשר, יובהר כי עקרונית אין חובה כי הוא יהיה עורך דין. ברם, מטבע הדברים, ומאחר שהמדובר בנושא שהינו מורכב מאד מבחינה משפטית, ובעל השלכות לטווח ארוך, במיוחד כאשר ישנם ילדים משותפים, חשוב ומומלץ מאד כי המגשר יהיה עורך דין המתמחה בהליכי גירושין.
בנוסף, רצוי מאד שעורך דין המגשר יהיה גם בעל כישורים מוכחים בניהול מו"מ רגישים ובעייתיים, ובעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, על מנת שהוא יוכל לנווט את המו"מ בין בני הזוג בתבונה ובקור רוח, וכן להרגיע ולפייס בין הצדדים במידת הצורך.
משהוסכם בין הצדדים על זהות המגשר, ניתן לפנות לניהול הליך הגישור. הליך הגישור הינו הליך קצר ומהיר יחסית, אשר בדרך כלל אורך פגישות ספורות בלבד.
על פי רוב המגשר מקיים בהתחלה שיחה ראשונית בנוכחות הצדדים יחדיו. זאת במטרה לשמוע את טענותיהם ולברר את מידת נכונותם ובשלותם להגיע לפשרה במסגרת הליך הגישור.
לאחר מכן מקיים המגשר פגישות נפרדות עם כל אחד מהצדדים, עם או בלי נוכחות עורכי דין מייצגים. במסגרת פגישות אלו כל אחד מהצדדים משמיע את טענותיו באופן פתוח וגלוי, ומבלי לחשוש כיצד הדבר יתקבל על ידי הצד השני.
לאחר שהמגשר שמע את טענות הצדדים בנפרד, הוא מקיים פגישה נוספת, והפעם בנוכחות שני הצדדים, וזאת במטרה לגשר ביניהם ולהגיע לנוסח הסכם גירושין שיהיה מקובל על שניהם באופן מלא.
ולבסוף, המגשר מנסח את הסכם הגירושין, מחתים את הצדדים ומגישו בשמם לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולקבלת תוקף כשל פסק דין.
עוד בנושא: חוק הגישור ויתרונותיו של הליך הגישור לגירושין