במסגרת ההכרה הולכת וגוברת בשנים האחרונות בכל הקשור לזכויות החד מיניים בארץ בכלל ולמתן זכויות לבני זוג מאותו המין בפרט, התעוררה השאלה האם ניתן לאשר הסכם ממון גם בין בני זוג מאותו המין, כאמור בסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.
התשובה שניתנה לכך בפסיקה הנה חיובית. כלומר, ניתן לאשר גם הסכם ממון בין בני זוג מאותו המין.
עם זאת יובהר כי ניתן לאשר הסכם ממון בין בני זוג חד מיניים רק באמצעות בית המשפט לענייני משפחה, בעוד שבית הדין הרבני יסרב לכך בכל תוקף, מטעמים מובנים.
תחילה יובהר כי מבחינה משפטית, מעמדו של הסכם הממון בין בני זוג מאותו המין הנו למעשה כשל הסכם ממון בין ידועים בציבור.
על מנת ששני בני הזוג מאותו המין יוכרו כבעלי סטטוס של ידועים בציבור עליהם לקיים את שני התנאים המצטברים שנקבעו לשם כך בפסיקה ואשר כוללים ניהול משק בית משותף וקיום חיי אישות אינטימיים.
עוד יובהר כי ככלל ולהבדיל מהסכם ממון רגיל שבין בני זוג נשואים, אין צורך לאשר בבית המשפט הסכם ממון בין ידועים בציבור על מנת שההסכם ייכנס לתוקף אלא ההסכם נכנס לתוקף מייד עם חתימתו על ידי הצדדים.
יחד עם זאת, במידה והידועים בציבור מעוניינים לחזק את תוקפו של הסכם הממון ביניהם הם יכולים לאשרו באמצעות בית המשפט לענייני משפחה וזאת בעקבות ההתפתחות שחלה בפסיקה בעניין זה.
ההלכה הראשונה בעניין זה נקבעה במסגרת פסק הדין אשר ניתן בהליך ע"א 640/82 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה בו קבע בית המשפט העליון כי הוראות חוק יחסי ממון חלות רק על בני זוג נשואים ולכן לא ניתן לאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור.
אולם, במסגרת הליך רע"א 6854/00 היועמ"ש לממשלה נ' זמר שינה בית המשפט העליון את ההלכה בעניין זה, בקובעו כי ההוראות שבחוק בית המשפט לענייני משפחה וההוראות שבחוק יחסי ממון משלימות זו את זו ועל כן בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לאשר גם הסכם ממון בין ידועים בציבור.
זאת, מכח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה אשר קובע כי כל עניין שלגביו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לפי חוק זה, כולל גם אישור הסכם בקשר אליו ומתן תוקף של פסק דין להסכם וזאת גם אם אין תובענה תלויה ועומדת לגבי אותו ההסכם באותה השעה.
בעקבות פסק הדין בתיק זמר החלו בתי המשפט לענייני משפחה לאשר עוד ועוד הסכמים בין ידועים בציבור ובהמשך לכך הם אף החלו לאשר הסכמי ממון גם בין ידועים בציבור שהנם בני אותו מין מכח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
כך, לדוגמא, במסגרת הליך תמ"ש (ת"א) 3140/03 ר.א. ו-ל.מ.פ. אושר הסכם בין בני זוג הומוסקסואליים בנימוק שהמונח בן זוג כולל גם בן זוג מאותו המין ולאו דווקא רק בן זוג שהנו בן המין האחר.
במסגרת הליך תמ"ש (ב"ש) 8510/01 א' ו-ג' אושר הסכם ממון בין בנות זוג לסביות בנימוק שהגדרת המונח בן משפחה איננה מכוונת רק לבני זוג בני מין שונה.
במסגרת הליך תמ"ש (ת"א) 6960/03 ק. צ. ו-י.מ אושר הסכם ממון בין בני זוג מאותו מין, החיים יחד כמשפחה ומנהלים משק בית משותף מזה כ-19 שנים כאשר איש מהם אינו נשוי לאחר.
ההסכם כלל הסדרי רכוש בעת החיים המשותפים ולעת פרידה או מוות וגידול שני תאומים אשר נולדו לאחד מהם מאישה אחרת והם שותפים מלאים לגידולם וסיפוק צרכיהם.
במסגרת הליך תמ"ש (ת"א) 47720/06 מ.ש.א. ו-נ.א.א. ק. צ. ו-י.מ. אישר כבוד השופט שטארק הסכם ממון בין בנות זוג לסביות.
במסגרת פסק דינו סקר השופט את התפתחות הפסיקה בארה"ב ובארץ בעניין מתן שוויון הזכויות לבני זוג חד מיניים והגיע למסקנה כי בדומה לארה"ב, גם מדינת ישראל פוסעת לכיוון של הכרה בשוויוניות זו.
ראשיתה של הכרה זו מתבטאת ביסודה בחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר מגן על כבודו של האדם באשר הוא ובאשר נטיותיו המיניות ובפרשנות בית המשפט העליון אשר מפרש את חוק יסוד זה כחוק אשר מעניק, בין היתר, גם שוויוניות לחד מיניים בפני הרשויות.
כך, לדוגמא, במסגרת הליך ע"א 10280/01 רוס חקק ואח' נגד היועץ המשפטי לממשלה אישר בית משפט העליון את האפשרות של אימוץ ילדים על ידי זוג חד מיני.
במסגרת בג"צ 721/94 אל על נתיבי אוויר לישראל נ' דנילוביץ קבע בית משפט העליון קיום זכויות בירושות והטבות הניתנות לבן זוגו של עובד אל-על לבן זוגו ואילו במסגרת בג"צ 3045/05 יוסי בן ארי נ' מנהל האוכלוסין הורה בית המשפט העליון למשרד הפנים לרשום כנשואים שני בני זוג חד מיניים שנישאו זה לזה בקנדה.
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי כלל השיוויון בפני הרשויות, חל גם על בני זוג חד מיניים שמבקשים לאשר הסכם ממון ועל כן הוא נעתר לבקשה לאישור הסכם הממון בין בנות הזוג הלסביות שהונחה בפניו.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!