זו גם הסיבה מדוע נקבע בסעיף 35 לחוק הירושה כי גם הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, אשר מזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, הנה הוראה בטלה. זאת על מנת למנוע יצירת השפעה שלילית או סחטנות מצד אותם גורמים על המצווה.

לפיכך, במידה והוכח כי המצווה ערך את הצוואה כשהוא נתון תחת השפעה בלתי הוגנת עליו, כגון הפעלת לחצים קשים עליו, ניתן לומר כי נפל פגם משמעותי בעריכת הצוואה אשר יש בו כדי להביא לפסלותה ולביטולה.

עם זאת, יש לזכור ולשים לב היטב גם לסעיף 31 לחוק הירושה, אשר קובע כי במידה שעברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.

במסגרת הליך ע"א 4902/91 גודמן נ' ישיבת הרב שלמה מוסאיוף זצ"ל בירושלים קבע בית המשפט העליון בין כי השפעה בלתי הוגנת הנה השפעה שיש בה מרכיב של אי הגינות שעל פי מושגים של מוסר אישי וחברתי יש בו כדי להצדיק את ביטולה של הצוואה.

הלכה זו מכוונת לכך שמעבר להוכחת קיומה של השפעה ברמה העובדתית, על בית המשפט להשתכנע מנסיבותיה של אותה השפעה בקיומו של מרכיב בלתי הוגן שיש בה וכי הצוואה הייתה פועל יוצא של אותו מרכיב.

ודוק, חשש לקיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת והעלאת סברות וחשדות בעלמא תוך הסתמכות כאמור על העובדה שנושלו יורשים לטובת זוכים אחרים, אין בהם כדי להביא לבטלותה של הצוואה מטעם זה.

במסגרת הליך דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש לממשלה נקבע כי הנחת המוצא בעניין זה הינה שהצוואה כשרה ותקפה, וזאת לאור עקרון העל בדבר כיבוד רצון המצווה, והמגמה המעדיפה לתן תוקף לצוואה כאשר הדבר אפשרי.

עוד נקבע כי נטל ההוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיומה, כך נפסק לדוגמא בהליך ע"א 245/85 אנגלמן נ' קליין. כמות הראיות שתידרש לעניין זה הנה משמעותית, כאמור בהליך ע"א 3828/98 מיכקשווילי נ' מיכקשווילי.

לפיכך, על המגיש התנגדות לקיום צוואה להוכיח באמצעות ראיות כבדות משקל שאכן נפל בה פגם כלשהו אשר מצדיק את פסילתה או ביטולה.

כל ספק בעניין זה פועל לטובתו של מי שביקש את קיום הצוואה. במידה והמתנגד הוכיח קיומה של חזקה לכאורה בדבר הפעלת השפעה בלתי הוגנת על המצווה, עובר נטל הראיה אל מי שמבקש את קיום הצוואה, באופן לפיו עליו לסתור חזקה זו. יחד עם זאת נטל השכנוע עדיין מוטל על כתפי המתנגד ואיננו מוסר ממנו לעולם.

במידה והפעלת ההשפעה הבלתי הוגנת על המצווה נעשתה גם תוך ניצול מצבו המנטלי ו/או הפיזי ו/או הנפשי הקשה, כפי שנעשה במקרים רבים, ניתן לטעון כי יש לפסול את הצוואה גם מאחר שהיא נעשתה בשעה שהמצווה היה נעדר כשרות ויכולת להבין בטיבה של הצוואה, כאמור בסעיף 26 לחוק הירושה.

נטל השכנוע בעניין טענה זו מוטל על הטוענים לה. לצורך שלילת הכשרות לא די בהעלאת ספקות בלבד וכמות ההוכחה אינה עניין של מה בכך, וזאת כפי שנקבע בהליך ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל.

להוכחת הטענה ניתן להסתייע במסמכים רפואיים, לרבות חוות דעת רפואית, אודות המצווה נכון למועד עריכת הצוואה או בסמוך לאותו מועד, כפי שנקבע בהליך רע"א 7019/94 ליפבסקי נ' דן, בעדויות של מי שערך את הצוואה ו/או מי ששימש כעד לה, כאמור בהליך ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל וכן ובעדויות אחרות.

הדרך להכרעה: האם היתה השפעה בלתי הוגנת על המצווה?

במסגרת הליך מרום הנ"ל נקבעו ארבעה מבחנים לבחינת ההשפעה הבלתי הוגנת על המצווה, אשר מסייעים לבית המשפט לבחון קיומה של תלות המצווה בנהנה:

• תלות ועצמאות - מידת עצמאות המצווה מהבחינה הפיזית והנפשית, ועד כמה הוא היה תלוי מבחינות אלו בנהנה.
• תלות וסיוע - האם הקשר שהתקיים בין המצווה לבין הנהנה התבסס על מתן סיוע שהמצווה נזקק לו.
• תלות וקשרי המצווה - היקף ומידת הקשרים שהמצווה קיים עם גורמים אחרים חוץ מהנהנה.
• אופן עריכת הצוואה - נסיבות עריכת הצוואה ומידת מעורבות הנהנה בעריכתה.

עוד נקבע בתיק זה כי יש לבחון את הגיונה של הצוואה. כלומר, על מנת לקבוע האם הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה, יש לבחון האם הצוואה סבירה על פי הבנת השופט את הגיונו המשוער של המצווה וזאת בהתאם לראיות המובאות בפני בית המשפט. תשובה חיובית לשאלה זו תחזק את ההערכה כי הצוואה משקפת את רצון המצווה ולהיפך.

במסגרת הליך ע"א 2500/93 שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה נקבע כי ניתן ללמוד כי על קיומה של השפעה בלתי הוגנת מגורמים שונים ומשתנים: מצבו הפיזי של המצווה, מצבו המנטלי והנפשי, מידת חולשתו וסוג התלות שהוא תלוי בזולת, בדידותו וניתוקו מאנשים אחרים, מערכת הקשרים בינו לבין האדם שהוא נזקק לו וקשריו עם אחרים.

כל אלה יש בהם, לדבריה, כדי להשפיע על מידת השתעבדות רצונו ואובדן השליטה של המצווה או על חשש מפני קיומו של מצב שכזה.

במסגרת הליך עז' 47222-07-12 א.ל. נ' ש.א. נדון סכסוך ירושה של איש אמיד ביותר, אשר הותיר אחריו חמישה ילדים, רכוש ונכסים רבים בהיקף של כ-12 מיליון ש"ח, וכן צוואה אחרונה רביעית במספרה.

צוואה זו קבעה כי הבת הצעירה ביותר הינה היורשת היחידה של רוב רכושו של האב המנוח, למעט חנות יחידה אחת, אשר הזכויות בה הועברו לשניים מבין ארבעת האחים הנותרים.

מטבע הדברים, הבקשה לצו קיום הצוואה הוגשה ע"י בתו הצעירה ביותר של המנוח, בעוד יתר האחים התנגדו לקיומה, בטענה לפיה האחות הצעירה הפעילה השפעה בלתי הוגנת על האב, תוך ניצול מצבו הפיזי והמנטלי הקשה.

בית המשפט קיבל את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת, וקבע כי האחות הצעירה ניצלה את השפעתה על המנוח על מנת להניע אותו לערוך צוואה המזכה אותה ברוב רובו של רכושו.

קביעה זו התבססה על ממצאי הראיות הבאים: אי עצמאותו של המנוח מבחינה פיזית ותלותו באחות על פי דבריה שלה, היות המנוח מושפע מהאחות ביחסים שבינו לבין היתר האחים, היות המנוח נתון להשפעה בענייני צוואות, תמיהות ותהיות בעדות עורך הצוואה והעדה לצוואה בנוגע לנסיבות עריכת הצוואה, סתירות ותמיהות רבות בגרסתה של האחות בנוגע לנסיבות עריכת הצוואה, תהיות בנוגע להגיונה של הצוואה, התנהלות מחשידה של האחות לאחר עריכת הצוואה ובסמוך למועד פטירת המנוח, התנהלות בעייתית של האחות במהלך ההליכים המשפטיים בתיק וכן בנוגע למציאת שני העתקים נוספים של הצוואה נשוא המחלוקת.

כל אלו יוצרים תשתית צפופה ומסיבית של ראיות שיש בה כדי ללמד על השפעתה הפסולה של האחות על המנוח בעריכת הצוואה.

כאמור, במידה ובית המשפט יקבל בסופו של דבר את ההתנגדות הוא יורה על פסילת הצוואה. במידה ואין צוואה כשרה אחרת שתקבל תוקף כדין, יחולק העיזבון בהתאם לכללי חלוקת הירושה על פי הדין קרי, הוראות חוק הירושה. לפיכך, מומלץ במקרה כזה להגיש ביחד עם ההתנגדות גם בקשה לצו ירושה.

בכל מקרה, על מנת לטפל בנושא בצורה יעילה ומקצועית, קיימת חשיבות רבה לעצם הפניה ושכירת שירותיו של עורך דין מעולה בדיני משפחה.

הסיכויים להביא לבטלות צוואה בשל טענות להשפעה לא חוקית על המצווה מבלי להיות מיוצג על ידי עורך דין מנוסה קטנים והסיכון לכשלון ההליך השיפוטי רב.

קריאה נוספת: המצווה סבל מדמנציה ולמרות זאת צוואתו אושרה!