צו למניעת הטרדה מאיימת הנו אחד הצווים המשפטיים שניתן להוציא בבית המשפט על מנת להתמודד מול תופעת האלימות במשפחה.
מעשה הטרדה מאיימת מוגדר בסעיף 2 (א) לחוק כהטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
על מנת לפנות לבית המשפט ולקבל את הצו, יש צורך בהגשת בקשה מסודרת ומנומקת, באמצעות עורך דין מנוסה בדיני המשפחה, וכפי שנסביר בפרטים בסקירה שלפניך.
על פי סעיף 2(ב) לחוק מעשה ההטרדה יכול להתבטא כלפי הקורבן בין היתר בדרכים הבאות:
סעיף 2(ג) לחוק קובע כי אין זה משנה האם מעשי ההטרדה המאיימת נעשו כלפי הקורבן או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
הצו למניעת הטרדה מאיימת הינו צו שניתן להוציא בהתאם לסעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, על מנת למנוע ביצוע מעשה הטרדה מאיימת כלפי הקורבן, כפי שהיא מוגדרת בסעיף 2 לחוק.
כאשר מדובר על מקרים של אלימות במשפחה הצו מוצא בדרך כלל לבקשת בן משפחה אחד כלפי בן משפחה אחר, בדרך כלל לבקשת אשה כלפי בן זוגה, אולם יודגש כי החוק נועד להגן על כל אדם שנפגע מהטרדה מאיימת.
הצו יכול לאסור על הפוגע לעשות את אחד או יותר מבין המעשים הבאים, כאמור בסעיף 5 לחוק:
התנאים לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת כלפי הפוגע, מפורטים בסעיף 4 לחוק, כדלקמן:
לשם הוצאת הצו למניעת הטרדה מאיימת מומלץ לפנות מיידית לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין לדיני משפחה, המתמחה בטיפול וייצוג קורבנות אלימות במשפחה. רק באמצעות פניה לעורך דין מנוסה ניתן יהיה לטפל בהוצאת הצו הנדרש בהקדם האפשרי.
ככלל, ניתן להוציא את הצו ללא צורך בתלונה במשטרה, וזאת באמצעות בית משפט השלום. אולם במידה והנפגע הנו בן משפחה של הפוגע, אזי ניתן להוציאו גם באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
במידה והפוגע או הנפגע הינו קטין שבית המשפט לנוער דן בעניינו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), אזי ניתן להוציא את הצו גם באמצעות בית המשפט לנוער.
הצו יכול להינתן לבקשת הנפגע, אך גם לבקשת אדם מטעמו של הנפגע, היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי, או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), כאמור בסעיף 4(ד)לחוק.
לשם הגשת הבקשה לקבלת צו ההגנה יש למלא טפסים רלוונטיים, אך היא איננה כרוכה בתשלום אגרה, וזאת על פי האמור בתקנה 20(30) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.
ניתן לקבל את הצו באופן מהיר יחסית ולמעשה כבר ביום הגשת בקשתו ובמעמד צד אחד, ללא צורך בנוכחות הפוגע בהתאם לסעיף 7 לחוק.
עם זאת, במידה והצו ניתן במעמד צד אחד, יש לקיים דיון בעניין זה בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי, לא יאוחר מחלוף 7 ימים מיום מתן הצו. לפיכך, תוקפם של הצווים למניעת הטרדה מאיימת שניתנו במעמד צד אחד הינו עד ל-7 ימים.
במסגרת הדיון במעמד שני הצדדים, זכאי הפוגע להציג את עמדתו בפני בית המשפט ולהגן על עצמו, ורצוי שיהיה מיוצג על ידי עורך דין כמובן.
בתום הדיון, ובמידה ובית המשפט החליט להותיר את הצו על כנו, רשאי בית המשפט להאריכו לתקופה של עד 6 חודשים, כאמור בסעיף 6 לחוק. ניתן להאריך את הצו שוב ושוב, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו ניתן להאריך את הצו שוב ושוב גם לאחר מכן, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.
מנגד, במידה ויתברר לבית המשפט שהבקשה למתן הצו הוגשה מטעמי סרק ותוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט, כגון אישה שהעלילה על בעלה במטרה להכפישו במסגרת הליכי גירושין שהיא מנהלת כנגדו, אזי מוסמך בית המשפט לדחות את הבקשה ולקבוע שהיא קנטרנית, כאמור בסעיף 9 לחוק.
במקרה כזה רשאי בית המשפט גם להטיל על מבקש הבקשה תשלום הוצאות לטובת המדינה ולטובת הנפגע מהגשת הבקשה בשיעור שימצא לנכון ו/או להטיל עליה לשלם פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
במידה והגורם הפוגע הפר את הצו למניעת הטרדה מאיימת, ניתן להגיש כלפי תלונה במשטרה, ובמקרה כזה רשאית המשטרה לעצרו ואף להגיש כתב אישום כנגדו, כאמור בסעיף 8 לחוק.
הגורם המפר לא יוכל לטעון להגנתו שבני משפחתו לא עמדו על קיומו של החוק או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי!