רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
לאורך השנים טיפלנו במאות מקרים שונים של סכסוכים קשים בין יורשים, שהגיעו אלינו על מנת לנסות ולפתור את הסכסוך באמצעות הליך גישור. עורכות הדין במשרד גוטמן צברי מתמחות בפתרון מחלוקות בדרך של משא ומתן וגישור.
סכסוכים משפחתיים היוו מאז ומתמיד מקור לצער וכאב רבים. כאשר המדובר בסכסוכי ירושה, דומה שהרגשות השליליים אף מתעצמים פי כמה.
הסיבות לפרוץ סכסוכים אלו הינן שונות ומגוונות. לעיתים הדבר נובע מציפיות כלכליות שלא התממשו מצד היורשים הפוטנציאלים, ולעתים הדבר נובע מיחסים עויינים ובלתי תקינים בין קרובי המשפחה, וזאת אף ללא קשר לצוואה כשלעצמה.
סכסוכים אלו מתרחשים בעיקר כאשר המדובר בירושה על פי צוואה, וכאשר המצווה קבע בצוואתו הוראות אשר משנות באופן מובהק את חלוקת הירושה על פי הדין.
לדוגמא, על פי חוק הירושה המעגל הראשון של היורשים על פי הדין הנם בן זוגו של המצווה, אשר יורש את מחצית עזבונו וילדיו של המצווה, אשר יורשים את המחצית השניה בחלקים שווים ביניהם.
אולם במידה והמצווה נישל מי מהיורשים הללו מצוואתו או קבע הסדר חלוקה שונה מזה הקבוע על פי חוק הירושה, סביר להניח שאותם יורשים על פי דין יחושו מקופחים עקב כך.
דוגמא נפוצה נוספת מתרחשת כאשר המצווה נישא בנישואים שניים, וקיימים מתחים בין אשתו השניה וילדיהם המשותפים לבין ילדיו מנישואיו הראשונים, אשר באים לידי ביטוי במיוחד בעת חלוקת עזבונו.
מקרים נוספים שבעטיים עלול לפרוץ סכסוך הוא כאשר מי מהיורשים הפוטנציאליים קיבל הבטחה כלשהי מהמצווה לקבל נכס כלשהו מהעיזבון במסגרת הצוואה, אך התבדה בדיעבד. או כאשר מי מהיורשים הפוטנציאליים סעד את המנוח וטיפל בו באופן צמוד, בעוד שאר היורשים הזניחו אותו יחסית.
בנסיבות כאלה לא פעם אותו יורש מצפה לקבל תמורה כלשהי מהמצווה הודות לכך, אך לא תמיד זה אכן מתממש במסגרת צוואתו. לחילופין, יתר היורשים יכולים לטעון שאותו יורש הפעיל על המצווה השפעה בלתי הוגנת עקב תלותו של המצווה בו, באופן לפיו המצווה הוריש לו חלק נכבד מהעיזבון בניגוד לרצונו החופשי והאמיתי.
באופן כללי ומתוך ניסיון העבר ניתן להכליל ולומר כי עוצמת הסכסוך בין היורשים תלויה באופן ישיר בגודל העיזבון שהותיר המצווה, ובמידת היחסים המתוחים שהיו בין היורשים עוד לפני פתיחת הצוואה. ככל שאלו גדולים או עמוקים יותר כך גם תגדל עוצמת הסכסוך ביניהם.
כאשר מתעורר סכסוך בין יורשים ניתן ליישבו באמצעות תביעה משפטית, או באמצעות פתרון אלטרנטיבי מחוץ לכותלי בית המשפט כדוגמת הליך הגישור.
כאשר מדובר בסכסוכים משפחתיים ובמיוחד בסכסוכי ירושה, להליך הגישור ישנם יתרונות רבים על פני הליך בית המשפט.
ראשית, הליך הגישור הינו הליך קצר, מהיר, יעיל וזול בהרבה כמעט מכל הליך שיתנהל בבית המשפט. הליכי משפטיים פורמליים מצריכים לא פעם דיונים רבים, אשר מאריכים מאד את משך התנהלות ההליכים, וכרוכים בבזבוז ניכר של תשלומי שכר טרחת עורכי דין, הוצאות למימון עדים, בזבוז זמן יקר ואנרגיות נפשיות.
הליך הגישור להבדיל, מצריך בדרך כלל מספר קטן יותר של פגישות, שמתואמות לפי לוח הזמנים שנוח לצדדים וללא קשר לפגרת בית המשפט או עומס בתיקי משפחה אחרים.
שנית, הליך הגישור שואף להגיע לפתרון מוסכם המקובל על דעת שני הצדדים. פתרון כזה בדרך כלל גם מסיים את הסכסוך בין הצדדים. לעומת זאת, הליך בית המשפט נועד להכריע בין העמדות היריבות, ולהעדיף אחת מהן על פני השניה.
דבר זה עלול להוביל להתמשכות ההליכים בשעה שמי שהצדדים שדעתו לא התקבלה על בית המשפט, עקב הגשת ערעורים וכדומה וממילא להתייקרות הליכים.
שלישית, הליך בית המשפט הינו הליך נוקשה מאחר והשופט והצדדים מחוייבים להוראות סדרי הדין, הראיות והדין המהותי. כמו כן, במסגרת הליך זה אין מקום כמעט ליצירת תקשורת ישירה ואישית בין הצדדים היריבים, והקשר ביניהם מתנהל באמצעות באי כוחם והשופט.
לעומת זאת, הליך הגישור הינו הליך בלתי פורמלי וגמיש בהרבה. שכן, הצדדים אינם כבולים לסדרי הדין, הראיות והדין המהותי, ועל כן ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים וגמישים אשר חורגים מהוראות החוק היבש.
מאחר ומדובר בהליך וולונטרי, כל צד גם רשאי לפרוש ממנו כל עוד לא נחתם ההסכם בין הצדדים, וזאת אף מבלי לנמק מדוע. כמו כן, מדובר בהליך סודי וחסוי ועל כן במידה והוא צולח, אין לחשוף דברים שהובאו במסגרתו בפני בית המשפט. גם לנקודה זאת יתרונות ברורים כאשר המדובר על סכסוך יורשים - בין בני משפחה.
ומעל לכל: הליך הגישור מאפשר לצדדים לתקשר באופן ישיר ביניהם, אם כי תוך השתדלות לנהוג בכבוד זה כלפי זה. לא פעם עצם התקשורת הישירה והשאיפה ההדדית להגיע להסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים, מאפשרת גם לשקם את היחסים בין הצדדים קרובי המשפחה, באופן שהם יוכלו לנה יחסים תקינים ביניהם גם לאחר סיום ההליכים.
במקרה של סכסוכי יורשים, ניתן לפנות להליך הגישור לפני או אחרי שהוגשה תביעה בעניינו בפני בית המשפט. מובן שרצוי להגיע להליך הגישור מבלי להגיש תביעה בעניין הסכסוך, אך לא פעם בתי המשפט בעצמם מעודדים את העברת התיק להליך גישור, לאחר שהוא כבר הובא בפניהם.
הליך הגישור הנו כאמור הליך קצר ומהיר יחסית, הנמשך על פי רוב לא יותר מאשר מספר פגישות בין הצדדים והמגשר.
הפגישה הראשונה בדרך כלל מיועדת לפגישה משותפת של שני הצדדים עם המגשר, על מנת לשמוע יחדיו את עמדותיהם, וכן על מנת לברר עד כמה הם מוכנים ובשלים להגיע לפשרה מוסכמת במסגרת הגישור.
שתי הפגישות שלאחר מכן מיועדות לפגישות אישיות של המגשר עם כל אחד מהצדדים בנפרד. פגישות אלו נועדו לאפשר לכל צד להעלות את טענותיו באופן חופשי וגלוי, ומבלי לחשוש כיצד הן תתקבלנה על ידי הצד השני.
לבסוף מקיים המגשר שוב פגישה או כמה פגישות משותפות לשני הצדדים יחדיו, והפעם במטרה להגיע לפשרה המסוכמת על שניהם. על פי רוב מדובר בשלב הרגיש והקריטי ביותר של ההליך, ועל כן חשוב מאד שמהגשר יהיה גם בקי בדיני הירושה, וגם בעל מיומנויות מיוחדות בניהול משא ומתן.
במידה והצדדים מצליחים להגיע לפשרה מסוכמת, המגשר מנסח את הסדר הגישור, מחתים את הצדדים עליו, ומגישו בשמם לאישור בית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת תוקף של פסק דין. יצויין כי ניתן להגיש את ההסכם כאמור גם במקרה ובין הצדדים לא התנהל תיק בית משפט, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 79(ג)ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.
דינו של הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין הינו כדינו של כל הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. לפיכך ניתן לבטל הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק דין בהתאם לעילות ביטול ההסכמים המוכרות על פי דיני החוזים, כגון טעות, הטעיה, כפיה, עושק וכו.
כלל, בתי המשפט לא יטו לבטל הסדרי גישור כאמור אלא במקרים בהם הוכח כי חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר מצב מובהק של אי צדק.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!