חובת תשלום המזונות בארץ מוטלת בדרך כלל על הבעל וזאת ללא תלות במצבו הכלכלי. דבר זה נובע מהשקפת ההלכה היהודית המטילה את החיוב בתשלום המזונות על הבעל וכן מאחר שהמשמורת על הילדים תועבר בדרך כלל לאם, כך שהיא זו שתישא מלכתחילה בהוצאות גידולם.

חיוב זה נובע מההשקפה לפיה הגם שההורים נפרדו בעקבות גירושין, האב עדיין נושא באחריותו לילדיו. לפיכך עליו לסייע לאם ולהשתתף עמה בתשלום ההוצאות הרבות שדורש גידול הילדים.

לאחרונה, בעקבות הלכה שנקבעה בעניין מזונות ילדים במשמורת משותפת, חל שינוי האופן קביעת תשלומי המזונות בכלל, וניתן דגש על חלוקת מזונות שוויונית יותר, בהתאם למבחן ההכנסות של ההורים המתגרשים.

עוד בנושא: תשלום מזונות ילדים בתקופת הקורונה

צרכי הילדים שיש לשלם עבורם מזונות על פי ההלכה היהודית

צרכי הילדים על פי ההלכה היהודית נחלקים לצרכים הכרחיים וצרכים מדין צדקה.

צרכים הכרחיים הינם צרכים שמוגדרים כצרכים החיוניים לקיומם של הילדים, כגון  מזון, הלבשה והנעלה, חינוך, טיפול בילדים קטנים, מדור, וצרכים בריאותיים דחופים.

האב חייב בתשלום צרכים הכרחיים של ילדיו בכל מקרה, ללא תלות במצבו הכלכלי. גם אם האב נכה, חי על קצבה, ואין לו כל הכנסה, הוא עדיין מחוייב בתשלומם.

כלומר, תשלומי דמי מזונות ילדים יעשו לפי צורכי הילדים ולא לפי עושרו של האב. הצרכים ההכרחיים של הילדים מוגדרים כאחריותו של האב בלבד, ואין האם אחראית להם מבחינה כספית.

צרכים מדין צדקה הינם צרכים עודפים שאינם מוגדרים כחיוניים לעצם קיומם של הילדים, כגון טיולים, בילויים, חוגים, מתנות וכדומה.

האב מחוייב לשלם צרכים אלו רק במידה וידו משגת לשלמם, ואם הוכח כי הילדים היו רגילים לרמת חיים זו לפני פרידת ההורים. צרכים אלו יחולו על האב ועל האם ביחד, אלא אם האם אינה יכולה לשאת בהם.

קראו בהרחבה: האם תשלם מזונות ילדים כשהאב משמורן יחידי    מזונות ילדים מן העיזבון

גילאי הילדים שיש לשלם להם מזונות על פי ההלכה היהודית

על פי ההלכה היהודית, גילאי הילדים שיש לשלם להם מזונות נחלקים למספר קבוצות:

עד גיל 6 קטני קטנים: האב חייב לממן את צרכיו ההכרחיים של הילד באופן אבסולוטי, וזאת ללא קשר ליכולתו הכלכלית, ואף אם אין לו הכנסה כלל. לגבי הצרכים מדין צדקה, שני ההורים משתתפים בהם, אך זאת לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.

מגיל 6 עד 15: האב ממשיך להיות אחראי יחיד לצרכים ההכרחיים של הילד. לגבי הצרכים מדין צדקה, שני ההורים משתתפים בהם, אך זאת לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.

מגיל 15 ועד 18: מאחר ובגילאים אלו הילד, תיאורטית, יכול לעבוד, אזי כל הוצאותיו נחשבות כהוצאות מדין צדקה בלבד. לפיכך, שני ההורים משתתפים בהן, אך זאת לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.

מגיל 18 ועד לתום השירות הצבאי / לאומי: אין חובה לשלם מזונות על פי ההלכה היהודית. אולם, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לחייב בתשלום מזונות ילדים גם בגילאים אלו, כאשר סכום המזונות שנפסק הינו בדרך כלל כשליש מסכום מזונות הילדים ששולם עד אז.

לסיכום: עד לגיל 15 האב חייב לממן את כל צרכיהם ההכרחיים של הילדים. לגבי הצרכים מדין צדקה, הן האב והן האם נושאים בהם, לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.

מגיל 15 ועד 18 כל הצרכים נחשבים כצרכים מדין צדקה, שאז הן האב והן האם נושאים בהם לפי יחס הכנסותיהם, ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.

יובהר כי חובתו של האב לזון את ילדיו קודמת לזכותו לזון את עצמו. כלומר, עליו בראש ובראשונה לספק את צרכיהם ההכרחיים של הילדים.

לעומת זאת, חובת האם לזון את עצמה קודמת לחובתה לזון את ילדיה. כלומר, עליה לזון את ילדיה רק אם ביכולתה לספק את צרכיה שלה, ונותרה לה יתרה כלשהי לאחר מכן. 

נציין עוד כי על פי ההלכה, החיוב המקורי לגבי קבוצת הגיל השניה, חל מגיל 6 ועד שיגדלו, כלומר, 12 לבנות ו-13 לבנים.

למרות האמור, תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד, האריכה את החיוב במזונות הילדים עד גיל 15 ואילו החלטת מועצת הרבנות הראשית מיום ט' תמוז תשל"ו, האריכה את החיוב במזונות הילדים עד לגיל 18.

קראו בהרחבה: אלה הכללים לקביעת מזונות ילדים במשמורת משותפת לפי ההלכה החדשה

סמכות שיפוט בתביעת מזונות ילדים

עד לחודש ספטמבר 2019, הסמכות לדון בעניין מזונות לילדים יהודיים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, במקרה ובו תביעת המזונות נכרכה כדין בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו, או במקרה ששני ההורים הסכימו כי בית הדין הרבני ידון בעניין מזונות הילדים.
 
לכתב תביעת המזונות ולכתב ההגנה בבית משפט לענייני משפחה יש לצרף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בהם, וכן את כל האסמכתאות עליהם הם מתבססים.

בנוסף יש לצרף להם טופס שנקרא "טופס הרצאת פרטים בתביעת מזונות", בצירוף 12 תלושי משכורת אחרונים או דו"ח הכנסות למס הכנסה, במידה ומדובר בעצמאיים.

במסגרת מסמכים אלו יש לפרט את כל הנכסים, כגון חשבון בנק, מכונית, גודל הדירה וכדומה, וכן את כל ההוצאות, כגון תשלומי משכנתא, דמי שכירות, תשלומי ארנונה, ביטוחים וכו.

הלכה חדשה של בית המשפט העליון, מחודש ספטמבר 2019, קובעת כי הסמכות לדון בנושא מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד לחצו כאן להרחבה בנושא.

נדגיש כי מומלץ בכל לשון לפעול לצורך קביעת מזונות ילדים רק באמצעות עורך דין מיומן ובעל ניסיון בהליכים מסוג זה.

קראו: האם העובדה שהגרושה מתגוררת בקביעות עם בן זוג משפיעה על גובה מזונות הילדים?

סוגי מזונות ילדים וכיצד נקבע הסכום

קיימים שני סוגים של מזונות ילדים:

• מזונות קבועים - אשר נקבעים בתום בירור תביעת המזונות של הילדים, ואותם על הבעל לשלם עד להגיעם של הילדים לגיל בגרות כפי שצויין לעיל.
• מזונות זמניים - אשר נקבעים בתחילת בירור תביעת המזונות של הילדים, אותם על הבעל לשלם עד לסיום בירור התביעה וקביעת המזונות הקבועים.

סכום מזונות הילדים נקבע בהתאם למצבם הכלכלי של שני בני הזוג, וכן בהתאם לצרכים ורמת החיים של הילדים בתקופת הנישואים.

גובה התשלום הבסיסי המינימאלי עבור כל ילד עומד כיום על פי הפסיקה על כ-1,300 ₪, לא כולל הוצאות מדור, חינוך, הוצאות חריגות והוצאות מדין צדקה. כך נקבע במסגרת הליך בר"ע (ת"א) 1895/02 בן עמי נ' משיח.

אולם אם יש יותר מאשר ילד אחד לא יהיה הסכום מכפלת הסכום המיניאלי במספר הילדים, אלא פחות מכך. תשלומי מזונות ילדים צמודים בדרך כלל למדד המחירים לצרכן.

עוד בנושא:

• שינוי בתפיסה: קביעת מזונות ילדים לפי ההלכה
• מתי האם תשלם מזונות ילדים?
• האם פשיטת רגל של האב מהווה עילה אוטומטית להפחתת מזונות ילדים?