רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
נסיעה לחו"ל עם ילדים קטינים איננה נושא פשוט הואיל והדבר מצריך התארגנות נוספת על מנת לענות על צרכיהם הספציפיים של הילדים בעת השהות בחו"ל.
כאשר הילדים הנם ילדים של הורים גרושים הדבר אף מצריך טיפול נוסף, שכן על ההורה שיוזם את הנסיעה לחו"ל לקבל את הסכמת ההורה השני בכתב ליציאתו של הילד לחו"ל, ובמקרה הצורך גם להוצאת דרכון לילד.
הסכמת ההורה השני ליציאת הילד לחו"ל דרושה מתוקף זכויות האפוטרופסות הקיימות לכל הורה ביחס לילדו.
עם זאת, הדרישה לקבלת הסכמת ההורה השני מתייתרת במקרה בו במסגרת הסכם הגירושין של ההורים, אשר קיבל תוקף של פסק דין, נקבע כי החזקה על הקטין נמסרה באופן בלעדי להורה שיוזם את הנסיעה, וכי הוא רשאי להוציאו מהארץ גם ללא הסכמת הורה השני. לשם הוצאת הדרכון במקרה כזה יש להמציא הסכם זה למשרד הפנים.
ההורה השני עלול לסרב ליתן את הסכמתו ליציאת הילד לחו"ל, בדרך כלל בשל החשש שההורה שיוצא עמו יבריח אותו לחו"ל ולא ישיב אותו ארצה.
ישנם גם הורים גרושים רבים אשר אינם מסתפקים בדרישה לקבלת הסכמתם בכתב להוצאת הילד לחו"ל, אלא גם עותרים להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הילד, על מנת להבטיח שהוא לא יוברח לחו"ל ע"י ההורה האחר.
לחילופין, ישנם גם הסכמי גירושין רבים במסגרתם נקבע כי יוצא צו עיכוב כזה כנגד הילד, כך שהורה שמבקש לצאת עמו לחו"ל, צריך לעתור להסרתו באופן זמני למשך זמן שהות הילד בחו"ל, כך שתוקפו יתחדש לאחר מכן, עם שובו של הילד מחו"ל.
לפיכך יש לברר מבעוד מועד גם האם הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הילד, ואולי אף גם כנגד ההורה שיוצא עמו בעצמו. לדוגמא, במידה וההורה שיוצא עם הילד לחו"ל הינו אב שחייב בתשלום דמי מזונות, יתכן והאם פעלה להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ גם כנגדו, במסגרת הליכי ההוצל"פ שהיא נקטה בהם לצורך גביית חוב המזונות כלפיה.
מידע זה ניתן לקבל באמצעות פניה טלפונית למרכז המידע של רשות האוכלוסין בטלפון 3450*, בימים א-ה, בין השעות 08:00–16:00.
בעניין זה יש להיות מודעים להבדל המשמעותי שבין תוקפו של צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בגיר לבין תוקפו של צו כעיכוב יציאה מהארץ כנגד קטין:
במידה והסתבר שאכן הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הילד ואולי גם כנגד ההורה שיוצא עמו לחו"ל, מומלץ לפעול בהקדם האפשרי לביטול הצו, בטרם מועד הטיסה לחו"ל, וזאת באמצעות עורך דין המתמחה בדיני עבודה.
למותר לציין כי במקרה כזה מומלץ ראשית להגיע להסכמה עם ההורה השני בדבר הגשת בקשה מוסכמת מצד שניהם לביטול הצו בפני בית המשפט.
אולם במידה וההורה השני עומד על סירובו, ובמיוחד במידה והסירוב נובע מטעמים בלתי ענייניים להוצאת הילד לחו"ל, כגון מתוך מניעי נקמה גרידא בהורה שיוצא עם הילד לחו"ל, ניתן לעתור לביטול הצו חרף התנגדותו של ההורה השני.
במקרה כזה ביהמ"ש יכול להורות על ביטול הצו ולו באופן זמני, לתקופת שהיית הילד בחו"ל בלבד, וזאת בכפוף להמצאת ערבויות, אשר נועדו לשמש כתמריץ שלילי לאי החזרת הילדים במועד, ובמידת הצורך גם למימון העלויות שיידרשו לצורך מימון ההליכים המשפטיים שיידרשו לצורך החזרת הילדים ארצה.
הערבויות שיש להמציא במקרים כאלו הנן ערבויות כבדות משקל להנחת דעתו של בית המשפט. גובה הערבויות והיקפן נקבע בדרך כלל בהתאם למידת הסיכון והחשש שהילדים יוברחו לחו"ל, ולא יושבו לישראל.
הערבויות שמקובל להמציא במקרים כאלו הינן בדרך כלל ערבויות מהסוגים הבאים:
עוד מקובל לקבוע שההורה היוצא לחו"ל עם הילדים יעביר להורה השני פרטים מלאים אודות הנסיעה, מספרי הטיסות, מקומות השהייה, יבטח את הילדים בביטוח רפואי ויאפשר תקשורת סבירה בין הילדים להורה הנותר בישראל.
יתרה מכך במידה והסתבר שהתנגדות ההורה השני לנסיעה לחו"ל נבעה ממניעים בלתי עניינים ובלתי לגיטימיים, אזי עלול בית המשפט לא רק להורות על ביטול צו העיכוב חרף התנגדותו, אלא גם לחייבו בתשלום הוצאות המשפט של ההורה האחר, ואף בתשלום הוצאות לדוגמא לאוצר המדינה.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!