רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
בית משפט לענייני משפחה הינו בית משפט השלום אשר הוסמך לדון באופן מרוכז בענייני משפחה, על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.
הקמת בית המשפט לענייני משפחה נועדה לפתור את המצב ששרר קודם לכן, לפיו סמכות השיפוט בהיבטים שונים של סכסוך מסויים בענייני משפחה התפצלה בין מספר ערכאות שונות.
הקמת בית המשפט לענייני משפחה פתרה זאת באמצעות ריכוז כל ההתדיינות בענייני משפחה בפני ערכאה אחת, ובאופן לפיו אותו שופט דן בהיבטיו השונים של אותו סכסוך משפחתי.
זאת, למעט כאשר המדובר בענייני נישואין וגירושין, בהם מוסמכים בתי הדין הדתיים לדון באופן יחודי.
בצד הקמת בית המשפט לענייני משפחה, הוקמה גם יחידת סיוע, המורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים, ואשר מסייעת לבית המשפט בביצוע עבודתו וכפופה לו.
יחידת הסיוע מעניקה לבית המשפט, בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט.
ענייני המשפחה בהם מוסמך בית המשפט לדון הינם רבים ומגוונים, למעט ענייני נישואין וגירושין בין בני זוג, בהם כאמור, קיימת לבית הדין הדתי לרבות בית הדין הרבני, סמכות שיפוט ייחודית.
אחד התחומים העיקריים בהם מוסמך בית המשפט לדון עוסק בסוגיות הנלוות לגירושין בין בני זוג.
המדובר בסוגיות כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים והסדרי ראיה, תשלומי מזונות, מדור וכדומה.
בנושאים אלו קיימות סמכויות שיפוט מקבילות הן לבית המשפט והן לבית הדין הרבני, דבר שהוליד את תופעת מירוץ הסמכויות.
בהתאם לכך, הסמכות לדון בנושאים אלו תוקנה לבית הדין הרבני במידה והם נכרכו כדין בתביעת גירושין שהוגשה בפניו, ובמידה וטרם הוגשה תביעה בעניינם בפני בית המשפט לענייני משפחה, או במידה וניתנה הסכמת כל הצדדים לכך.
בנוסף, מוסמך בית המשפט לדון בכל תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא.
הגדרת בן משפחתו לעניין תביעות אלו הינה רחבה למדי, וכוללת את כל הגורמים הבאים:
(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג.
(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו.
(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם.
(ד) נכדו.
(ה) הורי הוריו.
(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו.
הגדרת הורה כוללת לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס.
כמו כן בית המשפט מוסמך לדון בתובענה לאבהות או לאמהות, תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991, וכן תובענות לפי כל החוקים הבאים:
חוק גיל הנישואין, חוק השמות, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ, חוק קביעת גיל, חוק הירושה, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו, חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), חוק יחסי ממון בין בני זוג, חוק אימוץ ילדים, חוק למניעת אלימות במשפחה, וחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד).
גם בחלק מסוגיות אלו כגון אפוטרופסות וענייני ירושה, קיימת סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני, אולם הדבר מותנה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר.
מבחינת הדין המהותי, בית המשפט לענייני משפחה פוסק בהתאם לדין האזרחי-חילוני, להבדיל מבית הדין הרבני אשר פוסק בהתאם להלכה היהודית.
מבחינת סדרי הדין והראיות, על בית המשפט לנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק, אלא אם כן נקבע אחרת, וזאת בהתאם להוראת סעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
כתוצאה מכך, בית המשפט פטור מההליכים הפורמליים של דיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום העניין, למעט בתובענה בעניין ירושה שאינה נובעת מסכסוך משפחתי ובתובענה לפי חוק החזרת ילדים חטופים.
מבחינת ערכאת הערעור, ניתן לערער על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בפני בית המשפט המחוזי.
לבית המשפט המחוזי אשר דן בערעור כאמור תהיינה אותן סמכויות הנתונות לבית המשפט לענייני משפחה, לפי לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ולרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור.
המדובר בסמכות יחודית לבית משפט לערעור זה, וזאת בהתאם לסעיף 9 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.