חוק הירושה בישראל קובע כי במסגרת הצוואה רשאי המצווה לצוות את נכסיו לכל יורש שיעלה בדעתו ולפי רצונו הטוב והחופשי.
בין היתר רשאי המצווה להוריש את עזבונו, כולו או חלקו, או נכס מסויים ממנו, ליורש אחד בלבד או למספר יורשים. כך קובע סעיף 40 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
במידה והמצווה מעוניין להוריש לשני יורשים או יותר, הוא יכול לעשות זאת במספר אופנים, כמפורט להלן:
בסקירה שלפניך נסביר ונדון בהסדר של יורש תחת יורש בהתאם לסעיף 41 לחוק הירושה.
41. יורש תחת יורש
(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ב) זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.
(ג) על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.
במסגרת הסדר זה קובע המצווה יורש חליפי שיחליף יורש מקורי מסויים שנקבע בצוואתו, במידה ואותו יורש מקורי לא יוכל לרשת אותו מסיבה כלשהי וזאת כדי למנוע מצב של היעדר יורש.
במקרה כזה היורש החליפי יחשב כמי שהיה מלכתחילה היורש המקורי של המצווה.
כלומר, הסדר זה קובע שהיורש הנו פלוני אך יתכן שאלמוני יהיה היורש במקומו, וזאת במידה ואותו פלוני מת לפני המצווה, או שהוא נמצא פסול לרשת את המצווה, או שהוא הסתלק מחלקו בעיזבון לטובת מישהו שאינו בן זוגו / ילדו / אחיו של המצווה.
על דרך זו ניתן להוריש ליותר משני יורשים. כלומר ניתן להוסיף יורשים נוספים במידה וקודמיהם לא יוכלו לרשת את המצווה.
יחד עם זאת, במידה והיורש המקורי הצליח לרשת את המצווה, אזי ביכולתו לנהוג בנכסים שהוא ירש באופן חופשי ללא הגבלה, כמנהג בעלים ואף להורישו לכל מי שיחפוץ, כך שאין הוא חייב להעבירו ליורשו החליפי.
יחד עם זאת יש לזכור כי בהתאם לסעיף 53 לחוק הירושה ניתן להתנות גם על סעיף 41 במסגרת הצוואה.
כלומר, סעיף 41 איננו סעיף דיספוזיטיבי כי אם סעיף קוגנטי, כך שהמצווה רשאי לקבוע הסדר שונה ממנו במסגרת צוואתו, אם כי רצוי מאד שהוא יעשה זאת בצורה ברורה ומפורשת, כך שיהיה ברור לחלוטין שזוהי אכן כוונתו.
במסגרת הסדר יורש אחר יורש לפי סעיף 42 לחוק, קובע המצווה כי יורש א' יירש אותו במותו וכי יורש ב' יירש את יורש א' בהתקיים מקרה מסויים. המדובר במקרים בהם יורש א' נפטר או כאשר מתקיים תנאי מסוים או שמגיע מועד מסוים אותם קבע המוריש בצוואתו.
בדרך כלל מקובל לקבוע שיורש ב' יירש את יורש א' בעת מותו של יורש א'. לדוגמא: יורש א' הינו בנו של המצווה ויורש ב' הינו בנו של יורש א' ולפיכך גם נכדו של המצווה.
גם במקרה של יורש אחר יורש רשאי יורש א' לנהוג בירושה כמנהג בעלים ולעשות בה ככל שייחפץ ליבו ואף לבזבז אותה כליל.
כלומר, יורש א' איננו חייב להשאיר מהירושה ליורש ב', והוא יכול לכלותה או להעביר אותה בחייו לאחרים. יחד עם זאת יורש א' איננו יכול במסגרת צוואתו שלו לגרוע מזכותו של יורש ב' לרשת את אותה הירושה.
יורש ב' יוכל לרשת את יורש א' במידה והוא היה כשר לרשת את המצווה בשעת הזכייה, וזאת גם אם הוא לא היה כשר לרשת בעת מות המצווה.
יחד עם זאת, יורש ב' לא יוכל לרשת את יורש א' במידה ויורש ב' מת לפני זכייתו או שבעת זכייתו הוא נמצא פסול לרשת או שהוא הסתלק מן המגיע לו.
יצוין כי בהתאם לסעיף 53 לחוק הירושה במסגרת הצוואה ניתן להתנות גם על סעיף 42 למעט סעיף 42(ד) לחוק.
ההבדלים העיקריים בין יורש תחת יורש לבין ההסדר של יורש אחר יורש הינם:
כפי שהבנת ודאי מהסקירה הנ"ל, סעיף 41 לחוק הירושה הקובע את ההסדר האפשרי של יורש תחת יורש מורכב ומצריך ניסוח ברור וחד משמעי לרצונותיו של המצווה במסגרת צוואתו.
לאור האמור, בעת שעולה הצורך לנסח צוואה אחרונה יש לפנות ולהיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום המשפחה, הן לצורך הקפדה על ניסוחים ברורים התואמים להוראות החוק והפסיקה, והן על מנת למנוע מחלוקות וסכסוכים בין יורשים בעתיד ובעת שיעלה הצורך לממש את הצוואה.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!