רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
כמו כל נושא שקשור לילדים במסגרת הליכי הגירושין, אין חולק שסוגיית קביעת משמורת הילדים והסדרי הראיה נמנית על הסוגיות החשובות ביותר במסגרת הליכים אלו.
אין גם חולק שלהורים עדיף להגיע להסכמה משותפת בעניין זה ולקבל את אישור בית המשפט לכך.
אולם, במידה וההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה כזו, אזי אין מנוס מפניה לבית המשפט שיכריע בעניין זה במקומם, בהתאם לסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. עקרונית, משמורת הילדים יכולה להיות יחידנית או משותפת.
כאשר מדובר במשמורת יחידנית לפיה רק אחד מההורים יחזיק במשמורת על הילדים, אזי ההורה השני זכאי להסדרי ראיה עם הילדים. כאשר מדובר במשמורת משותפת, שני ההורים מחזיקים לסירוגין במשמורת על הילדים.
בכל מקרה, בדרך כלל ההורים משתדלים גם לגור זה בקרבת זו, על מנת להקל על מימושם של הסדרי המשמורת והסדרי הראיה.
בהקשר זה התעוררה השאלה מה קורה במידה ואחד מההורים המחזיק במשמורת מעוניין לעבור דירה לאחר הגירושין, במרחק רב מדירתו הנוכחית וזאת באופן שעלול לפגוע בהסדרי המשמורת והראיה של הילדים עם ההורה השני.
בסקירה המעניינת שלפניך נסביר בהרחבה כיצד יש לפעול לצורך מעבר דירה לאחר הגירושין והכל תוך שמירה על האינטרסים של הילדים.
ובכן, גם במקרה כזה עדיף כמובן שהדבר ייעשה בהסכמת ההורים, בכפוף לקבלת אישור בית המשפט לכך.
במידה והדבר אינו אפשרי וההורה השני מתנגד למעבר הדירה של ההורה האחר, אזי ההורה המשמורן רשאי להגיש בקשה מטעמו לקבלת הסכמת בית המשפט לכך.
יחד עם זאת, במידה וההורה המשמורן יעבור דירה ללא הסכמת ההורה השני וכן מבלי לקבל מראש את אישור בית המשפט לכך, יוכל ההורה השני לעתור לבית המשפט כנגד מעבר הדירה ולהחזרת הילדים למקום מגוריהם המקורי.
במידה ובית המשפט ימצא כי מעבר הדירה מנוגד לטובת הילדים וכן עלול לפגוע בקשר שבינם להורה השני הוא יורה להורה המשמורן לחזור עם הילדים למקום מגוריהם המקורי ואולי אף יורה על העברת המשמורת להורה השני, במידה והוא ימצא הדבר תואם את טובת הילדים.
עוד בנושא: בית המשפט הורה על הפרדה גיאוגרפית בין ההורים לטובת הילדים!
במסגרת הליך תמ"ש 36016-09-15 פלוני נ' פלונית אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, נדון מקרה בו הוסכם במסגרת הסכם הגירושין של הצדדים כי "הילדים יישארו במשמורת האם ובטיפולה, זכות האב לראות את ילדיו בכל עת שיחפוץ בתיאום מראש עם האם".
אולם, 3 שנים לאחר הגירושין האם עברה עם הילדים מדימונה לאשדוד בשל רצונה לחיות עם בן זוגה שגר ועבד שם וזאת באופן חטוף ומהיר וללא ידיעת האב וממילא ללא הסכמתו.
האב טען כי הוא נהג לפגוש את הילדים ארבע פעמים בשבוע וכי בכל סוף שבוע שני הילדים לנו בביתו וכי מעבר הילדים יפגע בהסדרי הראיה שלו איתם. בנוסף ביקש האב להורות על העברת משמורת הילדים אליו.
בית המשפט קבע כי לא רק שהעתקת מקום מגורי הקטינים לא נעשתה מתוך טובת הילדים, אלא שהיא אף פוגעת בהם ומתעלמת באופן מוחלט מרגשותיהם ומצורכיהם.
בית המשפט ציין כי הוא ער לרצונה ולזכותה של האם לחיות עם בן זוגה במקום עבודתו ומגוריו, אולם מאחר שהאם הנה משמורנית, אזי זכותה להעתקת מקום מגורי הילדים כפופה לטובת הילדים, להכנה אשר צריכה להיעשות מבעוד מעוד לצורך כך ולמתווה הקבוע בחוק הכשרות.
בהתאם לכך הורה בית המשפט שהילדים יושבו להתגורר בדימונה תוך יום וכי במידה וקיימת מניעה מצד האם לשוב ולהתגורר עם הילדים בדימונה, למרות שלא צריכה להיות כזו, כי היא טרם פינתה את הדירה שם, יועברו הילדים למשמורתו הזמנית של האב עד שהאם תסדיר את מגוריה בדימונה.
עוד נקבע כי במידה והאם תרצה בכל זאת לעבור לאשדוד, יהיה עליה להגיש בקשה מתאימה לכך בפני בית המשפט.
לסיכום, כאשר אחד מההורים המשמורנים מעוניין לעבור דירה לאחר הגירושין באופן שירחיק את הילדים מההורה השני ויפגע בהסדרי הראיה והקשר של הילדים עמו, רצוי שהוא יקבל את הסכמת ההורה השני לכך ולאחר מכן יפעל גם לקבל את אישור בית המשפט לכך.
במידה ואותו הורה איננו מצליח לקבל את הסכמת ההורה השני למעבר הדירה, ביכולתו לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת אישורו לכך, חרף התנגדות ההורה השני.
בכל מקרה אסור לאותו הורה לעבור דירה על דעת עצמו וללא קבלת הסכמת ההורה השני ו / או אישור בית המשפט לכך ואם הוא חלילה פעל כך, אזי ההורה השני יכול לפנות אף הוא לבית המשפט במקרה כזה.
קריאה נוספת: