רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
בדרך כלל מקובל לערוך צוואה פרטית אישית. כלומר צוואה הכוללת עורך צוואה יחיד ולא מעבר לכך. למרות זאת, קיימת אפשרות לערוך צוואה הדדית, אפשרות המתאימה במיוחד לבני זוג נשואים או כאלה החיים יחדיו ללא מסגרת פורמלית של נישואים.
צוואה הדדית המכונה גם צוואה משותפת, חורגת מהצוואה הרגילה, מאחר שהמדובר בצוואה הנערכת על ידי בני זוג במשותף, במסמך אחד או בשני מסמכים, בהתאם לסעיף 8א לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. על פי לשון הסעיף אין כל חובה שבני הזוג יהיו נשואים זה לזה.
במסגרת הצוואה ההדדית קובעים בני הזוג במשותף הוראות זהות ומוסכמות בנוגע לחלוקת הירושה, אשר יחולו על שניהם באופן הדדי לאחר פטירת כל אחד מהם. כל זאת תוך הסתמכות של בן הזוג האחד על השני לפיו צוואתו של השני לא תבוטל, וזאת גם לאחר פטירתו של בן הזוג הראשון.
כלומר, במסגרת הצוואה ההדדית בני הזוג יורשים זה את זה והם אף יכולים לקבוע מי יהיו הנהנים הבאים ברכושם לאחר מותם. לשם כך הצוואה מציינת את בן הזוג כיורש יחיד ואף מסדירה בצורה ברורה את סדר היורשים שאחריו ובכך יכולה למנוע סכסוכי ירושה מיותרים.
עד לפני חקיקת סעיף 8א לחוק הירושה בשנת 2005, בני זוג שביקשו להוריש את רכושם זה לזה נהגו לערוך צוואות אישיות בנפרד, כאשר במסגרת כל אחת מהן הוריש כל בן זוג את רכושו לבן הזוג השני.
ברם, במצב כזה נוצר חשש לפיו אחד מבני הזוג ישנה לאחר מכן את הוראות צוואתו, בין בחיי בן הזוג ובין לאחר פטירתו, תוך נישול בן הזוג השני ו/או יתר היורשים המוסכמים על בני הזוג מהצוואה.
כתוצאה מכך עלול להיווצר מצב בו בן הזוג הראשון, ששינה את הוראות צוואתו ונישל ממנה את בן הזוג השני ו/או יתר היורשים המוסכמים על בני הזוג, עדיין יוכל לרשת את נכסי בן הזוג השני על פי צוואתו.
כדי למנוע מצב כזה, קובע סעיף 8א לחוק את האפשרות לכתוב צוואה הדדית אשר תוכנה נקבע תוך הסתמכות של כל אחד מבני הזוג זה על זה.
הנוסח הנהוג והמקובל של צוואה הדדית קובע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו לבדו, כך שהוא יחזיק לבדו בכל הרכוש והכספים של שני בני הזוג.
הצוואה ההדדית נכתבת בדרך כלל כאשר בני הזוג רוצים שעם פטירת אחד מהם, בן הזוג האחר יהיה רשאי לעשות ברכוש המשותף רק את מה שהוסכם ביניהם ולא לסטות מהצוואה שערכו יחד, על ידי עריכת צוואה מאוחרת שתשנה את מה שנכתב בצוואה ההדדית, ובכך תנשל חלק מהיורשים שהוסכמו מלכתחילה על ידי שני בני הזוג בהיותם בחיים.
לשם כך נהוג לקבוע במסגרת הצוואה ההדדית הוראה אשר אוסרת על כל אחד מבני הזוג לשנות, לבטל את הצוואה או לערוך אחרת לאחר מכן, וכי אם בכל זאת מי מהם יערוך צוואה כזו, אז לא יהיה לה כל תוקף.
יחד עם זאת, סעיף 8א(ב) לחוק מאפשר בכל זאת לכל אחד מבני הזוג לבטל את הצוואה ההדדית, אך זאת אך ורק בכפוף לתנאי סעיף זה.
ראשית, הסעיף מבדיל בין מצב בו ביטול הצוואה ההדדית נעשה בחיי שני בני הזוג, לבין מצב בו הביטול נעשה לאחר מות אחד מהם.
כאשר הביטול נעשה כששני בני הזוג עדיין בחיים, ניתן לבטל את הצוואה ההדדית בתנאי שהמבטל מודיע על כך בכתב לבן הזוג השני, ובמקרה כזה בטלות הצוואות ההדדיות של שניהם.
כאשר הביטול נעשה לאחר שאחד מבני הזוג כבר נפטר, שוב יש להבדיל בין שני מצבים.
לפני חלוקת עזבון בן הזוג המנוח: במקרה כזה בן הזוג אשר נותר בחיים ומבקש את ביטול הצוואה ההדדית, יאלץ להסתלק מכל חלק בעיזבון בן הזוג המנוח, אותו היה אמור לקבל על פי הצוואה ההדדית.
לאחר חלוקת עזבון בן הזוג המנוח: במקרה כזה בן הזוג אשר נותר בחיים ומבקש את ביטול הצוואה ההדדית יאלץ להשיב את הרכוש שירש מבן הזוג המנוח, ובמידה שלא ניתן להשיבו בעין עליו להשיב את שוויו של אותו הרכוש.
לפיכך יש לשים לב ולהיות מודעים לכך שבעוד שניתן לבטל צוואה רגילה ללא כל מניעה וסנקציה, שונה המצב כאשר מדובר בצוואות הדדיות.
יחד עם זאת, יש לזכור כי גם צוואה הדדית ניתן לתקוף ולהגיש התנגדות למתן צו לקיומה, וזאת בהתאם לאותן עילות שלפיהן ניתן לתקוף צוואה רגילה על פי הדין, כגון: השפעה בלתי הוגנת, אונס, תחבולה, תרמית, העדר כשרות לצוות וכיו"ב.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!