משפחה והורות חד מינית לפי חוק בישראל

אופן הבאת ילד לעולם על ידי זוגות חד מיניים

נדגיש כבר בתחילת הדברים כי בכל מקרה שבו רוצים ומתכננים להביא לעולם ילד/ה או לאמץ ילד/ה וכאשר מערכת היחסים בין ההורים אינה ממוסדת, ראוי ורצוי לשקול לפנות לעורך דין ולנסח הסכם הורות משותפת - זוהי דרך המלך.

האפשריות הפתוחות כיום בישראל בפני זוגות הומו-לסביים שמבקשים להביא ילד לעולם ולגדלו יחדיו הנן כדלקמן:

הורות משותפת - המדובר בהיקשרות בין גבר ואישה למטרת הבאת ילד לעולם יחדיו אך ללא קיום קשרי זוגיות ביניהם. לשם כך יתכנו מספר וריאציות של זוגות: הומוסקסואל ולסבית, הומוסקסואל וסטרייטית, לסבית וסטרייט.

ההפריה נעשית בדרך כלל באופן מלאכותי. לרוב נחתם ביניהם חוזה אשר מסדיר את זכויות בני הזוג בנושאים כגון משמורת הילד, הסדרי ראיה, תמיכה כספית, מקום המגורים וכדומה.

תרומת זרע לנשים לסביות - אפשרות זו פתוחה בפני לסביות הרוצות להיכנס להריון מתרומת זרע אנונימית, באמצעות בנק הזרע, או תרומת זרע מוכרת של חבר וכדומה.

תרומת ביצית ופונדקאות לגברים הומוסקסואליים - במסגרת הליך הפונדקאות נושאת אם פונדקאית את העובר ברחמה עבור זוג שיהיה הוריו של הילוד. הזרע הנו של הגבר ההומוסקסואל, והביצית יכולה להיות של האם הפונדקאית או מתרומת ביציות.

עם בואו של הילד לעולם, האשה מוותרת על זכויותיה והאב הביולוגי הופך להיות ההורה החוקי היחידי. בן זוגו של האב הביולוגי יכול לרכוש מעמד כשל הורה כלפי הילד באמצעות צו אימוץ או צו הורות פסיקתי כפי שצויין לעיל.

חוק הפונדקאות הישראלי, חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו- 1996 מגביל את הזכות ליהנות משירותי פונדקאות אך ורק לאיש ואשה שהינם בני זוג.

הפרשנות שניתנה עד כה למילים אלה הנה של גבר ואשה הנשואים כדין. כתוצאה מכך זוגות חד-מיניים ישראלים רבים ובמיוחד זוגות הומוסקסואליים נעזרים בשירותי פונדקאות בחו"ל.

בספטמבר 2006 התיר משרד הבריאות לזוג לסביות ליהנות משרותי פונדקאות כתא משפחתי באופן לפיו אחת מהן הרתה מתרומת ביצית של בת-זוגה. אולם הסדר זה נחשב כטיפול פוריות ועל כן הוא לא נעשה במסגרת חוק הפונדקאות.

אופן רישום ההורה החד מיני כהורה של ילדו הביולוגי של בן/בת הזוג

משנולד ילדו הביולוגי של אחד מבני הזוג החד מיני בדרך כלל נוטל בן הזוג השני חלק פעיל בגידולו, כך שאף הוא משמש לו כהורה וזאת לכל דבר ועניין.

בנסיבות אלו טבעי שההורה הלא ביולוגי, המכונה גם הורה חברתי, ירצה להירשם כהורה ביחס לילד באופן שיקנה לו את אותם הזכויות וחובות שיש להורה ביולוגי כלפי ילדו.

האפשריות הפתוחות כיום בישראל בפני הורה חד מיני לא ביולוגי להירשם כהורה של בנו הביולוגי של בן זוגו, הנן כדלקמן:

צו אימוץ - בתי המשפט בארץ מאפשרים להורה החברתי של הילד לאמץ אותו באופן חוקי, במידה והדבר נעשה למען טובת הילד ובהתקיים נסיבות מיוחדות, וזאת בעקבות פסיקתו התקדימית של ביהמ"ש העליון משנת 2005 במסגרת הליך ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה.

ביום 12.2.2006 אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת.

ביום 10.2.2008, הודיע היועמ"ש לממשלה דאז, מני מזוז, בעקבות דיון בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הרווחה והמשפטים כי:

"ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו. כן נקבע, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל".

אימוץ ילד מביא כאמור להשוואה מוחלטת של מערך הזכויות והחובות של ההורה המאמץ לאלה של הורה ביולוגי. לאחר אישור האימוץ ירשם ההורה במשרד הפנים כהורה, המאומץ ירשם בספח תעודת זהותו של המאמץ כילדו, ולימים כאשר המאומץ יגדל ויקבל תעודת זהות משל עצמו, ירשם ההורה המאמץ בתעודה כהורה של המאומץ.

האימוץ יוצר תא משפחתי שווה זכויות לזה של כל משפחה שבה שני הורים ביולוגיים, לרבות בענייני ירושה, קצבאות מהביטוח הלאומי, מזונות, אפוטרופסות וכיו"ב.

האימוץ מאפשר להורה המאמץ, ממש כמו להורה הביולוגי, לעשות כל פעולה בשם המאומץ לרבות קביעת דרך חינוכו, קביעת ענייניו הרכושיים והכספיים, דאגה לבריאותו וכל דבר אחר.

בהתאם לנתונים שהתקבלו מהשירות למען הילד שבמשרד הרווחה, אשר מטפל באופן בלעדי בסוגיית האימוץ בארץ, מידי שנה עולה מספר הבקשות לצווי אימוץ במשפחות חד מיניות. למעט בקשות בודדות מאד, כל הפניות לבקשות לצווי אימוץ במשפחות חד מיניות מאושרות.

צו הורות פסיקתי - צו הורות פסיקתי מאפשר למי שאינו הורה ביולוגי של הילד להירשם כהורה שלו בהתאם לסעיף 1(4) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 אשר משמש כמסגרת משפטית למתן צו הצהרתי לקביעת קשרי הורות לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

צו זה מהווה הקלה משמעותית הואיל והוא חוסך ומייתר את כל ההליכים המייגעים וממושכים אשר כרוכים בקבלת צו אימוץ בארץ.

במסגרת בג"צ 566/11, 6569/11 ממט ואבירם-טבק נ' משרד הפנים בו נדונו במשותף שתי עתירות נפרדות של אותם בני זוג הומוסקסואליים, קבע בית המשפט העליון לראשונה כי בן זוג חד מיני שאינו ההורה הביולוגי של הילד שהביא בן זוגו לעולם במסגרת הליכי פונדקאות בחו"ל, יוכל אף הוא להירשם כהורה של הילד בהתאם לצו הורות פסיקתי.

במסגרת הליך אמצ 245-01-14 ס.א.א. נ' היועמ"ש לממשלה נפסק כי במקרים בהם לזוג לסביות נולד ילד הקשור גנטית לאחת מהן בלבד, כתוצאה מתרומת זרע אנונימית, דהיינו שלא במסגרת הליך פונדקאות בחו"ל, ניתן להורות על מתן צו הורות פסיקתי לבת הזוג השניה.

זאת, בהנתן שמתקיימים רצון וכוונה אמיתית ליחס הורות והסכמה של ההורה הלא ביולוגי לקבל על עצמה חובות הוריות וכי בפועל מתקיימים יחסי הורות.

במסגרת הליך אמצ 57740-12-13 קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ביום 1.3.2015 כי גם בן זוג חד מיני שאינו ההורה הביולוגי של הילד שהביא בן זוגו לעולם, וזאת שלא במסגרת הליכי פונדקאות בחו"ל, יוכל אף הוא להירשם כהורה של הילד בהתאם לצו הורות פסיקתי.

בית המשפט פסק כך לרבות בהסתמך על עמדת היועמ"ש לממשלה, אשר לראשונה הביע את הסכמתו למתן צו הורות פסיקתי בנסיבות כאלה, בעוד שבעבר התנגד לכך מהטעם שיש לפנות להליך לקבלת צו אימוץ במקרה כזה.

כאן המקום לציין כי במהלך שנת 2013 יזמה ח"כ מירב מיכאלי הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום בת זוג או בן זוג כהורה), התשע"ג–2013 אשר תאפשר להורה לא ביולוגי להירשם באופן אוטומטי במרשם האוכלוסין כהורה של הילד הביולוגי של בן זוגו, וזאת מבלי שהוא יצטרך לקבל צו אימוץ או צו הורות פסיקתי לשם כך וכן ללא צורך בתסקיר של עובדת סוציאלית.

בדברי ההסבר להצעת החוק צויין כי בשנים האחרונות גוברת המגמה בישראל בקרב זוגות נשים וזוגות גברים להביא ילדים לעולם, דרך שימוש בטכנולוגיות פריון קיימות. הדבר נעשה לרוב באמצעות תרומת זרע אצל זוגות נשים ותרומת ביצית ושימוש באם פונדקאית בזוגות גברים.

מטרת הצעת החוק היא לאפשר הליך של רישום בן / בת הזוג שאינם ההורה הביולוגי, בסמוך לאחר לידת הילד.

ברוב המכריע של המקרים מדובר בזוגות הבוחרים להביא יחד ילד לעולם ובשל המנגנון הביולוגי רק אחד ההורים יכולים להיות קשורים ביולוגית לילד, הגם ששני ההורים מתפקדים כהורים מלאים לכל דבר ועניין.

קראו בנושא: הסדרי ראיה במקרה של פרידת בני זוג חד מיניים

בהתאם למצב החוקי הקיים, בני זוג, גבר ואישה נשואים, נרשמים באופן אוטומטי כהורי הילד הנולד. אולם, במקרה של ילד הנולד לאשה פנויה, סעיף 21 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, קובע שאבי הילד ירשם על פי הודעת האב והאם כאחד או על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך, וזאת ללא כל דרישה להוכחת קשר ביולוגי בין הגבר הנרשם ובין הילד הנולד.

כלומר לפי המצב כיום נרשמים גבר ואישה נשואים באופן אוטומטי כהורי הילדים. אלא שאם ילד נולד לאשה פנויה, החוק קובע כי אבי הילד ירשם על-פי הודעת האב והאם כאחד, או על פי פסק דין של בית משפט, מבלי לדרוש הוכחה לקשר ביולוגי בין הגבר לילד.

לפיכך, הצעת החוק נועדה להשוות את מעמדם של זוגות חד מיניים למצבם של זוגות הטרוסקסואלים בכל הנוגע לרישום בן / בת הזוג כהורה.

הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה במאי 2014, אולם מפלגת הבית היהודי טירפדה אותו באמצעות הגשת ערר סמוך לאחר מכן. מהלך זה אסר על הקואליציה להצביע בעד הצעת החוק עד להחלטה אחרת ובכך הביא למעשה לקבורתו.

לפיכך, נכון לינואר 2016, האפשרויות העומדות בפני הורה חד מיני לא ביולוגי להירשם כהורה של בנו הביולוגי של בן זוגו הינן באמצעות קבלת צו אימוץ או צו הורות פסיקתי בלבד, וזאת במידה וקיימות נסיבות מיוחדות המוכיחות כי הדבר הינו לטובת הילד.

עורכי הדין שלנו ישמחו לסייע גם לכם בהליכי הסדרת רישום הילדים ובכל הנוגע לקבלת זכויות מלאות לבני משפחה חד מינית בישראל: לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ אישי

קראו בהרחבה: על פרידה וגירושין של זוגות חד מיניים בישראל