בכל שנה יותר ויותר גברים גרושים נקלעים להליכי פשיטת רגל בשל חובות כספיים שצברו.
הנשים לשעבר של אותם פושטי רגל, מוצאות את עצמן בפני שוקת שבורה ומתקשות להבין כיצד עליהן לפעול על מנת להבטיח את גביית תשלומי המזונות המגיעים להן לצורך מחייתן.
בסקירה המפורטת שלפניך נסביר בפירוט ונביא דוגמאות למקרים שבהם אדם גרוש נקלע להליכי פשיטת רגל וכל האפשרויות שעומדות בפני גרושתו, לצורך הבטחת תשלומי המזונות שמגיעים לה ולילדים במידת האפשר.
תשלומי המזונות, מזונות ילדים ו/או מזונות אישה, הנם תשלומים אשר נועדו להבטיח את קיומם ומחייתם של מי שזכאי לתשלומים אלו.
מטבע הדברים, הפסקת תשלומי המזונות עלולה להכביד ואף לסכן את המשך קיומם הכלכלי.
לפיכך העניק המחוקק לתשלומים אלו מעמד מוגן במידה והגבר הגרוש נקלע להליכי פשיטת רגל וזאת על מנת להבטיח ככל האפשר את המשך גבייתם גם במהלך הליכים אלו.
כדי לגבות חוב מזונות עבר, אשר נוצר לפני מתן צו הכינוס, יש להגיש תביעת חוב בגינו בפני הכנ"ר, וזאת תוך חצי שנה ממועד מתן צו הכינוס. כך קובע סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980.
תביעת החוב של הגרושה תיבדק ביחד עם יתר תביעות החוב שהוגשו בפני הכנ"ר ובמידה והיא תאושר, היא תשולם לגרושה במסגרת חלוקת הדיבידנד לנושי החייב מתוך הכספים שהצטברו בקופת הכינוס.
בשל המעמד המוגן שמעניק המחוקק לחוב המזונות, חוב זה נהנה מדין קדימה, באופן שמקנה לו עדיפות על פני נושים אחרים שאינם מובטחים, כאמור בסעיף 78(3)(ד) לפקודת פשיטת הרגל. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי הכספים שיצטברו בקופת הכינוס של הגרוש לא יספיקו לכסות את מלוא חוב המזונות, אם בכלל.
במידה וחוב המזונות לא ייפרע במלואו במסגרת הליכי פשיטת הרגל, יש לזכור כי חוב מזונות הנו חוב שאיננו בר-הפטר, אלא במקרים חריגים ונדירים וזאת כאמור בסעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל.
לפיכך, במידה והגרוש יזכה לקבל צו הפטר בתום הליכי פשיטת הרגל שלו, אשר מוחק את יתרת החובות שלא שולמו על ידו במסגרת הליכי הפש"ר, הפטר זה לא יוחל על חוב המזונות שלא נפרע במסגרת הליכי הפש"ר.
חוב זה יוותר על כנו וניתן יהיה לגבות אותו מהגרוש באמצעות הליכי הוצאה לפועל גם לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל של הגרוש וקבלת צו ההפטר.
עוד בנושא: האם פשיטת רגל מהווה עילה אוטומטית להפחתת מזונות ילדים?
כדי לגבות את תשלומי המזונות שעל הגרוש לשלם לאחר מתן צו הכינוס כלפיו, יש להגיש בקשה להקצבת מזונות בפני בית המשפט המחוזי שדן בתיק פשיטת הרגל של הגרוש החייב, וזאת בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, אשר קובע כך:
(א) ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון.
(ב) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים 111 ו-112.
ד) החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות כאמור בסעיף קטן (א) הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף זה; לא מסר החייב הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה.
בית המשפט שדן בבקשה לקציבת המזונות יבחן את עמדות הצדדים קרי, החייב, הכנ"ר, הגרושה ויתר הנושים, וייאזן בין האינטרסים המנוגדים שלהם, לצורך קציבת סכום המזונות החודשי שעל הגרוש לשלם לגרושה ביחס לסכום שנקבע בהסכם המזונות או פסק המזונות.
תשלומי קציבת המזונות יבוצעו מתוך נכסי הגרוש או מתוך הכנסותיו.
יש לקחת בחשבון שסכום המזונות שקוצב בית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל של הגרוש הנו בדרך כלל נמוך מסכום המזונות שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני במסגרת פסק המזונות.
הסיבה לכך הנה שבעוד שבפסק מזונות, סכום המזונות נקבע לפי יכולתו הכלכלית של הגרוש, יכולתה הכלכלית של הגרושה וצרכי הילד, אזי בהליכי פש"ר יש לקחת בחשבון גם את האינטרסים המנוגדים של יתר הנושים של הגרוש ולאזן אותם עם האינטרסים של החייב ושל הגרושה והילדים.
יחד עם זאת, מאחר וכאמור חוב מזונות איננו בר הפטר, אזי ניתן יהיה לגבות במסגרת הליכי הוצאה לפועל מאוחרים את ההפרש בין סכום המזונות שנקצב במסגרת הליכי פש"ר לבין סכום המזונות שנקצב במסגרת הליכי תביעת המזונות וזאת לאחר סיום הליכי הפש"ר של החייב וקבלת הפטר.
במידה והגרוש לא ישלם גם את הסכום שנקצב על ידי בית המשפט לפי סעיף 128(א) לפקודה, ניתן יהיה לפעול לאכיפת חוב זה וגבייתו באמצעות מערכת ההוצאה לפועל וזאת לאור סעיף 128(ב) לפקודה אשר קובע כי דין תשלום הקצבת מזונות כדין תשלום על פי פסק הדין.
הגרוש לא יוכל לעכב את הליכי ההוצאה לפועל הללו באמצעות בית המשפט שדן בפשיטת הרגל שלו, לאור סעיף 22(ד)(1) לפקודה, אשר קובע כי לא ניתן לעכב הליכים בגין חוב שאינו בר הפטר, כפי שהינו חוב המזונות.
לגבי חוב מזונות שנוצר לאחר הליך הכינוס, לא ניתן להגיש תביעת חוב וזאת לאור סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל, אשר קובע כי חוב מזונות אלו אינו חוב בר תביעה בהליך פשיטת רגל.
משמעות הדבר היא כי ניתן יהיה לגבות אותו מהחייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל וללא קשר לכל הליך משפטי אחר המתנהל כנגדו.
בכל מקרה, אם הגרוש שלך החל בהליך פשיטת רגל, מוטב לפנות בהקדם האפשרי להתייעצות פרטנית עם עורך דין מומחה בדיני משפחה, על מנת לתכנן את צעדיך ולפעול בדרך הטובה והמהירה ביותר על מנת להבטיח ככל שניתן את תשלום המזונות לך ולילדיך.
עוד בנושא: מה עושים עם הגרוש לא משלם מזונות?