האב התנגד ובימ''ש אישר לאם לעבור ליישוב מרוחק

בסוף שנת 2021 הודיעה האם לאב כי בכוונתה לעבור עם הילדים לישוב מסויים שנמצא מעבר לקו הירוק, אולם האב הודיע לה שהוא מתנגד למעבר ואף הוציא צו מניעה זמני כנגד המעבר.

בעקבות זאת הוטל על בית המשפט להכריע בשאלה האם יש לאשר לאם לעבור עם הילדים לאותו ישוב או לאו.

לעבור או לא לעבור, זאת השאלה?!

האם טענה שאין באפשרותה להמשיך ולהתגורר בקיבוץ מאחר שהקיבוץ הורה לה לפנות את ביתה השכור אם היא אין בכוונתה לבנות בית בקיבוץ.

לעומת זאת, היא התקבלה לעבודה כאם בית בפנימיית אולפנה שנמצאת באותו ישוב מעבר לקו הירוק, שגם העמידה לרשותה בית למגורים שלה ושל משפחתה, דבר שפתר מבחינתה הן את סוגיית המגורים והן את סוגיית העבודה.

עוד טענה האם שמאז הגירושין היא זו שמשמשת כהורה הדומיננטי בגידול הילדים ודואגת להם ואילו האב אף חדל מלבקר את הילדים באמצע השבוע, כך שהוא מתראה איתם רק בכל סוף שבוע שני, לכן אין חשש שמפגשים אלו ייפגעו ממעבר המגורים.

האם הוסיפה וטענה כי היא מבקשת לעבור ולגור עם הילדים ביישוב שאין לגביו כל סכנה ביטחונית.

האב טען שהמדובר ביישוב מסוכן מבחינה ביטחונית והוסיף שאין לו התנגדות שהמעבר יהיה ליישוב אחר בתחומי הקו הירוק.

עוד טען האב שרק לאחרונה הוא חזר לצפון ועל כן הוא יכול לשוב ולבקר את הילדים גם באמצע השבוע, בעוד שהמעבר לאותו ישוב מרוחק יטרפד את הסדרי השהות שלו עמם במועד זה.

המעבר עולה בקנה אחד עם טובת הילדים

בית המשפט הזכיר בפתח דבריו שעיקרון העל לגבי כל הסוגיות שקשורות לילדים, לרבות קביעת מקום המגורים שלהם, הנו עקרון טובת הילד, כאשר לשם כך יש להתחשב, בין היתר, בדעת הילדים, גילם, תכונותיהם, איכות הקשר בינם לכל אחד מההורים ויכולתם להיקלט במקום החדש אליו יעברו.

בהתאם לכללים הללו ולראיות שהוגשו בפניו, כולל עדויות הצדדים, הגיע בית המשפט לענייני משפחה למסקנה לפיה יש לאשר לאם לעבור עם ילדיה לאותו ישוב מעבר לקו הירוק וזאת מהטעמים הבאים.

הן העובדת הסוציאלית מלשכת הרווחה והן האפוטרופסית לדין שמונתה לילדים, קבעו כי המעבר עולה בקנה אחד עם טובת הילדים.

האב הפסיק למעשה כמעט לחלוטין להגיע לקיבוץ במהלך השבוע כדי להיפגש עם הילדים, כך שהוא נפגש עמם כעת בעיקר בכל סוף שבוע שני. כתוצאה מכך, בפועל האם משמשת כהורה הדומיננטי והיא זו שבעיקר דואגת לילדים ומטפלת בהם.

אין לקבל את טענת האב לפיה מעבר הילדים ימנע ממנו להיפגש עמם במהלך השבוע לאחר שהוא עצמו עבר לצפון. שכן, האב הוא זה שבחר לעבור למרכז לאחר הפרידה ולהתרחק מהילדים, ולא להיפגש עמם גם במהלך השבוע.

לפיכך, כשם שלא ניתן היה למנוע ממנו מלעבר למרכז כדי לחייב אותו להיפגש עם הילדים באמצע השבוע, כך אין לחייב את האם שלא לעבור כדי לאפשר לו להיפגש עמם באמצע השבוע. בנוסף, שני הילדים הגדולים ממילא לומדים ושוהים בפנימיות, כך שמפגשי אמצע השבוע ממילא אינם כל כך רלוונטיים לגביהם.

הילדים עצמם טענו שהם אינם רוצים להיות מעורבים בסכסוך בין הוריהם לגבי העתקת מקום המגורים, אולם הם גם לא התנגדו למעבר ואמרו שהם רואים בבית האם כביתם העיקרי.

לבסוף קבע בית המשפט שאין המדובר בישוב שמהווה סכנה לשלומם וביטחונם של הילדים, מאחר שמדובר בישוב שנמצא תחת שליטה בטחונית של המדינה וננקטים בו אמצעי זהירות מירביים לצורך הבטחת שלום תושביו.

בהתאם לכך אישר בית המשפט את מעבר האם והילדים לישוב שמעבר לקו הירוק. עוד נקבע שהסדרי השהות יתקיימו כל סוף שבוע שני, ולגבי הילדה הקטנה גם אחת לשבועיים באמצע השבוע, ללא לינה.

קריאה נוספת: האם עברה דירה עם הילדים ללא אישור בית המשפט ומבלי לעדכן את האב