הגדרת ילד לעניין המזונות כוללת לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש ערב מותו, ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו, וזאת לפי סעיף 57(ד) לחוק.

לפי סעיף 58 לחוק, תשלום המזונות כולל גם הוצאות הכשרה למשלח יד. הוצאות אלו אינן בגדר קצבה למחיה אלא אמצעי לאפשר לזכאי לפרנס את עצמו ולעמוד ברשות עצמו.

הפרמטרים בפסיקת מזונות קטינים מן העיזבון נקבעים בכפוף למבחן הנזקקות, כאמור בסעיף 56 לחוק, וכן בהתאם לקריטריונים שמפורטים בסעיף 59 לחוק, כגון שווי העיזבון, שווי רכושו והכנסתו של הזכאי למזונות ועוד.

בהתאם למבחן הנזקקות, מזונות מן העיזבון ינתנו אך ורק אם הטוען למזונות אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים. כלומר, המבחן בחוק הישראלי בפסיקת מזונות מן העיזבון אינו נקבע לפי מבחן של תמיכה פיננסית סבירה, שהורה סביר היה מעניק בנסיבות העניין, אלא לפי מבחן של נזקקות טהורה.

הפסיקה פירשה את מבחן הנזקקות בפרשנות מצמצמת, וזאת מתוך גישה שיש לצמצם את הפגיעה ברצונו של המוריש, שאינו עוד בחיים, ושהורה להוריש את העיזבון ליורשים שקבע.

כך למשל, במסגרת הליך ע"א 632/89 סעדון נ' עיזבון סעדון, אושרה דחיית תביעת מזונות קטין מן העיזבון, לאחר שהוכח שיש בהכנסתו של הקטין מגמלת שאירים ומקצבת הביטוח הלאומי כדי כיסוי מספיק לצרכיו ההכרחיים.

הזכות למזונות ניתנת לילדים בין אם הירושה ניתנה על פי דין ובין אם היא ניתנה על פי צוואה. יתרה מכך:  הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי הפרק הרביעי הנה בטלה, וזאת בהתאם לסעיף 65(ב) לחוק.

הוראה זו מעידה על החשיבות הרבה שמייחס הדין הישראלי לזכות לקבלת המזונות, וזאת אף בהתייחס לעקרון העל של חופש המצווה.

כלומר, למרות שהדין הישראלי נוהג לייחס חשיבות ראשונה במעלה לרצונו של המצווה, ומאפשר לו עקרונית אף לנשל את כל בני משפחתו במסגרת הצוואה, אזי ככל שמדובר בזכות לקבלת מזונות מהעיזבון, הבהיר המחוקק הישראלי כי זכות זו גוברת אף על הזכות של חופש המצווה.

במסגרת הליך ת"ע 7792/00 ת.פ. ו-א.פ. נ' עזבון המנוח ר.פ. ז"ל נדונה תביעת מזונות של שני ילדים קטינים בני 10 כנגד עזבון אביהם, אשר הורה בצוואתו שהילדים לא ירשו את עזבונו.

במסגרת התביעה ביקשו הילדים כבר עתה לפסוק להם מזונות עבור התקופה מהגיעם לגיל 18 ועד לגיל 23, וכן עבור הוצאות הכשרה למשלח יד, וזאת מאחר שלפי סעיף 58 לחוק, תשלום המזונות כולל גם הוצאות הכשרה למשלח יד.

בית המשפט לענייני משפחה הבהיר כי הסדר המזונות מן העיזבון בחוק הישראלי מהווה תחליף לשיטת השריון הנהוגה בגרמניה, צרפת, שוויץ, איטליה וסקוטלנד.

שיטת השריון מתערבת בחופש המנוח לצוות ומורה כי זכאים בדרגת קרבה מסוימת ירשו חלק מהעיזבון או נכסים מסוימים, גם אם המנוח הורה בצוואתו על חלוקה אחרת.

לעומת זאת, שיטת המזונות מן העיזבון הנהוגה בישראל, אנגליה וניו-זילנד, מעניקה לקרובים מסוימים, אם יוכיחו שהם נזקקים, זכות עצמאית למזונות מן העיזבון.

קיימות גם שיטות משפט המשלבות בין שיטת השריון לבין שיטת המזונות מן העיזבון. בשיטה הבלגית, במידה שנשללה זכותו של בן הזוג למנה, הוא יהיה זכאי לתבוע מזונות מן העיזבון אם יוכיח את נצרכותו. בשיטה האירית, בעוד שבן הזוג זכאי למנה סטטוטורית, זכאים ילדי המנוח וצאצאיהם למזונות מן העיזבון.

שני ההסדרים, הן של השריון והן של מזונות מן העיזבון, מגבילים את חופש המנוח לצוות, אם כי ההסדר של מזונות מן העיזבון נחשב להסדר, שפוגע במידה פחותה בחופש המוריש לצוות, מההסדר של השריון.

שיטת השריון מקנה זכות ירושה וודאית לקרובי המוריש, שאינה תלויה בשיקול דעת בית המשפט או במצבם הכלכלי של הקרובים. שיטת המזונות מן העיזבון מזכה במזונות רק מי שהוגדר כנזקק. הזכאים למזונות תלויים בהכרעת בית-המשפט ועד להכרעה שרויים בחוסר וודאות.

שיטת השריון מבקשת לשמור על המשכיות ברכוש המשפחתי, בעוד ששיטת המזונות מן העיזבון מבקשת להקנות זכות סוציאלית בלבד.

מכל מקום, הסדר המזונות מן העיזבון על פי הדין הישראלי הינו קוגנטי ולא ניתן להתנות עליו במסגרת הצוואה, זאת לאור סעיף 65(א) לחוק הירושה אשר קובע כי: "הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה - בטלה".

לפיכך נקבע שהוראת הצוואה שקבעה שהילדים לא ירשו דבר, התייחסה לירושה ולא למזונות מן העיזבון, ואפילו אם הייתה הוראה זו גם לעניין מזונות אזי דינה להתבטל על פי חוק הירושה.

ברם, מאחר שהילדים הגישו את התביעה לתשלום מזונות להם עבור התקופה מהגיעם לגיל 18 ועד לגיל 23, וכן עבור הוצאות הכשרה למשלח יד, וזאת כבר בהיותם בני 10, קבע ביהמ"ש שמדובר בתביעה מוקדמת מדי, אשר מצריכה בדיקת תשתית עובדתית נכון למועד הזכאות, לרבות שיעור ההכנסות שיהיו להם במועד עתידי זה וכושר השתכרותם.

לפיכך, בנסיבות אלה אין להיעתר לבקשה בשלב זה, ולילדים תישמר הזכות לתבוע רכיבים אלה בהגיעם לגיל 18 או במועד הרישום להכשרה למשלח יד.

יחד עם זאת, כדי להבטיח את תשלום המזונות קבע בית המשפט שיש להקים קרן מזונות על ידי מנהל העיזבון, אשר תנוהל על ידו וכספיה יושקעו לפי הוראות האפוטרופוס הכללי. מכספי הקרן ישולמו המזונות השוטפים של הקטינים וכל סכום נוסף שיורה בית המשפט. עד להקמת הקרן, ישולמו המזונות השוטפים מהכספים המצויים בידי מנהל העיזבון.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!