רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
על פי ההלכה היהודית, תשלום מזונות הילדים מוטל עקרונית על האב.
יחד עם זאת, יש להבדיל בין תשלום מזונות עבור הצרכים ההכרחיים של הילדים, כגון מזון, דיור, ביגוד, חינוך ועוד לבין צרכים מדין צדקה, שמוגדרים כצרכים עודפים שאינם הכרחיים לקיומם של הילדים, כגון טיולים, חוגים, מתנות ועוד.
באופן כללי, האב נושא לבדו במימון הצרכים ההכרחיים, בעוד שני ההורים נושאים יחדיו בצרכים מדין צדקה, אך זאת לפי יחס הכנסותיהם וכן במידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
מדובר במצב בו מצבה הכלכלי של האישה שפיר דיו כך שהיא יכולה לשאת גם במימון הצרכים בדין צדקה של הילדים וזאת מעבר למימון מחייתה שלה.
ראוי להדגיש כי לפי ההלכה החדשה של בית המשפט בנושא מזונות הילדים, חל שינוי מעשי במצב המשפטי של אלפי זוגות גרושים בישראל, וראוי לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מומחה להליכי גירושין על מנת לבדוק האם גם במקרה שלך ניתן לשנות את מאזן התשלומים.
תשלום המזונות מתבצע בהתאם לגילאים של הילדים:
מהלידה ועד לגיל 15 - האב נושא לבדו בכל צרכיהם ההכרחיים של הילדים ואילו שני ההורים נושאים בצרכיהם מדין צדקה וזאת במידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת וכן לפי יחס הכנסותיהם.
מגיל 15 ועד 18 - כל הצרכים נחשבים כצרכים מדין צדקה, מאחר ובגילאים אלו הילדים נחשבים תיאורטית כמי שיכולים לעבוד ולשאת לבדם בהוצאותיהם ולפיכך שני ההורים נושאים בצרכיהם וזאת במידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת וכן לפי יחס הכנסותיהם.
מגיל 18 ועד לתום השירות הצבאי / לאומי - אין חובה לשלם מזונות על פי ההלכה היהודית. אולם, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לחייב בתשלום מזונות ילדים גם בגילאים אלו, כאשר סכום המזונות שנפסק הנו בדרך כלל כשליש מסכום מזונות הילדים ששולם עד אז.
במסגרת הליך תמ"ש 16256-11-14, אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, נדונה, בין היתר, בקשה של אב לחייב את האם בתשלום מזונות ילדם המשותף, שהיה בן 17.5 באותה עת.
התיק עסק בהורים לשלושה ילדים. עם גירושיהם, חתמו ההורים על הסכם גירושין שאושר כדין ולפיו הילדים יעברו למשמורתה הבלעדית של האם ואילו האב יחוייב בתשלום מזונות עבורם בסך 400 ₪ לחודש.
אולם, בפועל, חיי האם והקטינים לא היו קלים ולא נמשכו זמן רב יחד. עקב כך הקטינים עברו להתגורר בבית סבתם, אמו של האב, שפרסה עליהם את חסותם.
במהלך הזמן הקטינים שבו לאם לתקופה קצרה, אך לאחר מכן הם המשיכו לגדול אצל האב.
האב טען כי הוא גידל את הילדים במהלך 16 השנים האחרונות ביחד עם אמו, בעוד האם התנערה ממחויבותה ההוריות כלפי הקטינים ולא השתתפה בהוצאותיהם, אלא דאגה לעצמה בלבד וכי יש לה יכולות כספיות גבוהות מאלה שהיא הציגה לבית המשפט.
כאמור, האב ביקש לחייב את האם לשלם לו מזונות עבור הילד בן 17.5 שנים, שהיה הילד היחידי שהמשיך להתגורר עמו.
מאחר והילד היה כבר מעל גיל 15, אזי כאמור לעיל, כל הצרכים שלו נחשבים כצרכים מדין צדקה, שעל שני ההורים לשאת בהם, לפי יחס הכנסותיהם ובמידה ומצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
האם טענה כי אין לחייב אותה בתשלום דמי מזונות מדין צדקה וזאת עקב מצבה הכלכלי הקשה, מאחר שיש לה חובות בתיקי הוצאה לפועל והיא אינה עובדת.
קראו בהרחבה: באילו מקרים האישה תשלם מזונות ילדים לאחר גירושין?
בפסק הדין נקבע כי מעדויות הצדדים עולה כי האב השתכר מעבודתו בסך של כ-15,000 ₪ לחודש, אולם הוא פוטר ממנה כשנה וחצי לפני מתן פסק הדין ואילו האם השתכרה כ-5,000 ₪ מעבודתה בחברת ביטוח וכי היא פוטרה ממנה כחודש לפני הגשת התביעה.
בית המשפט קבע כי לאב פוטנציאל השתכרות של כ-15,000 ₪ וכן דירה בבעלותו ואילו האשה הנה בת 41, בריאה ואין סיבה שהיא לא תמצא עבודה בשכר מינימום.
לאחר שבית המשפט שקל את נסיבות המקרה, הוא הגיע למסקנה לפיה יש לחלק את צרכי הקטין בין ההורים, בהתאם ליחס הכנסותיהם.
בהתאם לכך נקבע כי האם תשלם לאב עבור מזונות הקטין סך של 380 ₪ לחודש וכן סך נוסף של 120 ₪ לחודש, עבור השתתפות בהוצאות המדור שלו, סה"כ, סך של 500 ₪ לחודש.
הסכום ישולם עד הגיע הקטין לגיל 18 או עד סיום לימודיו התיכוניים לפי המאוחר. בעת השירות הצבאי או הלאומי יעמוד הסכום על מחצית מהמזונות, נוכח מיעוט הסכום.
בנוסף חויבה האם להשתתף במחצית הוצאות הבריאות החריגות של הבן שאינן נכללות בסל הבריאות וזאת עד לשחרורו מצה"ל ו / או מהשירות הלאומי.
עוד נקבע שקצבת הילדים ששולמה לאם החל ממועד הגשת התביעה ואילך, תשולם אף היא לאב.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!