כידוע, סכום מזונות הילדים אינו סכום קבוע וסופי, גם אם הוא נקבע במסגרת פסק דין או הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, וניתן לשנותו מעת לעת, קרי, להפחיתו או להגדילו, לפי הצורך.
יחד עם זאת, כדי שבית המשפט ישתכנע שיש אכן מקום לשנות את סכום המזונות, על מבקש השינוי להוכיח שחל שינוי מהותי בנסיבות אשר מצדיק את שינוי הסכום הקודם. כך קובעת הפסיקה בעניין זה, ולרבות במסגרת ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה.
בהקשר זה התעוררה השאלה האם הלכת בע"מ 919/15 שניתנה ביום 19.7.2017 יכולה להוות שינוי נסיבות כשלעצמה, אשר מצדיק את שינוי סכום המזונות.
הלכה זו קבעה שתשלום דמי המזונות של ילדים בני 6 עד 15 שמוחזקים במשמורת משותפת, יוטל על שני ההורים יחדיו, אם כי בהתאם ליכולותיהם הכלכליות, ובהתחשב בחלוקת זמני השהות של הילדים אצלם.
שאלה זו נדונה בתיק תלה"מ 27735-06-17 ע.ע נ' ש.ז. אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. תיק זה עסק בתביעה להפחתת מזונות ילדים שהגיש אב כנגד אם, שלהם ילדה אחת משותפת.
השניים נישאו בדצמבר 2013, כשבועיים לאחר לידת ילדתם המשותפת. ברם, כבר במאי 2014 הגישה אם תביעת מזונות ומדור עבור הבת כנגד האב.
בנובמבר 2015, כאשר הילדה הייתה בת כשנתיים, ניתן בתביעה זו פסק דין, שקבע בין היתר שהאב ישלם מזונות ומדור עבורה בסך של 2,650 ₪ וזאת למרות שהאם גרה עם הילדה אצל הוריה, ולא משלמת שכירות.
חיוב זה מכונה מדור רעיוני והוא נובע מחובת האבות לפי ההלכה לשאת במלוא הוצאות הילדים עד הגיעם לגיל 6.
ביוני 2017 הגיש האב את התביעה להפחתה / ביטול של דמי המזונות הללו. פסק הדין בתביעה זו ניתן על יד השופט פליקס גורודצקי בחודש מאי 2019 ולהלן עיקריו.
האב טען שחל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את שינוי המזונות ואשר בין היתר כולל את הרחבת זמני השהות של הילדה אצלו כך שהיא שוהה אצלו 43% מהזמן ואצל האם 57% מהזמן, וכן נוכח הפחתת הכנסותיו ובמקביל הגדלת הוצאותיו.
בנוסף טען האב שפסק הדין ניתן על סמך הצגת מצג שווא של האם לפיו אין לה הכנסות וזאת בשעה שיש לה פוטנציאל השתכרות גבוה, אלא שהיא בוחרת לא לעבוד ולא למצותו. בנוסף, יש לה הכנסה נוספת ממתן שיעורים פרטיים, קצבת ביטוח לאומי מארה"ב, עזרה כלכלית רבה מהוריה וכן נכסים בחו"ל.
לפיכך טען האב שיש לקבוע שכל הורה ישא בהוצאות הילדה אגב שהותה עמו וכי הוצאות חינוך ובריאות חריגות ישולמו על ידי שני הצדדים בחלקים שווים.
עוד טען האב שיש להחיל את הלכת בע"מ 919/15 גם על בתו וזאת למרות שטרם מלאו לה 6 שנים.
האם הכחישה את כל טענות האב לפיהן חל שינוי מהותי בנסיבות. בין היתר, טענה האם כי שהיא משתכרת בסכום של 4,200 ₪ בחודש ואילו האב מרוויח פי 4 ממנה, בעוד שלא חל שום שינוי בזמני השהות של הילדה וכי היא לא נותנת שיעורים פרטיים ולא מקבלת קצבת ביטוח לאומי מארה"ב.
לגבי החלת הלכת בע"מ 919/15 טענה האם שמכיוון שהילדה טרם הגיעה לגיל 6 ומכיוון שהכנסות הצדדים אינן שוות, לא ניתן להחיל עליה את הלכה זו.
עוד בנושא: הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי
בית המשפט ערך הבחנה בין שינוי סכום מזונות שנקבע בהסכם גירושין שנכרת לפני בע"מ 919/15 לבין שינוי סכום מזונות שנקבע בהכרעה שיפוטית שניתנה לפני בע"מ 919/15.
לגבי שינוי חיוב במזונות שנקבע בהסכם גירושין שנכרת לפני הלכת בע"מ 919/15 ציין בית המשפט שבעניין זה קיימת פסיקה אשר קובעת שהלכת בע"מ 919/15, כשלעצמה, אינה מהווה שינוי נסיבות לצורך שינוי דמי המזונות וזאת כאמור בתיק פש"ר 30528-05-15 מיום 16.7.18.
כמו כן נפסק כי יש ללכת בעניין זה בדרך הביניים, לפיה רק אם יוכח שינוי נסיבות עובדתי, ידרש בית המשפט לבחינת שיעור המזונות ובכלל זה עליו לבחון את השלכותיה של הלכת בע"מ 919/15 על שיעורם וזאת כאמור בתיק עמ"ש 62263-10-17 מיום 17.9.18.
לגבי שינוי חיוב במזונות שנקבע בהכרעה שיפוטית שניתנה לפני הלכת בע"מ 919/15 ציין בית המשפט כי לא רק שהוא לא מצא פסיקה מנחה בעניין זה, אלא שאף קיימת לגביו מחלוקת בין שופטי בתי המשפט לענייני משפחה.
לפי עמדת בית המשפט יש מי שסובר שהלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה מהווה שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות, אך יש גם מי שסובר שאין היא מהווה שינוי נסיבות וכי עדיין צריך להוכיח שאירע שינוי נסיבות, ורק במידה ויוכח כזה, ניתן להשתמש במבחני הלכת בע"מ 919/15 לצורך קביעת אומדן המזונות.
השופט גורודצקי עצמו סבר שהליך בע"מ 919/15 לא ביטל את ההלכות שהיו נהוגות בעבר בדבר הוכחת שינוי נסיבות מהותי בהשוואה למצב שהיה בעבר, כך שמי שמעוניין לשנות סכום מזונות שנקבע בפסק דין שניתן לפני בע"מ 919/15 עדיין ידרש להוכיח קיומו של שינוי נסיבות ואולם, בשונה מהעבר, אור הזרקורים יופנה לעצם שינוי הנסיבות ולא להיותו מהותי.
במילים אחרות, בתביעה לשינוי דמי מזונות שמקורם בפסק דין שניתן לפני בע"מ 919/15 די בכך שבעת הגשת כתב התביעה, יצביע התובע על שינוי נסיבות כלשהו, ולאו דווקא שינוי מהותי, ככל שהשינוי נוגע להכנסות ההורים, צרכי הקטינים, שינוי בהרכב התא המשפחתי או חלוקת זמני השהות.
במקרה כזה יש לבחון מחדש את סכום המזונות ברוח הלכת בע"מ 919/15 כלומר, בהתחשב בהכנסות ההורים וחלקות זמני השהות של הילדים ביניהם.
יחד עם זאת, גם במידה ובית המשפט יגיע למסקנה שיש מקום לשנות את המזונות, אזי השינוי יחול רק לאחר שהילדים יגיעו לגיל 6 שנים.
בהתאם לכך נקבע במקרה דנן שהאב הוכיח שאירע שינוי נסיבות לגבי שני רכיבים בלבד.
האחד, מתייחס לגידול בהכנסות האם, מאחר שלאחר פסק הדין היא החלה לעבוד ולהרוויח כ-5,000 ₪ בחודש. השני, מתייחס לשינוי זמני השהות של הילדה, שהפכו לכמעט שיוויוניים בין ההורים.
בהמשך לכך ערך בית המשפט תחשיב ששיקלל לתוכו את הכנסות ההורים, חלקות זמני השהות וצרכי ילדה.
בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כדלקמן:
לא נפסק צו להוצאות.
לקריאה נוספת: