בנוסף, יש לזכור שהענקת מתנה מהווה גם סוג של חוזה, הגם חוזה חד צדדי, במובן זה שביצועו מוטל על צד אחד בלבד והוא אינו יוצר חיובים הדדים של המתקשרים.

לפיכך, בעניינים בהם חוק המתנה אינו דן במישרין, יחולו על חוזה המתנה גם דיני החוזים הכלליים, כך נקבע בין השאר במסגרת פסק הדין בהליך ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון בראשי ז"ל.

חוק המתנה מבדיל בין מתנה סופית ומוגמרת, כך שהמתנה מועברת באופן מיידי ולאלתר לבעלות המקבל, לבין התחייבות לתת מתנה בעתיד בלבד, שהבעלות בה טרם הועברה לידי המקבל.

סעיף 2 לחוק המתנה, שכותרתו "מתנה לאלתר" קובע כי: "מתנה נגמרת בהקניית דבר-המתנה על-ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה".

סעיף 6 לחוק המתנה, שכותרתו "דרכי ההקניה" קובע כי: "בעלות בדבר-המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו, או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר ברשות המקבל - בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון".

מן הסעיפים המוזכרים לעיל נובע שכאשר מדובר במתנת מטלטלין, המתנה הופכת לסופית ומוגמרת קרי, עוברת לידי הבעלות של מקבל המתנה, כבר עם מסירת המתנה באופן פיזי לידי המקבל.

כך לדוגמא, קורה במקרה של הענקת כספים במתנה, או תכשיט וכדומה.

לעומת זאת, כאשר מדובר במתנת מקרקעין כגון דירת מגורים, המצב הופך להיות מורכב בהרבה, נוכח תחולת הוראות חוק המקרקעין על מתנה זו. שכן, המתנה הופכת להיות סופית ומוגמרת, ועוברת לידי הבעלות של מקבל המתנה, רק עם רישומה בלשכת רישום המקרקעין / טאבו על שמו של המקבל.

כך קובע סעיף 7(א) לחוק המקרקעין ולפיו "עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום..." כלומר, להבדיל מהענקת מטלטלין במתנה, שמצריכה העברה פיזית בלבד לידי המקבל, ללא צורך ברישום נלווה, כאשר מדובר בהענקת מקרקעין במתנה, שגם היא מהווה סוג של עיסקה במקרקעין, חלה חובת רישום בטאבו ובלעדיה, לא ניתן להעביר את הבעלות בנכס לידי מקבל המתנה.

כל עוד עסקת המתנה לא הסתיימה ברישום בטאבו, מדובר בהתחייבות בלבד לתת מתנה בעתיד, וזאת לאור סעיף 7(ב) לחוק המקרקעין שקובע כי: "עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה".    

סעיף 5(א) לחוק המתנה, שכותרתו "התחייבות לתת מתנה", קובע כי: "התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב".

גם בהקשר זה יש לשים לב שכאשר מדובר במתנת מקרקעין, ההתחייבות לתת מתנת מקרקעין בעתיד טעונה מסמך בכתב לא רק מכח סעיף זה, אלא גם מכח סעיף 8 לחוק המקרקעין, אשר קובע כי: "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב". 

מטרת דרישת הכתב בהתחייבות לתת מתנה בעתיד,ובמיוחד כאשר מדובר במתנה שהנה נכס מקרקעין, הנה להבטיח את הרצינות וגמירות הדעת של נותן המתנה, כך שהוא ישקיע זמן ומחשבה בכבד ראש בעניין זה ויימנע מלתת את המתנה בפזיזות וקלות הדעת.

ביטול התחייבות לתת מתנה וביטול מתנה

כאמור, התחייבות לתת מתנה הנה התחייבות לתת מתנה בעתיד בלבד, להבדיל ממתן מתנה באופן סופי ומוגמר והיא טעונה מסמך בכתב, להבדיל מאמירה בעל פה.

סעיפים 5(ב) ו-5(ג) לחוק המתנה עוסקים באפשרויות החוקיות העומדות בפני נותן המתנה לבטל את ההתחייבות לתת מתנה, וזאת באופן הבא:

"(ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.

(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן."

כלומר, סעיפים אלו קובעים שלוש נסיבות שונות לביטול התחייבות לתת מתנה, כאשר שתי הראשונות נובעות מאופן התנהלותו של מקבל המתנה ואילו השלישית נובעת ממצבו של נותן המתנה.

(1)  מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות לתת לו מתנה, ונותן המתנה לא ויתר בכתב על זכותו לחזור מההתחייבות במקרה כזה. מדובר, לדוגמא, במצב בו מקבל המתנה השקיע בשיפוץ דירה שנותן המתנה התחייב לתת לו במתנה בעתיד.
 
(2) מקבל המתנה התנהג באופן מחפיר כלפי נותן המתנה או בן משפחתו. אפשרות זו חלה גם במקרה בו נותן המתנה ויתר בכתב על זכותו לחזור מהתחייבות לתת מתנה, ואף אם מקבל המתנה שינה את מצבו בהסתמך על המתנה, כך נקבע בפסק הדין בהליך ע"א 3220/10 כהן נ' חדד.

הפסיקה פירשה התנהגות מחפירה כהתנהגות המצביעה על כפיות טובה או פגיעה בכבודו וברכושו של הנותן.

בהליך ע"א 350/96 וייסר נ' שביט נקבע כי יש לפרש את המונח התנהגות מחפירה בפרשנות רחבה, שנגזרת מחובת תום הלב המוטלת על המקבל, חובה לנהוג כלפי הנותן בהכרת תודה, בכבוד ובדרך ארץ.

עם זאת, גם נקבע כי לא כל התערערות במערכת היחסים שבין הנותן למקבל תיחשב כהתנהגות מחפירה וזאת כאמור בפסק הדין המעניין בהליך ע"א 493/91 מזרחי נ' מזרחי.

(3) חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של נותן המתנה.

ביטול הסכם מתנה

חוק המתנה אינו עוסק בדרך לביטול הסכם מתנה קרי, מתנה סופית ומוגמרת ועל כן הדרך לביטולו הנה בהתאם לדיני החוזים הכלליים. כך נקבע בפסק הדין החשוב בהליך ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון בראשי ז"ל.

לשם כך יש להוכיח את קיומה של לפחות אחת מעילות ביטול החוזים השונות, כגון העדר גמירות דעת, העדר מסוימות, טעות, הטעיה, עושק, ניצול, וכפיה וכדומה וכמבן שיש לפנות לבית המשפט בייצוג של עורך דין מומחה בדיני משפחה.

עוד בנושא: ביטול הסכם מתנה    שלילת מתנה מילד אשר חזר בתשובה