האם נפטרה ראשונה ובעקבות זאת ניתן צו לקיום הצוואה ההדדית ביחס לעזבונה, שקויימה בפועל, אם כי למרות האמור בה, החליטו שלוש הבנות לחלק את עיזבון האם באופן שווה בין שלושתן.

לאחר מכן, בשנת 2011, ערך האב צוואה חדשה ללא ידיעת הבנות על כך באותה עת, ואשר בה נקבע שהוא מוריש את כל רכושו לכל שלוש הבנות, כולל הבת שנושלה בצוואה ההדדית, אם כי באופן שמגביל את זכייתה בנכסי המקרקעין.

לאחר פטירת האב ניתן בשנת 2013 ניתן צו לקיום הצוואה ההדדית המוקדמת ביחס לעיזבונו.

שלוש הבנות הסכימו לחלק גם את רכוש האב באופן שווה בין שלושתן, אולם כאשר הן ביקשו לרשום את הזכויות בנכסי המקרקעין בטאבו על שם שלושתן לפי הצוואה המוקדמת, נבצר מהן מטבע הדברים לרשום בטאבו את חלקה של הבת שנושלה ממנה.

תוך כדי הטיפול בעיזבון האב גילו הבנות לפתע את קיומה של הצוואה המאוחרת של האב. בעקבות זאת הגישו שתיים מהן, אחת משתי הבנות שנזכרה בצוואה המוקדמת והבת שנושלה ממנה, בקשה לביטול הצו לקיום הצוואה המוקדמת לגבי עזבון האב ובקשה למתן צו לקיום הצוואה המאוחרת שלו.

שתי הבנות טענו שבמועד הגשת הבקשה לצו קיום הצוואה המוקדמת, הן לא ידעו על קיומה של הצוואה המאוחרת של האב וכי הצוואה המאוחרת ביטלה למעשה את הצוואה המוקדמת, ועל כן יש לכבד את רצונו ולבטל את הצו לקיום הצוואה המוקדמת, וזאת לפי סעיף 72(א) לחוק הירושה שמסמיך את בית המשפט לבטל צו שניתן על ידו על סמך עובדות או טענות שלא היו לפני בזמן מתן הצו.

האחות השלישית, שגם היא נזכרה בצוואה המוקדמת, התנגדה לבקשותיהן וטענה שלא ניתן לבטל את צו הקיום לגבי הצוואה ההדדית, מאחר שהאב לא ביטל אותה כדין, ולא החזיר לעיזבון את הזכויות שקיבל מכח צוואת האם, לרבות זכויותיה בדירת המגורים המשותפת שלהם ועל כן אין תוקף לצוואתו המאוחרת.

המועד להשבת החלק שהתקבל לפי צוואה הדדית אינו חייב להיות מועד עריכת הצוואה החדשה

המחלוקת בין הצדדים עסקה, איפוא, בשאלה האם האב יכול היה לבטל את הצוואה ההדדית באמצעות ניסוח צוואה חדשה ובנסיבות שבהן כבר ניתן צו קיום לצוואת אשתו המנוחה והוא כבר קיבל את עזבונה.

בית המשפט לענייני משפחה קבע שהאב יכול היה עקרונית לעשות צוואה חדשה ששונה מהצוואה ההדדית, אם כי בכפוף לסעיף 8א לחוק הירושה, קרי, באמצעות השבת החלק שהוא קיבל לפי הצוואה ההדדית.

עם זאת, המועד להשבת חלק זה אינו חייב להיות במועד עשיית הצוואה החדשה והשאלה המרכזית שעל בית המשפט לבחון היא  מה היה רצון האב המנוח.

בנוסף, לפי הוראת חוק הירושה, ניתן לשנות צוואה הדדית אם קיימת בה הוראה שמתירה זאת. בצוואה ההדדית אכן קיים סעיף שמתיר לשנות אותה או לבטלה וכן סעיף שקובע שהזכויות בדירת המגורים המשותפת שלהם תועברנה לבן הזוג שיישאר בחיים, והוא יהיה רשאי לעשות בהם כל פעולה ללא יוצא מהכלל.

עורך הדין של ההורים שערך את שתי הצוואות העיד בפני בית המשפט שרצונם של ההורים במועד עריכת הצוואה המוקדמת היה שלבן הזוג שיישאר בחיים תינתן האפשרות לשנות את הצוואה ההדדית, לרבות באמצעות עריכת צוואה חדשה ולרבות בדרך של גריעת יורש או הוספת יורש.

לפיכך, הצוואה המאוחרת של האב מבטאת את רצונו האחרון ולפי חוק הירושה אין להגביל את חופש הציווי.

עוד נקבע שנוכח הוראת הצוואה המאוחרת שמגבילה את זכייתה של הבת שנושלה במקור בנכסי המקרקעין, אזי האב לא שינה לגמרי את הוראות הצוואה המוקדמת, כך שספק אם היה עליו להשיב את מה שיקבל לפיה.

בנוסף, לאחר מתן הצו לקיום הצוואה המוקדמת, שלוש הבנות התנהלו בפועל כאילו העיזבון הונחל לשלושתן ולא רק לשתיים מהן, כך שהן חילקו את כל הכספים שהם קיבלו לפיה בין שלושתן.

התנהלות זו תומכת בטענה לפיה הן ידעו על רצונו של האב המנוח שגם האחות שנושלה במקור תזכה בעיזבון.

בהתאם לכך ניתן צו לביטול הצוואה ההדדית המוקדמת ביחס לעיזבון האב.

עוד בנושא: הצהרת המצווה בעל פה על ביטול הצוואה