רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
בסקירה החשובה שלפניך נעסוק באחת הבעיות המשפטיות הסבוכות והמפתיעות הנוגעת לדיני הירושה בישראל, מעמד אשתו השניה של האב מול ילדיו בשאלת חלוקת הממון לאחר מותו.
הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במקרים בהם האב המנוח שנישא בשנית, מותיר אחריו קרובים נוספים בדרגה ראשונה, קרי ילדים.
הנה סיפור אמיתי שהתגולל לפני מספר שנים לבית המשפט המחוזי המקרה דן בתביעתם של שני אחים מאשדוד על בעלות דירת אביהם המנוח.
במקורה, היתה הדירה בבעלות משותפת של האב ורעייתו הראשונה, היא אם האחים. באופן טראגי, נפטרה רעייתו הראשונה של האב, שהחליט ברבות השנים להינשא בשנית.
לאחר נישואיו בשנית, המשיך להתגורר באותה דירה בצוותא עם רעייתו השניה. לאור המצב ומתוך אמפטיה לאביהם ויתרו שני ילדיו על חלקם בדירה, אותו חלק שהגיע להם מכוח חוק הירושה עם מות אימם.
הוויתור חשוב לומר, נעשה מתוך הבנה משותפת בין הבנים לאב כי במותו תועבר הדירה לרשותם. האב אף חתם מול אישתו השניה על הסכם ממון שמבהיר סיכום זה. במצב תקין, עם מות האב, היתה עוברת בעלות הדירה במלואה לידי האחים, אלא שכאן במקרה זה, זה הסתיים אחרת ואשת האב זכתה במחצית הדירה.
תחילה חשוב להדגיש באופן ברור כי החוק אינו עושה אבחנה בין אישה ראשונה לבין אישה שניה עימה נישא האב. מיד נסביר ונעסוק באותם מקרים מובהקים שעל הרקע שלהם עלולים להתפתח עימותים משפטיים, סכסוכי יורשים, מקרים בהם הנישואים השניים מתרחשים לאחר מותה של האישה הראשונה (אם הילדים).
אם מדובר בנישואים שניים שהתרחשו בעקבות גירושין, תהיה חלוקת הירושה ברורה יותר ותיעשה ברובה כחלק מהסכם הגירושין שעליו חתמו הצדדים. ובכן, כפי שמציאות החיים מלמדת אותנו, לא תמיד אנחנו מוכנים לכל התרחישים, בפרט שמדובר בקרובים לנו.
חשוב להדגיש כי כל הכתוב בסקירה זאת מתייחס גם למקרים בהם מדובר בנישואים שניים של אישה לאחר פטירת הבעל, שאז עלול להיווצר מאבק משפטי סביב הירושה בין ילדיה מהבעל הראשון לבעל מנישואיה השניים.
השאלה המרכזית בסוגיה זו היא עד כמה התכוננתם לרגע הזה, רגע הפטירה המדובר, בפרט בכל הקשור לשאלת חלוקת הרכוש.
נחזור לתפיסת החוק בישראל הקובע כי מעמדה המשפטי של האישה השניה, זהה לזה של האישה הראשונה. מכוח הלכת השיתוף זכאית האישה לכלל המיטלטלין שבדירה ולרכב המשפחה אם יש כזה.
לגבי הדירה, זכאית האישה למחצית מערכה. זאת, ללא קשר לחלקה היחסי מהחצי ששייך לבעל. כלומר, לא מן הנמנע שהאישה תירש בסופו של דבר 75% מערך הדירה ורק 25% הנותרים, יעברו לשאריו של המנוח. עוד סוגיות רלוונטיות לדיון הן זכויותיה של האישה השניה על קופות הגמל וכספי הפנסיה שהותיר המנוח וגם בעניין זה נפרט מיד.
אין המחשה טובה יותר מהמציאות ולשם כך, נשוב למקרה האחים מאשדוד שתיארנו בתחילת הכתבה. בכדי להבין את תמונת המצב המשפטית, היה תחילה על האחים לברר את פרטי החוק והשלכותיו בשני שלבים נפרדים.
ראשית דבר, היה עליהם לבדוק האם לאישה אכן מגיעה מחצית מהדירה, זאת מכוח נישואיה וחייה המשותפים עם המנוח. לאישה שמורה בכל מקרה כזה ומכוח יחסי הממון, זכות לתבוע את חלקה בדירה.
אם יקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה כי האישה שותפה בדירה, אז יתברר כי למנוח כלל לא היתה יכולת להוריש לילדים את הדירה במלואה, שימו לב - גם במקרה בו היה עורך צוואה.
במקרה זה, למזלם של האחים, האישה השניה לא תבעה חלק מהדירה. בשלב השני, היה צורך לבחון האם האישה יורשת את חלקו של המנוח בדירה? בכדי לשלול אופציה זו, היה האב מחויב להותיר אחריו צוואה מפורשת שתגדיר זאת.
עוד מתברר כי להסכם ממון המתייחס למצב שלאחר פטירה, אין כלל תוקף משפטי, מה שאומר כי על אף העובדה שבהסכם הממון נקבע כי לאישה לא יהיה חלק ברכושו של המנוח, בהיעדר צוואה מפורשת, תהיה האישה יורשת חוקית לכל דבר ועניין.
בכדי להבהיר את המציאות דרך מקרה ספציפי זה, נקצר ונאמר כי בסופו של דבר החליט בית המשפט כי האישה תירש מחצית מהדירה, זאת על אף שרוח הסכם הממון שחתם האב עימה, היה די ברור וביקש לקבוע ההיפך.
הילדים שוויתרו עם פטירת אימם על חלקם בדירה לטובת האב, נאלצו להסתפק במחצית מהדירה. אם לא די בכך הרי שאילו היתה האישה השניה מגישה תביעה למחצית הדירה ששייכת לאב המנוח (תביעה מכוח חוק יחסי ממון) יתכן ושני האחים בניו של המנוח, היו נאלצים להסתפק ברבע מהדירה בלבד.
סיכומו של דבר, נקודת המוצא היא כי בהיעדר צוואה חוקית, בית המשפט יקבע על פי החוק ויעניק לאישה השניה מחצית מהדירה, את המיטלטלין והרכב המשותף. זאת גם במקרים מובהקים בהם רצונו של האב המנוח היה להותיר את כל עזבונו לילדיו.
כלומר, ממש כמו במקרה אותו הבאנו כדוגמא בו נכתב בפירוש בהסכם ממון שערך המנוח עם רעייתו השנייה, שבמקרה וילך לעולמו, תועבר הדירה במלואה לרשות שני ילדיו.
כפי שנוכחנו להבין, בית המשפט לא יכול היה לממש את רצונו של המנוח. בכל זאת, כיצד פותרים בעיה זו או אם ננסח זאת נכון יותר? כיצד יבטיח אדם כי לאחר מותו, יחולק רכושו בדיוק על פי רצונו?
לשם כך, עליו לוודא שלושה דברים: הראשון הוא לוודא כבר בחייו, כי רכושו מוגן באמצעות הסכם ממון שנוסח במקצועיות וחשוב מכך, אושר בידי בית המשפט. אישור בית המשפט להסכם, הוא קריטי.
הדבר השני הוא אישור כתב צוואה המתאר את חלוקת רכושו, כתב צוואה שנחתם בפני עורך דין על פי כל הכללים המתבקשים.
הדבר השלישי הוא הוא קופות הגמל והביטוחים אותם לא ניתן להוריש באמצעות צוואה, במקרה זה עליו לוודא כי זכויותיו הפיננסיות מעודכנות אך ורק למוטבים שלהם הוא רוצה להעבירם.
רק צעדים אלה, ימנעו את חוסר הבהירות לגבי מעמד רכושו ועזבונו של המנוח, יבטיחו את רצונו וכמובן, ימנעו מאבקים בין קרוביו (בדרך כלל ילדיו), לבין האישה השנייה עימה נישא.
עוד בנושא: הסכם ממון מול צוואה - כוחו של מי גובר לפי חוק?