הוצאות לימודי ישיבה, חוגים, קייטנות ותנועות נוער של הילדים מהוות הוצאות חינוך חריגות, להבדיל מהוצאות החינוך הרגילות, שמכוסות בתשלומי המזונות השוטפים שעל האב לשלם.
כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפסק דין מעניין בהליך ע"ר 46486-06-20 א.ר נ' ר.ר. בהתאם להחלטה זו, חוייב אב, שהסכים לשאת במחצית הוצאות החינוך החריגות של ילדיו, לשאת גם במחצית תשלום הוצאות לימודי הישיבה, חוגים, קייטנות ותנועות הנוער שלהם.
בכך הפך בית המשפט החלטה קודמת שניתנה בעניין זה על ידי הרשם בהוצאה לפועל, תוך קבלת ערעור שהגישה האשה על החלטה זו, בפסק דין חשוב ומעניין מאד כפי שנסביר מיד.
חשוב להדגיש כי פרשנות המונח "הוצאות חריגות" מתבצעת בכל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המשתנות והמדובר על שאלה "פתוחה" שמעולם לא קיבלה התייחסות סגורה ומחייבת ולהפך, במסגרת פסקי דין רבים שעסקו בשאלה, נקבע כי אין רשימה ממצה וכוללת המגדירה מהן הוצאות חריגות ויש לבחון כל מקרה לגופו ולנסיבותיו.
לכן, כשיש ספק אין ספק ורצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין גירושין מנוסה, על מנת לבדוק את המקרה הספציפי שלך והאם ניתן לטעון ולדרוש חלוקה שווה והוגנת בתשלום הוצאות חריגות גם במקרה שלך.
תיק זה עסק בהורים לחמישה ילדים שלומדים בישיבות תיכוניות. ההורים מנהלים ביניהם מספר הליכים משפטיים ביניהם, כולל בעניין תשלום מזונות הילדים.
בינואר 2019 ניתנה החלטה של בית המשפט לפיה האב ישלם מזונות זמניים בסך של 1,250 ₪ לילד, סה"כ, 6,250 ₪ וכי הוא ישא בנוסף גם במחצית ההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של הילדים.
מדובר בסכום שנמוך מסכום המזונות ההכרחיים המקובל, שנע כיום בין סך של 1,800-1,600 ₪ לילד.
אולם, כעבור חצי שנה ניתנה החלטה נוספת בעניין זה, בהסכמת הצדדים, לפיה האב ישלם מזונות זמניים מופחתים, בסך של 750 ₪ בלבד לילד וסך הכל 3,750 ₪ ושהוא ימשיך לשאת במחצית ההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של הילדים.
בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי הגדרתן של הוצאות חינוכיות שונות של הילדים, שהגיעו לאלפי שקלים מדי חודש. הוצאות אלו כללו את שכר הלימוד בישיבות תיכוניות בסך של 1,350 ₪ לילד אחד לחודש, עלות חוגים בסך של 1,000 ₪ לחודש, עלות תנועת הנוער בני עקיבא בסך של 2,400 ₪ לשנה ועלות קייטנות בסך של 1,700 ₪ לשנה.
בעוד האם טענה שמדובר בהוצאות חינוך חריגות ועל כן על האב להשתתף בהן בנפרד ומעבר לתשלומי המזונות הזמניים והשוטפים שלו, האב טען שמדובר בהוצאות חינוך רגילות, שכלולות מאליהן בתשלומי המזונות השוטפים שלו ועל כן הוא סירב לשלמן.
כתוצאה מכך האם נאלצה לשאת לבדה בתשלום ההוצאות הללו במשך כשנה, עד שלבסוף היא פנתה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לכפות על האב לשלם את חלקו בהוצאות הללו. רשם ההוצאה לפועל שדן בתביעה של האישה הסכים עם האב ודחה את בקשתה, בנימוק שלא מדובר בהוצאות חריגות מאחר שאין בהחלטה הוראה מפורשת לגביהן.
האם לא ויתרה והגישה ערעור על החלטה זו בפני בית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
ככלל, ההלכה היהודית מבחינה לגבי מזונות הילדים בין צרכים הכרחיים וצרכים מדין צדקה. צרכים הכרחיים הנם צרכים שמוגדרים כצרכים בסיסיים שחיוניים לקיומם של הילדים, כגון מזון, ביגוד, הנעלה, חינוך חובה וביטוח בריאות חובה.
לפי ההלכה, האב חייב בתשלום צרכים אלו בכל מקרה וללא קשר למצבו הכלכלי. צרכים מדין צדקה הנם צרכים עודפים, שאינם מוגדרים כחיוניים לעצם קיומם של הילדים, כגון טיולים, בילויים, מתנות וכדומה. לפי ההלכה, שני ההורים צריכים לשאת בעלות צרכים אלו בהתאם למצבם הכללי, ובמידה שמצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
יחד עם זאת, בית המשפט ציין שהפסיקה הכירה זה מכבר גם בסוג נוסף של צרכים, שמכונה הוצאות חריגות.
מדובר בהוצאות שלא נכללות בדמי המזונות הבסיסיים ואשר לרוב מכוסות שווה בשווה על ידי שני ההורים. הוצאות אלו כוללות הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי או ביטוח רפואי נוסף והוצאות חינוכיות מעבר לאגרות החינוך הרגילות, כגון עבור חוגים, חינוך שיעורי עזר פרטיים, קייטנות וכדומה.
בית המשפט הבהיר שלמרות שהפסיקה הכירה עקרונית בסוג של הוצאות חריגות, אין עדיין פסקי דין שמגדירים באופן ברור וממצה מהן הוצאות חריגות, ואילו הפסיקה הקיימת דנה, ככלל, בהוצאה חריגה קונקרטית, כגון פסק דין שקבע שרכיבה טיפולית מהווה הוצאה רפואית חריגה.
כתוצאה מכך הפך מונח זה לכר פורה למחלוקות בין הצדדים בעניין מזונות, שמובאות תדיר בפני רשמי ההוצאה לפועל ואף בפני בתי המשפט לענייני משפחה.
לכן ובכדי למנוע מחלוקות אלו, רצוי לפרט ככל הניתן את רכיבי ההוצאות החריגות וזאת בין במסגרת הסכם המזונות ובין במסגרת החלטות שיפוטיות שניתנות בעניין המזונות, אם כי כאשר מדובר בהחלטה בדבר מזונות זמניים, ניתן להסתפק בקביעה כללית יותר לפיה הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות ישולמו על ידי שני ההורים בהתאם ליחס שנקבע, מאחר שמדובר בסעד ראשוני שניתן לפני שהתמונה הרחבה פרושה בפני בית המשפט.
כאשר אין קביעה מפורשת שמפרטת את ההוצאות החריגות ורשם ההוצאה לפועל נדרש לסווג הוצאה מסויימת כהוצאה חריגה או רגילה, עליו לעשות זאת באמצעות יישום מבחן האלמלא כפי שנקבע בפסיקה, ולשאול האם בעת שיתוף היו הצדדים רואים בהוצאה זו כהוצאה חריגה.
כאשר מדובר בהחלטה שיפוטית לפיה שני ההורים ישאו בהוצאות חריגות וקיימת מחלוקת לגבי סיווג ההוצאה, על רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט בבקשה להבהרת ההחלטה וזאת בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל.
במקרה נשוא הערעור רשם ההוצאה לפועל קבע שההוצאות החינוכיות שהאם ביקשה שהאב ישתתף בהן אינן הוצאות חריגות מכיוון שאין בהחלטה הוראה מפורשת לגביהן, וזאת למרות שהאם פירטה אותן במסגרת הבקשה שלה למזונות הזמניים.
בנוסף, העובדה שהאם נאלצה לשלם עבור הוצאות אלו סכום שעולה בהרבה על סכום המזונות השוטף שהאב משלם לה מדי חודש, שכאמור נופל בהרבה מסכום המזונות המקובל, אמורה היתה להוות טעם לרשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט בבקשה להבהרת ההחלטה, מה שלא נעשה על ידו.
לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי רשם ההוצאה לפועל טעה מאחר שהוצאות בדבר תשלום לימוד בישיבות, חוגים, קייטנות ותנועות נוער, הנן הוצאות חריגות.
בית המשפט ציין כי הפסיקה כבר הכירה בקייטנות וחוגים כהוצאות חריגות ותנועת נוער אינה שונה מחוג וכן מאחר שעלות לימוד בישיבות, שמגיעה לאלפי שקלים בחודש, לא יכולה להיחשב כהוצאת חינוך חובה ואין זה סביר שהאם תישא בה לבדה בהוצאות אלו.
בהתאם לכך נקבע שעל שני ההורים לשאת בהוצאות אלו בחלקים שווים ועל האב גם להחזיר לאם מחצית מעלויות אלו החל מיום מתן ההחלטה המקורית בדבר המזונות הזמניים בחודש ינואר 2019. האב גם חוייב בתשלום הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪.
עוד בנושא: עם לילד/ה יש זכות לקבוע באיזה מוסד חינוכי ללמוד ובניגוד לדעתו של ההורה?
עמדתם העדכנית של בתי המשפט בישראל בכל הנוגע לשינוי תשלומי מזונות הילדים...
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על הפחתה משמעותית בתשלומי המזונות בשל שינוי זמני שהות...
קרא/י עוד..הכירו את הדרך המהירה לצורך פניה לבימ"ש והקטנת תשלומי המזונות לילדים...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה מסביר כיצד מחשבים את הכנסת ההורים בהליך הגירושין
קרא/י עוד..הכירו את הזכות הנלווית לתביעת מזונות אישה ו/או ילדים, במסגרת הליך גירושין...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק בעניין תשלומי המזונות תוך הקפדה על הכללים...
קרא/י עוד..בית המשפט חייב אב גרוש בתשלום מזונות זמניים לבנותיו למרות הסדר קינון הורי...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה הכריע בשאלת תשלומי מזונות הילדים בהסדר קינון הורי...
קרא/י עוד..העמדה המהפכנית של הרב אוריאל אליהו לגבי החיוב במזונות ילדים לפי ההלכה...
קרא/י עוד..בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבטל פסק דין הנוגד את הלכת בע"מ 919/15...
קרא/י עוד..האם הליכי פשיטת הרגל של האב הגרוש מהווים עילה להפחתת תשלומי מזונות ילדים
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על הפחתה משמעותית בתשלומי המזונות לילדה שעברה את גיל 6
קרא/י עוד..בימ"ש לענייני משפחה ריכך את התנאים לפיהם יורה על הפחתת מזונות הילדים...
קרא/י עוד..המשמורת משותפת וזמני הזהות שווים, כיצד יתחלקו ההורים בתשלומי המזונות?
קרא/י עוד..בימ"ש העליון קבע כי הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי!
קרא/י עוד..בית המשפט העליון קבע קבע הלכה תקדימית וחשובה בדבר חלוקת המזונות...
קרא/י עוד..הוביל את בית המשפט להחלטה על ביטול תשלומי המזונות מצדו של האב...
קרא/י עוד..במקרים קיצוניים ונדירים בלבד ניתן לפנות לבית המשפט לצורך ביטול תשלומי מזונות...
קרא/י עוד..המדריך המלא שמסביר איך לגבות חוב מזונות באמצעות הליכי הוצאה לפועל...
קרא/י עוד..החוק מאפשר לך לפעול בכמה דרכים שונות לצורך גביית דמי המזונות מהגרוש הסרבן...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק והכריע כי האם תשלם מזונות ילדים לאחר הגירושין...
קרא/י עוד..מה עושים כאשר אב גרוש שנפל לתרדמת נדרש לשלם מזונות? במקרה אשר נדון...
קרא/י עוד..הדין הדתי מדביק פערים: הפחתת מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת...
קרא/י עוד..הדרך החוקית והמהירה להגשת תביעה להגדלת תשלום המזונות לאישה והילדים...
קרא/י עוד..אמנם שינוי נסיבות מהותי אך לא מהווה סיבה אוטומטית להגדלת מזונות הילדים...
קרא/י עוד..