הדרך לאישור הסכם הגירושין בבית הדין

במהלך הדיון בתיק רבני 1222467-2 פלוני נ' פלונית, שנדון בפני בית הדין הרבני בנתניה, הגיעו הצדדים להסכם גירושין, אשר בין היתר קבע שהאב ישלם את מחצית המשכנתא עבור דירת הצדדים וכן ישלם מזונות עבור שלושת ילדיהם הקטינים בסך של 3,250 ₪, בשעה שזמני השהות של הילדים עמו עומדים על 40% קרי, שני לילות בשבוע וכל סוף שבוע שני.

בית הדין אישר את הסכם גירושין הנ"ל, אם כי בדעת רוב של שני דיינים בלבד, כנגד דעת המיעוט החולקת של הדיין השלישי, הרב אוריאל אליהו, שסבר שמדובר בהסכם בלתי הוגן כלפי האב, על אף שהוא לכאורה הצהיר בפני בית הדין שהוא מסכים לתנאיו.

לטענת הרב אליהו, שהביע בעבר את דעתו לגבי תשלומי מזונות הילדים, סכום המזונות גבוה מדי בהתחשב בזמני השהות של הילדים עם האב ובעיקר לאור הלכת בע"מ 919/15. בנוסף, האב מרוויח שכר חודשי בסך של 10,000 ₪ בלבד.

הרב אליהו ערך חישוב פשוט שלפיו, לאחר תשלום המזונות, מחצית המשכנתא, דמי השכירות עבור דירתו בסך 2,500 ₪ ותשלום נסיעות בסך של 1,000 ₪, ישאר בידי האב סך של 500 ₪ בלבד למחייה שלו ושל שלושת הילדים. סכום זה יפגע הן באב, שבוודאי יתקשה מאד גם להינשא שוב ולהקים משפחה חדשה, והן בילדים שאמורים כאמור לשהות עמו 40% מהזמן.

לאור האמור לעיל, סבר הרב אליהו שאין לאשר את ההסכם, מאחר שההתחייבויות שהאב נטל על עצמו במסגרת ההסכם הינן התחייבויות בלתי סבירות, שהוא לא יוכל לעמוד בהן.

לדבריו, האב הסכים להתחייבויות הללו שלא מתוך הבנה מלאה של משמעותן ולא מתוך רצון חופשי ומלא, אלא בשל הלחץ הבלתי הוגן שהפעיל עליו בא כוחו לחתום על ההסכם באופן מיידי באותו הדיון, ואף מבלי שהוא הסביר לו את המשמעויות הרחבות של ההסכם.

כאמור, דעת הרב אליהו לפיה אין לאשר את ההסכם היתה דעת מיעוט ועל כן היא לא התקבלה. עם זאת, במסגרת הנימוקים לדעתו, ציין הרב את הקריטריונים שלדעתו על בית הדין להקפיד עליהם כדי להבטיח שהמדובר בהסכם הוגן שראוי לאשר אותו – קריטריונים שנראה שמקובלים על כולם.

הסכם הגירושין: פגיעה מינימלית ושקלול טובת הצדדים

הסכם גירושין הנו הסכם שנועד להסדיר את הנושאים הכלכליים והעניינים הנובעים מהתפרקות המשפחה.

ההסכם צריך להוביל לכך שהצדדים יפרדו באופן שיפגע כמה שפחות בכל אחד מהם, ואף לאפשר להם להמשיך את חייהם ולמצוא זוגיות בריאה ולהקים משפחה חדשה. עליו לשקלל את טובת כל הצדדים, הן את בני הזוג והן את ילדיהם, הן בהיות הילדים אצל האם והן בהיותם אצל האב.

רצון חופשי של כל אחד מבני הזוג

הסכם הגירושין צריך להיעשות מרצון חופשי, ולא מתוך סחיטה ואיומים. יש לשים לב שהסכמי הגירושין שמגיעים לאישור נערכים לרוב תחת לחץ ואיום, שאם האב לא יסכים לדמי המזונות הנדרשים, בית המשפט יחייב אותו בדמי מזונות גבוהים, בנוסף לחיובו בהוצאות המשפט הגדולות.

אולם, עצם האיום שבית המשפט יחייב את האב בתשלומים גבוהים, קל וחומר בשעה שכבר חייבו אותו, מביא לחתימת ההסכם תחת אונס, להבדיל מרצון חופשי.

הרב אליהו גם עמד על התופעה המוכרת לפיה לעיתים לאחר שעורכי הדין כבר קיבלו את שכרם, שלרוב הנו שכר גלובלי עבור הייצוג בתיק, יש לחלק מהם אינטרס לחסוך בשעות דיונים ולסיים את התיק כמה שיותר מהר.

אז ישנם מקרים שבהם עורכי הדין פועלים באמצעות הפעלת לחץ על הלקוח, על מנת שיגיע להסכמות באופן מיידי באותו הדיון, וזאת ללא הגנה אמיתית על האינטרסים שלו ומבלי לאפשר לו לשקול את הדברים בנחת וביישוב הדעת, כנדרש לפני ניסוח הסכם גירושין.

הסכם הגירושין צריך להיות צודק והגון

על בית הדין לבחון האם ההסכם הנו צודק והגון וזאת הן לפי ההלכה והן לפי החוק האזרחי. גם אם אחד מבני הזוג מוכן לחתום על הסכם שפוגע בו ובזכויותיו, על בית הדין לשקול האם הנזק שלו גדול מהשווי שאדם סביר מוכן לשלם כדי לחסוך התדיינויות משפטיות.

ככל שהתשובה לכך הנה חיובית, על בית הדין לא לאשר את ההסכם, במקום להסתתר מאחורי הטענה שהמדובר באדם בוגר שמבין את השלכות חתימתו, משום שאנשים המתייצבים בפני בית הדין אינם משפטנים ואינם כלכלנים. הם נתונים בלחץ גדול ואינם מבינים דיים את השלכות ההסכם לטווח ארוך מאד.

קריאה נוספת: איך אפשר לשנות הסכם גירושין שקיבל תוקף משפטי?