רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
לפי ההלכה היהודית לבני זוג שהתגרשו אסור להמשיך ולהתגורר יחדיו לאחר הגירושים ומתן הגט, וזאת בשל החשש שהמשך המגורים המשותפים יוביל לכדי ייחוד וקיום יחסי אישות ביניהם, דבר שיוצר מצב של ספק נישואים ומצריך שוב מתן גט שני.
יתרה מכך, לפי ההלכה, לבני זוג שהתגרשו אסור לא רק להמשיך ולהתגורר באותה דירה תחת קורת גג אחת, אלא שאסור להם אף להמשיך ולהתגורר באותו בנין וזאת גם אם כל אחד מהם גר בדירה נפרדת לחלוטין.
אחד המקורות להלכה זו מעוגן בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן קי"ט, ז', שם נקבע כי "מי שגירש אשתו מן הנישואין, לא תדור עמו בחצר, שמא יבואו לידי זנות. ואם היה כהן, לא תדור עמו במבוי. וכפר קטן נידון כמבוי".
המונח ההלכתי חצר מתפרש במונחים של היום כבניין מגורים משותף. לגבי המונח ההלכתי מבוי קיימות שתי פרשנויות. יש הסוברים ששכונה הנה 3 בתים וכי מבוי גדול משכונה, ויש הסוברים ששכונה גדולה ממבוי.
עם זאת יובהר כי במקרה בו בני הזוג הגרושים החליטו בדיעבד לחזור ולחדש את הנישואין ביניהם, אזי הדבר מותר לפי ההלכה ואף מוגדר כמצווה של מחזיר גרושתו, אם כי בתנאי שהאשה לא נישאה בינתיים לאחר והתגרשה ממנו.
במסגרת תיק רבני 1135560-1 אשר התנהל בפני בית הדין הרבני האזורי בנתניה, ניתן בנובמבר 2017 פסק דין אשר צועד צעד אחד נוסף קדימה, בקובעו שלבני זוג שהתגרשו אסור להמשיך ולהתגורר באותו בנין וזאת גם אם הבעל סובל מאובדן כח גברא ואף בהסתמך על חוות דעת רפואית שקובעת כך לגביו.
בסקירה שלפניך מסבירים עורכי הדין שלנו את המניעים שעמדו מאחורי הכרעתו של בית הדין הרבני.
תיק זה עסק בשני בני זוג, הורים לבן בגיל 23 ובת בגיל 14, אשר החליטו להתגרש בהסכמה, לאחר שהתגלעו ביניהם מחלוקות שונות וכן לאחר שחדלו מלקיים יחסי אישות מזה כשנה.
לצורך כך הם אף פנו לאותו עורך דין שייצג את שניהם יחדיו במסגרת הליך הגירושין וטיפל בעריכת הסכם הגירושין שלהם בערכאה אזרחית.
כאשר בני הזוג הגיעו להליך סידור הגט שהתנהל בפני בית הדין הרבני, הם הודיעו שבכוונתם להפריד את מגוריהם, אך שהם גם מעוניינים להמשיך ולגור באותו הבנין, כדי שגם הבעל יוכל לתמוך מקרוב בבתם המשותפת.
לדברי ההורים, הבת עברה משבר נפשי קשה בעקבות אירוע טראגי שבו נהרגו כמה מקרובי משפחתה וכתוצאה מכך החליטו ההורים שהבעל יתגורר באותו בנין שבו גרות האשה ובתם המשותפת, קומה אחת מתחתן, וזאת על מנת שהוא יוכל לתמוך בבת מקרוב ולהקל עליה להיפגש עמו.
ב"כ הצדדים הוסיף וטען שבאפשרותו להמציא לבית הדין מסמכים רפואיים שמוכיחים שאין לבעל אפשרות לקיים יחסי אישות וכי בהסתמך על כך הוא מבקש מבית הדין להורות שהצדדים יוכלו להתגורר באותו בניין לאחר מתן הגט.
בית הדין הרבני סקר את המקורות השונים שקיימים בעניין המשך המגורים לאחר הגירושים וציין כי לפי ההלכה לבני זוג אסור להמשיך ולהתגורר יחדיו גם באותו בנין, בין אם האשה לא נישאה לאדם אחר ובין אם היא נישאה לאדם אחר או רוצה להינשא לאדם אחר וכי הפתרון במקרה כזה הוא שהבעל הגרוש ישכור דירה בקרבת מקום, כדי שבתו תוכל לבקרו כרצונה.
יתרה מכך, בית הדין הבהיר שלפי ההלכה במקרה בו האשה נישאה לאדם אחר, אזי לא רק שאסור לה ולגרושה לגור באותו חצר, אלא שאף אסור להם לגור באותו מבוי.
עוד צויין שלפי פסיקה ותיקה של רבנים שונים, לא ניתן להסתמך על חוות דעת רפואית בעניין כח הגברא של הבעל ויכולתו לקיים יחסי אישות וזאת לאור מתן עדויות של רופאים מומחים שונים לפיהן אין למעשה בדיקה שיכולה לקבוע האם לגבר יש כח גברא או לאו.
פסיקה ותיקה זו מתחזקת שבעתיים לאור העובדה שכיום גם ישנם כל מיני פתרונות רפואיים לבעיות חוסר כח גברא, באמצעות מתן תרופות או זריקות, טיפולים כירורגיים, וטיפולים אחרים.
בהתאם לכך הוחלט שעל בני הזוג להפריד לחלוטין את מקום מגוריהם, ולא לגור באותו בניין, כדי שבית הדין יוכל לסדר את הגט ביניהם. הבעל יוכל לדור בקרבת מקום, בבניין אחר ובאופן זה יהיה גם מספיק קרוב לבתו כדי שיוכל לתמוך בה.
עוד בנושא: הפקעת קידושין כפתרון לסרבנות גט