לטענת עמותת הורות משותפת, השימוש במונח הסדרי ראיה, שכאמור נקשר בדרך כלל נקשר לזמנים שהילדים נמצאים בהם עם אביהם, וזאת כאשר האם מוגדרת כבעלת המשמורת היחידנית על הילדים, אינו מתאים עוד למציאות של ימנו, בה יותר ויותר הורים חולקים משמורת משותפת על הילדים, כך שגם האבות נוטלים חלק פעיל ומשמעותי בגידולם של הילדים.

לפיכך, כאשר דנים עם הורים שנמצאים בהליכי גירושין לגבי נושא המשמורת על הילדים, ומשתמשים במונח הסדרי ראיה, שלרוב מיוחס כאמור לאבות בלבד, יוצרים מצב תודעתי לפיו הילדים אמורים תמיד להישאר עם האם לאחר פרידתה מהאב, ואילו לאב יש למצוא איזה שהוא הסדר שייאפשר גם לו לראותם.

כתוצאה מכך יוצרים לכאורה אוטומטית שני מעמדות שונים ובלתי שיוויוניים בקרב ההורים הגרושים.

הורה אחד, שהנו בדרך כלל האם, אשר הילדים תמיד נמצאים עמו ומתגוררים עמו דרך קבע ועל כן הנו בעל עמדת כח ובעלות על הילדים, והורה שני, שהנו בדרך כלל האב, שצריך לארגן לו זמנים נפרדים על מנת שגם הוא יוכל לראות את הילדים, ועל כן הנו בעמדת מבקש / נזקק.

כלומר, השימוש במונח הסדרי ראיה ובמיוחד כשהוא נעשה על ידי בעלי מקצוע סמכותיים כגון שופטים בדיני משפחה ועובדים סוציאליים לסדרי דין, מקבע, מבלי להתכוון, תפיסה מעמדית לא שיוויונית של כל אחד מההורים לגבי המשמורת על הילדים, אשר עלולה כפועל יוצא מכך לייצר גם דפוסי התנהלות מעשיים שמעניקים לאם משמורת יחידנית על הילדים, בעוד לאב ישנם רק הסדרי ראיה עמם.

בכך פוגעים בזכותו של האב להיות בקשר עם ילדיו ובזכותם של הילדים להיות בקשר גם עם אביהם.

לעומת זאת, כאשר נוקטים במונח זמני שהות, אזי המדובר במצב שבו ישנה חלוקה של זמני השהות של הילד באופן שיוויוני אצל ועם כל אחד מהוריו, וזאת מבלי לתת עדיפות לאם על פני האב לגבי היקף הקשר שלהם עם הילדים ועל כן מן הראוי להשתמש במונח זה.

עוד בנושא: הסדרי שהיה באמצעות שיחות וידאו

בנוסף, השימוש במונח הסדרי ראיה גם כשמדובר באב שאינו משמורן משותף יוצר קונוטציה שלילית לגביו, בין היתר בהתחשב בכך שביטוי זה מתאים בעיקרו לאסירים בכלא.  

עמותת הורות משותפת פנתה בעניין זה לפני מספר שנים הן לפרופ' אליעזר ריבלין, נציב תלונות הציבור על השופטים והן למשרד הרווחה, שממונה על העובדים הסוציאליים לסדרי דין, וזאת בבקשה להורות על החלפת השימוש במונח הסדרי ראיה במונח זמני שהות בקרב השופטים והעובדים הסוציאליים, בהתאמה.

פרופ' ריבלין נעתר כבר באוקטובר 2015 לבקשת העמותה להחליף את המינוח הסדרי ראיה בזמני שהות, והורה להנהלת בתי המשפט להודיע על כך לשופטי בתי המשפט למשפחה וכל שאר השופטים במחוזי ובעליון הדנים בדיני משפחה.

אולם, עקב ליקויים שהתגלו בנושא זה, פנה הנציב להנהלת בתי המשפט פעם נוספת, בינואר 2016, בבקשה לדאוג להטמעת ההחלפה כאמור, תוך שהוא מציין שליקויים אלו אף הוזכרו בדו"חות השנתיים של הנציבות שבאחריותו.

בתגובה השיב מנהל בתי המשפט שעיקרי החלטת הנציב בעניין השימוש במונח הסדרי שהייה הועברו שוב לידיעת שופטי העליון וכן לנשיאי בית המשפט המחוזי, כדי שיעבירו אותה לידיעת השופטים הדנים בענייני משפחה.

בפועל, ישנם עדיין כיום שופטים שכפי הנראה אינם מודעים דיים לעניין זה ועל כן הם מתקשים להטמיע את השימוש במונח זמני שהות במסגרת ההחלטות ופסקי הדין שניתנים על ידם.

ישנם אף שופטים שמשתמשים במסגרת החלטותיהם בשני המינוחים יחדיו, אף זאת כפי הנראה, בהיסח הדעת. לפיכך, יקח כנראה עוד קצת זמן ואולי גם עוד מספר תזכורות מטעם הנהלת בתי המשפט, עד שהשינוי והמעבר מהמינוח הסדרי ראיה למינוח זמני שהות יוחלף ויוטמע באופן מלא בקרב השופטים.

לעומת זאת, משרד הרווחה, אשר ממונה על העובדים הסוציאליים לסדרי דין, הודיע ביולי 2016 כי הוא נאות לאמץ את המינוח החדש של זמני שהות במקום הסדרי ראיה.

בהתאם לכך הוחלף המינוח הסדרי ראיה במינוח זמני שהות במסגרת אתר האינטרנט של משרד הרווחה, וגם העובדים הסוציאליים לסדרי דין הונחו להשתמש בו במסגרת התסקירים שהם מגישים לבתי המשפט.  

מטבע הדברים, כאשר מדובר בשינוי של מונח שנעשה בו שימוש תדיר ונפוץ במשך שנים רבות, לא מדובר בשינוי שמתבצע באופן מיידי, אלא נדרש תהליך הטמעה לאורך זמן עד שהוא מתבצע באופן מלא.

לפיכך, יקח כנראה עוד קצת זמן עד שתושלם החלפת המינוח הסדרי ראיה בזמני שהות וזאת לרבות במסגרת החלטות בתי המשפט, טענות עורכי הדין והעובדים הסוציאליים לסדרי דין ודברי החקיקה הרלוונטיים.

יחד עם זאת והגם שיש להתאזר בסבלנות בעניין זה, ניתן גם לקוות שלא ירחק היום והמינוח זמני שהות יתפוס אחיזה באופן מלא בקרב כל הגורמים הנוגעים בדבר ואף בקרב הציבור הרחב.

קראו עוד בנושא: ניכור הורי לאחר הגירושין - מה עושים?