רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
על מה בדיוק מדברים ולמה מתכוונים כאשר מזכירים פגמים צורניים בצוואתו של אדם? בנושא זה עוסק סעיף 25 לחוק הירושה ואנו נרחיב בסקירה המעניינת שלפניך.
על מנת להקנות לצוואה תוקף משפטי מחייב אשר יאפשר לממש אותה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה בפני רשם הירושות או בית הדין הרבני.
יחד עם זאת, מי שמתנגד לקיום צוואה כלשהי רשאי להגיש התנגדות לקבלת צו קיום הצוואה וזאת בהתבסס על פגמים שלדעתו נפלו בצוואה ואשר פוסלים את כשרותה. מקובל לחלק את הפגמים הפוגעים בכשרות הצוואה לשני סוגים עיקריים: פגמים מהותיים ופגמים צורניים.
הפגמים המהותיים הכוללים בעיקרם פגמים לגבי מצבו השכלי ו/או הנפשי של המצווה בעת עריכת הצוואה, אשר עלולים לפגוע ברצונו החופשי, צלילות דעתו, ומודעותו למשמעות הצוואה והשלכותיה. לדוגמא, כאשר המדובר במצווה קשיש שלוקה בדמנציה אשר פוגעת בצלילות דעתו, או כאשר המדובר במצווה שהופעלו עליו לחצים ו/או השפעה בלתי הוגנת בעת כתיבת הצוואה.
הפגמים הצורניים כוללים פגמים לגבי אופן קיום התנאים הצורניים טכניים של הצוואה. חוק הירושה מציין ארבעה סוגים שונים של צוואות שניתן לערוך, תוך פירוט התנאים הנדרשים לצורך עריכת כל אחד מהם: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה / צוואת שכיב מרע.
כך לדוגמא על הצוואות לכלול על גביהן את תאריך עריכת הצוואה. לפיכך פגם צורני בצוואות יכול להתרחש במידה והצוואה לא נשאה תאריך על גבה.
בנוסף צוואה בעדים צריכה להיעשות בכתב, לכלול תאריך ולהיחתם על ידי המצווה בנוכחות שני עדים, אשר מאשרים בחתימת ידם על גבי הצוואה שהמצווה הצהיר בפניהם שזוהי צוואתו, ושהוא חתם עליה בפניהם.
פגם צורני בצוואה בעדים יוכל להתרחש במידה והצוואה נערכה רק בפני עד אחד בלבד או במידה והיא נערכה בנוכחות שני עדים, אבל רק אחד מהם חתם עליה.
ההבדל העיקרי בין הפגמים המהותיים לפגמים הצורניים מתבטא בכך שבעוד שלא ניתן כלל לקיים צוואה שנפלו בה פגמים מהותיים, אזי ניתן לקיים צוואה שנפלו בה פגמים צורניים מסויימים וזאת בהתאם לסעיף 25 לחוק הירושה.
סעיף 25 לחוק הירושה, אשר כותרתו הנה קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה, קובע כך:
(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.
(ב) בסעיף זה, "מרכיבי היסוד בצוואה", הם:
(1) בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף 19 הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה.
(2) בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים.
(3) בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף 22 – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו.
(4) בצוואה בעל פה כאמור בסעיף 23 – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
מכאן עולה כי סעיף 25 לחוק הירושה מעניק לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להכשיר צוואה שנפלו בה פגמים צורניים מסויימים אשר אינם נוגעים למרכיבי היסוד של הצוואה, וזאת בתנאי שלא נפלו בה גם פגמים מהותיים לגבי מצבו השכלי ו/או הנפשי של המצווה בעת עריכת הצוואה.
למרות הפגמים הצורניים לבית המשפט אין כל ספק שהיא אכן משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה וכי היא נעשתה תוך גמירות הדעת וצלילות הדעת הנדרשות.
לפיכך, על בית המשפט להפעיל את המבחן המשולש הבא בבואו לבחון את כשרותה של הצוואה:
במסגרת ד"נ 40/80 קניג נ' כהן ערך בית המשפט העליון אבחנה נוספת לגבי הפגמים הצורניים שניתן לתקן לפי סעיף 25 לחוק, וקבע כי יש להבדיל בין פגמים שנפלו במרכיבי יסוד סטאטיים-קונסטיטוטיביים לבין מרכיבים דינמיים, שאותם ניתן לתקן.
המרכיבים הסטטיים בצוואה בעדים שאותם לא ניתן לתקן הנם דרישות המצווה, הכתב והעדים. מרכיבים דינמיים שאותם ניתן לתקן, מתייחסים להצהרת המצווה שזו צוואתו, אישור השופט או הפקיד המוסמך, רישום דברי המצווה בזכרון דברים ועוד.
אגב, בנוסף לפגמים הצורניים שניתן לתקן לפי סעיף 25 לחוק הירושה, ניתן לתקן גם הוראת צוואה שנפלה בה טעות כלשהי, וזאת במידה ואפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, כאמור בסעיף 30(ב) לחוק. במידה ולא ניתן לקבוע זאת, ההוראה תתבטל.
בנוסף, ניתן לתקן טעות סופר שנפלה בצוואה, או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, אף זאת רק במידה ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, כאמור בסעיף 32 לחוק.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!