רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
מה שברור שאדם בחיים, הופך עם מותו לא אחת למעומעם, בפרט שמדובר בצווי ירושה.
אינספור משפטים קשים ומכוערים התנהלו ומתנהלים בבתי המשפט בכל רחבי העולם סביב ירושה של נפטר, רובם מן הסתם, בתוך המשפחה. התופעה בולטת בעיקר במקרים בהם הנפטר או הנפטרת מותירים אחריהם נכסים וממון לרוב, אולם המחלוקות והעימותים אינם פוסחים גם במקרים בהם אין מדובר בממון רב.
בחודש אוגוסט 2019, התאבד בתאו האסיר ג'פרי אפשטיין. אפשטיין שהיה אחד האנשים המשפיעים בארה"ב, נחשד כזכור בשורה ארוכה של הטרדות וניהול רשת פדופיליה, אפשטיין היה אדם עשיר שהחזיק בהון רב, החל מאי פרטי ועד לנכסי נדל"ן במקומות הנחשבים בארה"ב, מה שאומר שמותו, נתן את האות לפתיחתו של סכסוך יורשים מלא יצרים.
במקרה של אפשטיין, הקריאה הציבורית להקפיא את נכסיו, היא מחוללת הסאגה הצפויה בקרב על הונו הנאמד בכחמש מאות מיליון דולרים.
במקרים אחרים אליהם התוודענו, הקרבות סביב הירושה, התחוללו בתוך המשפחות פנימה. די להזכיר בעניין זה את הקרב על ההון הרב שהותיר המיליארד היהודי אייזנברג, את המאבק המשפטי משפחתי המתחולל סביב הונו של שמואל פאלטו שרון ז"ל ואפילו את המאבק המכוער שהתחולל בין אחיו לבניו של הבדרן דודו טופז סביב עשרות המיליונים אותם הותיר טופז.
מחלוקת בענייני ירושה עלולה להיות כואבת במיוחד. הדבר קורה כאשר בין היורשים קיימת מערכת יחסים רופפת ועכורה, אולם למרבה הצער, התופעה עלולה להתרחש גם בקרב בני משפחה שעד לפטירת המוריש, קיימו ביניהם יחסים תקינים.
אז מה עושים בכדי להימנע מעימותים קשים בתוך המשפחה? מהי צוואה והאם היא יכולה למנוע מאבקים וסכסוכים מיותרים? ובכלל, מה עלול לקרות ביום שאחרי המוות?
חוק הירושה בישראל קובע שעיזבונו של מנוח, יחולק בהתאם לקרבה המשפחתית למוריש, אלא אם כן הותיר אחריו המנוח צוואה.
צוואה אינה חובה משפטית אלא זכות אוטונומית של כל אדם ועל כן, לא תמיד היא בנמצא. בצוואתו, יכול אדם להורות על חלוקת עזבונו לפי ראות עיניו ובלבד שההוראות בה יהיו חוקיות, מוסריות ולא יהיו נוגדות את תקנת הציבור.
למרבה הכאב, המוות לא תמיד מגיע בהודעה מראש ואף עלול להופיע בזמנים בהם מציאות החיים של הנפטר ובני משפחתו, נמצאים ממילא בעיצומם של תהליכי שינוי כמו בזמן הליך גירושין, בתקופת מחלוקת משפחתית ועוד.
עם זאת, יש להבחין באופן ברור בין שני מצבים בהם דנים בעיזבונו של הנפטר, האחת היא במקרה בו הנפטר הותיר אחריו צוואה שרירה ותקפה, השניה היא בו הנפטר לא הותיר אחריו צוואה.
אלו שני מצבים עם השלכות שונות לחלוטין ומראש נדגיש, כי צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לדאוג לחלוקת העיזבון בהתאם לרצונו של הנפטר.
מהי צוואה אפוא? צוואה היא הצהרה בכתב, המהווה מסמך משפטי המסדיר את חלוקת הרכוש שמותיר אחריו אדם לאחר מותו. בישראל מכיר החוק במספר צוואות (4 ליתר דיוק) - צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.
הצוואה יכולה להתייחס לכל רכוש שהיה לאדם בעת מותו ולפרט באופן מדויק את תנאי ביצועה ואת חלוקת הרכוש. אולם, ישנם מקרים בהם הצוואה רק מדגישה כללים מנחים לחלוקת הרכוש.
ישנם מקרים בהם מותיר הנפטר מספר צוואות, בעניין זה יודגש כי הצוואה התקפה היא לרוב זו שנעשתה אחרונה. חשוב להדגיש כי במקרים רבים בהם הצוואה נערכה ללא עורך דין, היא עלולה להיפסל וזאת בשל העובדה כי היא לא הוכנה על פי כללי החוק ולעיתים גם בשל פגמים מהותיים בצוואה.
עובדה זו בעצמה, עלולה להיות מחולל למאבק משפטי עתיר יצרים שיפרוץ בין היורשים הפוטנציאליים. לעומת זאת, צוואה שהוכנה על ידי עורך דין המתמחה בעניין, תהיה תקפה ב-99% מהמקרים, כאשר כתיבת צוואה והפקדתה בלשכת הרשם לענייני ירושה, חשובים ביותר לצורך מימושה.
כפי שקורה בלא מעט מקרים, מותיר הנפטר עזבון ללא צוואה. במקרים כאלה קובע חוק הירושה את זהות יורשיו על פי דין. חוק הירושה קובע שלושה ענפי ירושה מרכזיים במקרים של ירושה ללא צוואה.
בן או בת הזוג נחשבים יורשים בכל ענף, אולם חלקם בירושה בהיעדר צוואה, ישתנה. הכלל המרכזי בהיעדר צוואה הוא שרק ענף אחד יירש את העיזבון.
במצב בו קיימים יורשים בענף הראשון, הם אלו שיירשו את כל העיזבון וכאשר אין יורשים בענף הראשון, יעבור העיזבון ליורשים בענף השני וכן הלאה לענף השלישי.
אז מהם הענפים שמוכרים על פי החוק? הענף הראשון כולל את הצאצאים על פי הירארכיית הקירבה המשפחתית: ילדים, נכדים, נינים וכן הלאה.
כאשר לנפטר יש בנוסף לצאצאים בן זוג בחיים, ירש בן הזוג מחצית מהעיזבון והמחצית השנייה תחולק בין צאצאיו. הענף השני, מתייחס להורי הנפטר ולצאצאיהם.
הענף השלישי כולל את הורי ההורים. כל החלוקה מתבצעת על פי אותו עקרון שאם לנפטר בן / בת זוג חי, מחצית מעיזבונו עובר אליו והיתר מחולק לענף הקרוב הקיים. כמובן שזהו פירוט כללי של החוק ובכל מקרה כזה, יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה. היורשים על פי דין רשאים להגיש בקשה להוצאת צו ירושה לרשם לענייני ירושה, וצו זה יצהיר על זהותם של היורשים.
כאמור, חלוקת עיזבון של נפטר, עלולה לפתוח במלחמה קשה ומכוערת בין יורשיו הפוטנציאליים, כלומר בני משפחתו וקרוביו, במיוחד כאשר המדובר על עיזבון עתיק נכסים וממון.
לעיתים נדמה כי מוות של אדם דל אמצעים, הוא הנתיב היחיד למניעת מחלוקות בין צאצאיו, אולם ברוב המקרים מותיר אחריו הנפטר עיזבון, בין אם הוא גדול ובין אם דל.
כפי שצוין קודם, חלוקת עזבונו של נפטר שהותיר אחריו צוואה היא מציאות שונה לחלוטין מזו בה הנפטר לא הותיר אחריו צוואה ברורה. במקרה בו יש צוואה, תמונת חלוקת הרכוש תהיה ברורה למדי. כמובן שגם במקרים אלה יש לשים לב לגבי חוקיות הצוואה ואם יש ספק לגביה, ניתן להגיש התנגדות לקיומה.
כיום, יותר ויותר אנשים מבקשים להכין צוואה לפני מותם, אולם כפי שאנחנו יודעים, המוות לא תמיד מגיע עם הודעה מראש. במציאות של היום, הכנת צוואה בגיל צעיר, הופכת לשכיחה.
הדבר נעשה בדרך כלל באמצעות עורך דין וזאת על מנת למנוע תקלות ולהבטיח את תקינות הצוואה.
בהיעדר צוואה, חלוקת העיזבון תיעשה בהתאם לחוק הירושה בישראל כפי שפורט מוקדם יותר במאמר. מותו של אדם, מייצר לצד הכאב מתיחות בין קרוביו סביב עיזבונו. צוואה כתובה שנוסחה על ידי עורך דין מקצועי ורגיש, כמו גם הכנה ראויה של הנפטר בפני בני משפחתו על תמונת חלוקת הרכוש, הם הערובה למניעת מאבקים משפטיים קשים בתוך המשפחה.
רק כך, ניתן לנהל ירושה מבלי לפרק את המשפחה.
עוד בנושא: סכסוך אחים על ירושה של מניות בשווי מיליונים הגנה על צוואה מפני התנגדות לקיומה ורצון לבטלה