רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
המהפכה הדיגיטלית הביאה עמה לחיינו פיתוחים טכנולוגיים פורצי גבולות והפכה את עולמנו, לפחות מבחינה טכנית, לפשוט וזמין יותר.
בלחיצת כפתור אתה יכול להשיג מידע על כל נושא שרק תחפוץ, לתקשר עם אנשים בקצה השני של הכדור, לקנות, למכור וגם להכיר את אשתך לעתיד או את המאהבת.
אמנם, קיים דיסוננס בין הפשטות והזמינות הטכנית במאקרו, לאופן שבו היא באה לידי ביטוי במיקרו, שכן בכל הנוגע ליחסים בינאישיים ובפרט מערכות יחסים רומנטיות, התמונה שונה לגמרי.
באופן אירוני, הפשטות והזמינות הופכות קשרים אינטימיים למסובכים ולא נגישים ונראה שבלי ששמנו לב, האינטרנט השתלט על חיינו ושינה מהותית את תפיסת המציאות שלנו, לטוב ולרע.
אין צורך להרחיב בנוגע ליתרונותיו של האינטרנט, משום שאלו סביר להניח ברורים. נרצה להתעכב דווקא על המציאות הכוזבת שהאינטרנט מייצר בלא מעט רבדים, כאשר הבולט מכולם הוא הפן החברתי והזוגי.
בסקירה המרתקת שלפניך נדון בהשפעותיו ההרסניות של האינטרנט בתחום שבינו לבינה וננסה להבין מה ההשלכות של אותה מציאות כוזבת על הסיכויים למצוא בן/ת זוג, על קשרים בתחילת דרכם, על נישואים ועל גירושין.
רווקות בעידן המודרני דורשת משני המינים היענות אבסולוטית לתרבות הדייטים הווירטואלית. פנויים ופנויות שרוצים למצוא אהבה ניגשים, בין אם מתוך בחירה ובין אם מכורח הנסיבות, אל האינטרנט.
בעבר הלא רחוק, בחור שהיה פוגש מישהי שמצאה חן בעיניו במכולת, היה פונה אליה ומבקש את מספר הטלפון שלה, אך נכון להיום התרחיש הזה בקושי קורה וגם במקרים שבהם סוף כל סוף מישהו אוזר אומץ להתחיל עם השני פנים מול פנים, הסיכוי של זה לקרום עור וגידים לא גבוה במיוחד.
יתרה מכך, היכרויות פרונטליות שלא בעזרת הרשת יכולות להתקיים בעיקר דרך חברים משותפים, מה שמצמצם את מעגל האפשרויות והופך אותו עד מהרה לאחר כמה ניסיונות כושלים, ללא קיים.
מצער להודות, אבל הרבה יותר ריאלי להכיר ברשת מאשר במכולת, בבר או בים ואפילו גאוני הראליטי כבר הבינו שכך עובדים העניינים והשיקו את התכנית "חתונה ממבט ראשון" שלוקחת את נושא ההיכרויות העיוורות צעד אחד קדימה, תוך שהם בודקים התאמה גנטית ומפגישים את הזוגות המיועדים לחתונה רק מתחת לחופה.
אתרי היכרויות, אפליקציות כמו טינדר ורשתות חברתיות הם המקום החם להכיר וגם אלו מבנינו שממש לא אוהבים את כל עניין התקשורת דרך מסכים, נכנעים לבסוף ומוצאים את עצמם מחפשים אחר הקשר הבא ברשת.
ההחלטה אם לפנות לבחורה ההיא או לבחור ההוא מסתמכת ברובה על כמה תמונות שראית, לאחר מכן מצ'וטטים קצת, אם השיחה זורמת מפטפטים בטלפון ורק אז קובעים להיפגש (בתקווה שהפרטנר שלכם לדייט לא יהיה מתחזה).
אל המפגש מגיעים הרווקים והרווקות בציפייה לאחר שביצעו באינטרנט מחקר מעמיק אודות הצד השני, מחקר שבעזרתו הם גיבשו לעצמם סיפור שלם סביב המיועד או המיועדת.
התוכן שאנשים משתפים ברשתות החברתיות ובמיוחד באתרי היכרויות מעוות מיסודו והבחירה להעלות רק תמונות שבהן אתה מחייך ומבסוט, מציגה אותך באור חד גוני ויוצרת אידיאליזציה, שלך ושל האחרת.
הרושם הראשוני במפגש הראשון רחוק מלהיות ראשוני והעובדה שכל אחד מהיושבים בדייט כבר מפנטז על איך השני נראה, מדבר ומתנהג, גונזת את ההזדמנות להוכיח אחרת. מה שגם שלרוב הפער בין הרצוי למצוי גדול ואותה מהממת (או מהמם) במסך, נראית לא מי יודע מה בלייב.
המפגש הזה שאמור להוות קרקע פורייה להיכרות כנה, מסתכם בתקשורת לוקה בחסר, שיחה שמתנהלת כדי להפיג את השעמום או הבושה וחרדה מפני זמן ממושך שבו אתם אשכרה נאלצים לדבר ולא רק לסמס זה לזו.
מהדייט אתם יוצאים מאוכזבים ומתוסכלים כי בפעם המיליון מערכת הציפיות שלכם התרסקה ובעודכם נואשים לקצר את הדרך אל עבר מערכת יחסים בריאה ומאושרת ורצוי שתגיע כמה שיותר מהר, אתם מפספסים ובענק.
יותר מידי אפשרויות בחירה מובילות לבררנות והבררנות בסופו של תהליך משאירה אתכם קירחים, תרתי משמע ומקשה מאוד על ההתמסדות, לאלו מביננו שחפצים להתחתן ולהקים משפחה.
אנחנו פוסלים מהר, מאמינים שאם ההוא הלך יבוא אחר ותמיד שואפים ומצפים לשלמות שלא באמת קיימת, מתוך הנחה גורפת בסגנון 'מה הבעיה? באינטרנט יש הרבה מבחר, בטוח אמצא מישהו יותר טוב'.
אחת מהשפעותיו היותר הרסניות של האינטרנט היא הפורנו. נחדד ונדגיש שהבעיה איננה עם הפורנו כשלעצמו, אלא עם השימוש הבלתי מבוקר בו ועצם היותו חשוף, נגיש ונזיל גם לילדים קטנים.
ילדים שטרם התנסו מינית ושכל הבניית המציאות שלהם בהקשר לסקס או דימוי גוף, נבנית על סמך פנטזיות שקריות, עם חזה מסיליקון, שפתיים מבוטוקס ועור שעבר שיזוף אגרסיבי במכונה ונמשך בשמנים שאף אחד מחוץ לסט הצילומים לא באמת משתמש בהם.
מסגור מציאות כוזב זה פוגע מהותית באופן שבו ילדים תופסים את עצמם ואת הפרטנרים שלהם בהווה ובעתיד ומעוות את טוהר הגוף, המיניות וכל המשתמע מכך.
בעידן המודרני הקשר בין אהבה ומין הולך ומתרחק ונראה שלאט לאט הטכנולוגיה עושה את צעדיה בדרך למחיקה מוחלטת של מושג האינטימיות.
דודי בר דוד שר לפני חמש שנים "הפורנו ששינה את כל האינטימיות מזמן" ומאז מילותיו צברו תוקף והן רלוונטיות גם לחתך גילאים צעיר יותר באוכלוסייה, שכן בכל שנה שעוברת הגיל שבו ילדים מקבלים לידיהם סמארטפון יורד ותכנים מיניים שמיועדים למבוגרים זמינים גם להם.
נוסיף ונאמר שהנוער איננו הבעיה היחידה בכל הנוגע ליחסים המפוקפקים בין פורנו למיניות וגם מבוגרים נשואים צורכים אותו באובססיביות כדי לפרוק את היצרים הבוערים והבלתי ממומשים שלהם ולמלא את החסר בקשר הזוגי שבו הם נמצאים.
במקום להתמודד עם כאבי ראש מפוברקים של האישה או עם סקס צולע שדעך עם השנים, הם מוותרים על ניסיונות להחיות את חיי המין, בורחים למסך, עושים אהבה חד צדדית ומפרים את הניכור שבלאו הכי קיים שוב ושוב.
השותפות המינית הכל כך חשובה מצטמצמת ובמרוצת הזמן, נעלמת לחלוטין וכך נותר כל אחד לבדו – הוא ושחקני הפורנו השקופים במסך שמולו.
נקודה נוספת שכדאי להתייחס אליה, אם כבר בפורנו, מיניות ומסכים עסקינן, היא בגידות וירטואליות ברשת. בגידה נחשבת לכל מה שחורג מהגבולות שהגדירו ביניהם מראש בני הזוג והסיבות לבגידה מגוונות.
לרוב זה לא בהכרח קשור לצרכים מיניים לא מסופקים, אלא לחסכים רגשיים במערכת היחסים הקיימת ובמקום להיות אמיצים, לעבוד על הקשר ובמקרה הצורך להבין שהגיע הזמן להיפרד ולחתוך, גברים ונשים נשארים במערכות יחסים אפורות ומפחדים להישאר לבד.
כל הזמן אנחנו חשופים לתוכן מיני ופרובוקטיבי במדיות החברתיות, בגוגל, בפרסומות קופצות ובכל צמתי המידע המרכזיים ברשת.
האינטרנט מספק לנו פיתויים בכל פינה ודי בכך שמישהו או מישהי ירגישו מעורערים בתוך הקשר, משועממים, קמלים, פחות אוהבים, פחות נאהבים, שלא רואים אותם ולא מבינים אותם, כדי למעוד.
בימינו, מי שרוצה לבגוד לא צריך להתאמץ וזו עובדה. לא מדובר רק על בגידות בתשלום, אלא גם בגידות שבהן שני הצדדים נשואים ומעוניינים לממש יחד פנטזיות משותפות באופן דיסקרטי. ישנם אתרים ייעודיים לנשים וגברים נשואים שמאפשרים להם להכיר נשואים אחרים שמעוניינים לבגוד.
זה יכול לבוא לידי ביטוי בשיחות קוליות דרך האתר, ווידאו לייב שכולל חשיפת איברים ו/או סייבר סקס וכך הלאה.
ישנם קשרים סודיים שנרקמים באינטרנט, בין אם כאלו שהתחילו מידידות, פלירטוט או מין וירטואלי ואלו לא אחת יוצאים מחוץ לכותלי המרחב הווירטואלי והופכים גם לבגידה פיזית.
אז העניין יכול להידרדר כמו כדור שלג, להעמיק את המשבר הזוגי הקיים, להתגלות ולפוצץ את היחסים. אמון שנשבר קשה לתקן וזה לא משנה אם הבגידה (ווירטואלית או מוחשית) נחשפה או שטרם, היא יוצרת קרעים בזוגיות, מערערת את הגבולות, מקטינה, משפילה ושמה את הצד הנבגד בעמדה של חוסר ביטחון.
משבר אמון וחוסר יכולת לסמוך אחד על השנייה בעידן שגם ככה הכל בו פרוץ, מביאים את בני הזוג לתהום. בשלב הזה או שהם נפרדים או שהם מנסים לתקן את שנשבר ובכל אופן, זהו מצב מורכב, שמביא עמו לקשר תסכול, כעס וכאב.
נתונים מראים שאחד מכל שלושה זוגות התגרש או עתיד להתגרש. בשנת 2017 התגרשו בישראל 10,674 זוגות וזה רק בבתי דין רבניים, שלא נדבר על פרידות של זוגות שבחרו לא להתחתן ברבנות, אלא באלטרנטיבות אזרחיות, שאינם נספרים בסטטיסטיקה.
מחקר חדש שפורסם לאחרונה מוכיח שהסיבה שכל כך הרבה זוגות בישראל מתגרשים, קשורה דווקא לדיגיטל ושהאינטרנט מהווה גורם בעל השפעה מסיבית על גירושין. הגלישה באינטרנט הפכה לאובססיבית והיא פוגשת אותנו לא מוכנים ברגעי שפל של הקשר, הן בהקשר של בגידות והן בהיבטים נוספים.
הפעילות באינטרנט נחשבת למרחב פרטי ולבן/ת הזוג לרוב אין גישה למרחב הזה, בין אם מדובר על פלאפון, מחשב אישי, אימייל, פייסבוק, חשבון אינסטגרם, קבוצות וואטסאפ וכדומה.
כפי שכבר הוסבר וכולכם יודעים, קל מאוד ליצור קשרים דרך האינטרנט, אין צורך להזדהות, אתה לא מתחייב, יכול להיעלם או להופיע שוב בכל רגע נתון ובמיוחד – פשוט מאוד להסתיר מידע.
אגב, מרחב האינטרנט עלול להחריב את חיי האהבה לא רק בשל בגידות רומנטיות או מיניות, אלא גם בשל בגידות כלכליות, כמו למשל, כשמישהו מהצדדים משקיע במניות לא יציבות או מהמר באינטרנט ללא הסכמת הצד השני ומסכן את כספי המשפחה.
בנוסף, צריכת תכנים בהיחבא ו/או השתתפות אקטיבית באירועים ווירטואליים בעייתיים מבלי ליידע על כך את האישה או הבעל יכולים לפגוע ביחסים. הסתרה ושקרים, באינטרנט ובחיים שמחוץ למרחב הווירטואלי, מגבירים קנאה וחשדנות וכשאותם סודות מתגלים, סביר להניח שתקצר הדרך לפירוק התא המשפחתי.
תרבות השיתוף ולצדה הבריחה אל המסך, מגבירות את תחושת הניכור של כל אחד ברמת הפרט ובמיוחד בתוך זוגיות. אנשים לא יודעים לריב והם מסכמים את הוויכוחים ביניהם בהפניית גב וצלילה אל תוך הניוזפיד בפייסבוק או באינסטגרם.
יתרה מכך, אפילו שהם כבר סוף כל סוף במצב רוח מרומם, ביטויי החיבה שהם מפגינים לקוניים ומרוחקים. על כל אייקון לב שנוסף לרשימת הסמיילים בנייד, נשכחת מילה של אהבה, פחות שומעים אחד את השנייה ויותר מקלידים, פחות משתפים מהלב ויותר משתפים סלפי מעושה ומבויים במסעדה הזו, עם החולצה ההיא, בחוף ההוא ובגדול – עסוקים במסך 24/7, במקום להתעסק בזה שנמצא מולנו.
אנחנו מצלמים הכל ומשתפים בפומבי ברחבי הרשת את המחשבות שלנו כדי לזכות בעוד לייק, עוד תגובה, עוד שבריר תשומת לב של אהבה וירטואלית קרה, כתחליף זול לחום וקרבה מבן/ת הזוג.
אנשים קבורים בפלאפון בזמן ארוחת ערב, בדייט ואפילו במיטה, הודעות קופצות וצלצולים קוטעים את הנוכחות ונדמה שגולת הכותרת של זמן איכות ביחד, היא לא יותר מלתעד את הזמן הזה, רצוי בכמה שיותר פוזות כדי שתצא תמונה טובה, שנוכל להשוויץ לחברינו הווירטואליים בחיים המרגשים והמאושרים שלנו, אלו שכבר מזמן לא באמת קיימים.
מצדו השני של המסך, ניבטים פרצופים מחויכים עטורי פילטרים, שכל קשר בינם לבין מה שבפועל קורה במציאות אצל אותם זוגות, מקרי בהחלט.
ככל שאתה גולש יותר ברשתות החברתיות ונחשף ליותר תמונות מזויפות של החברים הווירטואליים שלך, כך גוברת ההשוואה בין מערכות היחסים והחיים הכיפיים לכאורה שלהם לחיים שלך וההשוואה הזו יוצרת בלבלול, גורמת להטיל ספק במצבך הנוכחי ולתבוע בשאלות על החסר.
האינטרנט מכניס אותנו למצב תמידי של חוסר שקט, היעדר נוכחות וקצב מהיר מידי, שמדרבן אותנו לרדוף אחרי העדכני, המסעיר, החדש והבלתי מושג, שלא חלילה נפסיד משהו.
אנחנו בסטטוס של גלישה מתמדת, שמרחיקה אותנו אחד מהשנייה וכל אלו ובראשם ה-FOMO (פחד מפני פספוס) יוצרים אצל בני הזוג תחושות של בדידות, ניכור וניתוק רגשי, שמעמידים אותנו בפני שלוש אופציות בחירה - Fight, Flight or Freeze.
הלוחמים יעשו הכל להציל את הקשר ולהתקרב שוב, הבורחים יבחרו להתגרש והקופאים פשוט ייעצרו במקום ויוותרו על האפשרות להרגיש שוב נאהבים ומחוזרים במקרה הטוב ובמקרה הרע, יישארו בקשר ויחפשו אלטרנטיבות אחרות שיספקו את חסרונם וביניהן כאמור, בגידות.
עכשיו, אחרי שסיימנו להריץ בקצרה כמה פרקים בסגנון "מראה שחורה" בנושא אינטרנט וזוגיות, אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהירגע, כי למרות כל הסכנות הקיימות והצפויות בעתיד בשל השתלטותו של האינטרנט על המציאות שלנו, יש מה לעשות ואפשר לעצור את המפולת, או לפחות לנסות.
האינטרנט שהפך את העולם לכפר גלובאלי ומחק את גבולות הזמן והמרחק, גרם לכך שגם הגבולות בזוגיות היטשטשו, אבל אם מספיק רוצים, ניתן לתקן.
השלב הראשון לזוגיות בריאה יותר הוא לעבוד על התקשורת הבינאישית, בתחילת קשר וגם אחרי שנים של חיים משותפים, לקבוע ערב זוגי בשבוע שהוא מוגבל בזמן גלישה, כלומר ששניכם מבלים יחד בלי פלאפונים או מסכים אחרים.
מומלץ מאוד להתאמץ אחד בשביל השנייה, להיות סבלניים, לא להיעלם לאינטרנט בכל פעם כשמשהו לא מסתדר ולמצוא ריגושים יחד מחוץ למסך, כי הם קיימים, רק צריך להוציא את הראש מהבור ולהפסיק להתנהג כמו בת יענה.
זה נכון שהטכנולוגיה מוכרת לנו זיופים ואנחנו כמו צרכנים טובים קונים את האמת הכוזבת כמעט באוטומט ובדיוק בגלל זה עלינו להיות ערניים ומודעים לכך שלא כל מה שרואים, קוראים או שומעים באינטרנט הוא נכון וזה כמובן רלוונטי גם לרווקים, גם לנשואים וגם לגרושים מבנינו.
אם אתה לא מאושר ולא מסופק, האינטרנט לא יהיה זה שיפתור לך את החסך, אלא טיפול פסיכולוגי אישי או טיפול זוגי ועבודה, הרבה עבודה עצמית.
אל תיתן לנזילות של הרשת לתעתע אותך, תיאחז בקרקע המוחשית ולא בהבטחות השווא שמפוזרות ברחבי האינטרנט כלאחר יד ובמיוחד תזכור – אולי אין מתכון לזוגיות בריאה ומאושרת, אבל בטוח שיש דרך ועל אף צלו המאיים של האינטרנט, אפשר לקיים זוגיות טובה כזו שהטכנולוגיה לא תרמוס, פשוט צריך להשקיע ולבחור אחד בשנייה ולא במסך, כל יום מחדש.
קראו עוד: למה בני זוג פוחדים מפני פרידה?