כידוע, מגפת הקורונה מספקת לא מעט מחלוקות בקרב הציבור הרחב, לרבות מחלוקות בכל הקשור לחיסון ילדים. מטבע הדברים, מחלוקות אלו מסתבכות אף יותר כאשר מדובר בהורים גרושים שחלוקים ביניהם בעניין זה.
מה עושים כאשר הורים גרושים לילדים קטינים אינם מסכימים בשאלה האם לחסן את הילדים בחיסון נגד הקורונה? מה משמעותה של עמדת הילדים לגבי שאלת החיסון? אילו שיקולים יש לשקול לפני הכרעה משפטית בסוגיה?
מחלוקת כזו התגלעה בין שני בני זוג גרושים שהנם הורים לשני ילדים בני 15. בעוד האם ביקשה לחסן את הילדים, האב התנגד לכך ועל כן האם פנתה לעורך דין והגישה בקשה בפני בית המשפט לענייני משפחה בחיפה להורות על חיסון הילדים ללא הסכמת האב.
המדובר בהליך תלה"מ 8386-03-20 ובסקירה שלפניך נסביר את עיקרי הסכסוך בין ההורים הגרושים בשאלת החיסון והדרך לפיה הכריעו שופטי בית המשפט במחלוקת החשובה, שבוודאי נפוצה מאד בימים אלו בקרב לא מעט הורים גרושים ברחבי הארץ.
האם צירפה לבקשתה אישור מטעם רופא ילדים שממליץ על מתן החיסון לילדים ואת עמדת משרד הבריאות מיום 21.6.2021, שממליצה אף היא על הרחבת מתן החיסון לבני 15-12 נוכח ההתפרצויות האחרונות של נגיף הקורונה בקרב הילדים ובני הנוער.
עוד טענה האם שהיא מבקשת לחסן את הילדים גם למקרה שבו הם ירצו לצאת לחו"ל, שאז הם לא יספיקו לקבל את שני מנות החיסון לפני כן וכי הם עצמם מבקשים להתחסן, בשל השתתפותם היומיומית בפעילויות ספורט וחששם להידבק ולהדביק עקב כך.
האב טען שהוא אינו מתנגד באופן קטגורי למתן החיסון, אלא סבור שיש להמתין עם החלטה זו עד לחודש ספטמבר 2021, עם פתיחת שנת הלימודים.
לדבריו, אין הכרח לחסן את הילדים דווקא כעת, לאור המידע החלקי שקיים בעניין בטיחות החיסון, מה גם שקיימת המלצה גורפת שלא לנסוע עם הילדים לחו"ל.
יצויין שהאב לא נמצא בקשר רצוף עם ילדיו ועל כן הוא הגיש בקשה לחידוש הקשר עמם.
לאור גילם של הילדים, מינה להם בית המשפט אפוטרופסית לדין, ששוחחה עמם באריכות ובנפרד.
בחוות דעתה ציינה האפוטרופסית לדין ששני הילדים הביעו בפניה את רצונם החד משמעי להתחסן, מאחר ששניהם ספורטאים שמשתתפים בפעילויות ספורט בליגה ובמשחקי אליפות ונחשפים למעגל נרחב של אנשים ונערים שמהם הם עלולים להידבק.
אחד הילדים אף ציין שהוא פגוע מעמדת אביו שמתנגד לחיסון ושהוא חש שאביו מסרב לכל דבר ואינו מכבד את צרכיו ורצונותיו.
בהתאם לדברים הללו, המליצה האפוטרופסית לדין להיעתר לבקשת האם ולחסן את הילדים, תוך כיבוד רצונם החד משמעי.
בהחלטתו מיום 1.7.2021, קבע בית המשפט כי יישומו של עקרון טובת הילד במקרה דנן מוביל למסקנה לפיה טובת הילדים, השמירה על בריאותם, וכיבוד רצונם החד משמעי, מחייבים את מתן החיסון לילדים.
סעיף 68(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שבכל הנוגע לעניינים שברפואה, על בית המשפט להיעזר בחוות דעת רפואית ולבחון האם האמצעים המבוקשים דרושים לשמירת שלומו הגופני של הקטין, לאחר ששקל את רצונו, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו ואת הפגיעה האפשרית באורח חייו.
עם זאת, הפסיקה קבעה שיש לקבל חוות דעת רפואית רק כאשר קיים צורך בקיום ניתוח או נקיטת אמצעים רפואיים אחרים.
כאשר מדובר בביצוע חיסונים שגרתיים, אין צורך בקבלת חוות דעת רפואית וברירת המחדל היא שיש לפעול לפי הנחיית הרשויות ולערוך את החיסונים.
עוד נקבע שהמלצות משרד הבריאות לגבי חיסוני שגרתיים נבחנו ונקבעו על ידי גורמים מקצועיים והמדובר בהמלצות גורפות וחד משמעיות לכלל הילדים בישראל, למעט מקרים בהם יש טעם שבגינו יומלץ שלא לבצע חיסון כלשהו.
בהמשך לכך קבע בית המשפט לענייני משפחה שעל אף שפסיקה זו מתייחסת לחיסונים שגרתיים, אזי במציאות הנוכחית, שבה העולם כולו מתמודד עם נגיף הקורונה, ובשים לב להמלצת רופא הילדים והמלצת משרד הבריאות, כוחה יפה גם לגבי החיסון נגד נגיף הקורונה.
כמו כן, יש לקחת בחשבון את העלייה הניכרת והמתמדת בתחלואת הקורונה בארץ ואת סוגיית הדחיפות שנובעת מכך שתוקפו של מלאי החיסונים לבני נוער אמור לפוג כבר בסוף יולי 2021.
לבסוף, יש לייחס גם משקל נכבד לרצון הילדים עצמם, שמבקשים להתחסן על מנת שיוכלו להמשיך בפעילותיהם הספורטיביות ולבוא במגע עם בני גילם. זכות הילד להשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לו מעוגנת גם בסעיף 12 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד.
בית המשפט ציין כי הוא התרשם מהילדים באופן אישי שמדובר בילדים בוגרים ונבונים וכי אין המדובר בילדים שמושפעים או מוסתים על ידי מי מהורים.
לאור השבר ביחסים שבין הילדים לאביהם, יש אף ערך מוסף לכיבוד רצון הילדים על ידי בית המשפט, בשעה שהם למודי אכזבות מהקשר עם אביהם, ועל אחת כמה וכמה כשרצונם מתיישב עם טובתם.
בהתאם לכל האמור לעיל, הורה בית המשפט על קבלת בקשת האם וחיסון הילדים נגד קורונה וזאת ללא הסכמת אביהם.
עוד בנושא: פתרון משפטי למחלוקת לגבי חיסון ילדים