ככלל, כאשר מדובר בפתרון סכסוך עסקי בין קרובי משפחה, יש לזכור שמטרת פתרון הסכסוך איננה רק ליישב את המחלוקת העסקית בין הצדדים, אלא גם ולעיתים בעיקר, לאפשר לצדדים לשקם את יחסיהם, כך שהם יוכלו להמשיך ולקיים קשר משפחתי תקין ביניהם גם בתום הסכסוך.

בעוד שבמקרים של סכסוך רגיל אשר מתנהל בין צדדים שאינם קרובי משפחה אין כל מניעה שהם יתנתקו לגמרי לאחר שהסכסוך ביניהם יסתיים, במקרה של צדדים לסכסוך שהנם קרובי משפחה, השאיפה הנה בראש ובראשונה שהצדדים יוכלו להמשיך לקיים קשרים אישיים ביניהם, וזאת באופן תקין ככל הניתן ומבלי שיווצר קרע משפחתי.

ניסיון החיים מלמד אותנו כי על מנת ליישב סכסוך על רקע עסקי בין קרובי משפחה לא די בהליכים המשפטיים הפורמליים הרגילים, אלה המתנהלים במסגרת תביעות שהגישו הצדדים בבית המשפט.

צריך לזכור כי בתי המשפט מסוגלים להכריע במחלוקת המשפטית-עסקית במגבלות סדרי הדין, וזאת לרוב מבלי שיהיו באמת מסוגלים לסייע לצדדים המסוכסכים לשמר ולשקם את מערכת היחסים המשפחתית הנורמלית.

אמנם, כאשר המחוקק הקים את בית המשפט לענייני משפחה השאיפה הייתה ליצור ערכאה יחודית שתוסמך לדון לא רק בענייני מעמד אישי, אלא בכל סכסוך משפחתי שהוא וזאת דווקא בשל אופיו המיוחד והרגיש.

במסגרת הליך המ 26345/97 אלונים נ' גור ואח' נפסק כי:

"המשפחה היא התא היסודי של החברה. לחברה יש אינטרס מובהק שהמרקם החברתי לא ייפגע. המתדיינים בני המשפחה ישארו בני משפחה גם לאחר ההכרעה בסכסוך והבאת שלום בין המתדיינים היא אינטרס החברה לא פחות מאשר הכרעת הסכסוך בהתאם לדין. זה ... מה שהניע את המחוקק להביא תחת סמכות בית המשפט לענייני משפחה לא רק ענייני מעמד אישי, אלא כל תביעה אזרחית שהצדדים לה הם 'בני משפחה' במתחם הרחב שקבע המחוקק בחוק".

אולם הלכה למעשה דומה כי פתרון הסכסוך המשפחתי באמצעות בית המשפט בענייני משפחה איננו מסוגל בהכרח גם להביא שלום בין המתדיינים וזאת בנוסף להכרעת הסכסוך בהתאם לדין.

שכן אופיו הנוקשה והפורמלי של הליך בית המשפט, איננו בנוי בהכרח בכדי להעניק לצדדים הזדמנויות להיפגש ולתקשר ביניהם באופן ישיר, ובכך לפרוק את מטעניהם הרגשיים, ולשקם את יחסיהם.

בנוסף העובדה לפיה בית המשפט כבול לדין המהותי ולסדרי הדין והראיות, מקשה אף היא על בית המשפט להגיע לפתרון גמיש ויצירתי, אשר יוסכם על ידי שני הצדדים יחדיו.

לעומת זאת, הליך גישור המתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט, הינו הליך אשר במובהק נועד ליישב סכסוכים בין קרובי משפחה אשר מנהלים עסק משותף.

הליך הגישור נועד בראש ובראשונה לאפשר לצדדים להגיע לעמק השווה ביניהם, ולגבש פתרון מוסכם המקובל על שניהם. עורך דין שהנו מגשר מקצועי ידע כיצד לתווך ולגשר בין הצדדים, ולאפשר להם להגיע לפתרון מוסכם אשר יסיים סופית את הסכסוך ביניהם.

פתרון כזה יכול לנוע מהגעה להסכמה נקודתית לגבי המחלוקת העסקית ועד להחלטה להפריד כוחות, באופן לפיו אחד הצדדים ימכור את חלקו בעסק לצד השני או ששניהם ימכרו אותו לצד שלישי.

כך או אחרת, הדגש בתהליך זה איננו הכרעה בין העמדות היריבות אלא הגעה לפתרון שיפתור לא רק את המחלוקת העסקית, אלא גם את המחלוקת הרגשית והבין אישית במידת האפשר.

לשם כך הליך הגישור מעניק לצדדים את ההזדמנות להיפגש ולתקשר באופן ישיר, לפרוק את התסכולים האישיים שלהם ולסלק את משקעי העבר בין הצדדים, כך שהם יוכלו לפתוח דף חדש ביחסיהם.

אפשרות נוספת שקיימת הנה לנסות ולפתור את הסכסוך העסקי-משפחתי באמצעות הליך בוררות.

נציין מראש כי יש לזכור שגם הליך הבוררות הנו הליך נוקשה יותר מהליך הגישור, שכן לא תמיד הצדדים מסכימים לפטור את עצמם מהדין המהותי ו/או סדרי הדין והראיות.

בנוסף, בעוד שמהליך הגישור ניתן לפרוש בכל עת אין זה המצב כאשר מדובר בהליך הבוררות. כמו כן, פסק הבוררות מחייב את הצדדים גם אם הם אינם מסכימים לו ולרוב כמעט בלתי אפשרי לערער עליו.

לעומת זאת, במסגרת הליך הגישור ניתן להגיע אך ורק לפתרון שמוסכם על שני הצדדים, ובמידה ורוצים להעניק להסכם שנערך בתום הליך הגישור גם תוקף של פסק דין, אשר יאפשר לאוכפו באמצעות ההוצאה לפועל, ניתן להגישו לבית המשפט על מנת שיינתן לו תוקף כזה.

לאור הדברים, בכל מקרה של סכסוך בין בני משפחה המנהלים ביחד עסק משפחתי משותף, אנחנו ממליצים להקדים ולפנות לשיחה אישית עם עורכות הדין במשרדנו, וביחד נסייע לכם לגשר על הפערים ולסיים את הסכסוך מבלי להיגרר לתביעות משפטיות ולפגיעה קשה בעסקים שאותם אתם מנהלים.

לעורכות הדין במשרד גוטמן צברי ניסיון רב שנים בפתרון סכסוכים בדרכים מכובדות, מסביב לשולחן הדיונים ובלי מריבות ומאבקים שבהם כולם מפסידים.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!