במקרים אלו, נדרש בית הדין הרבני להכריע בסוגיית הכתובה ולאורך השנים, היו לא מעט פסיקות שונות, מעניינות וחשובות.

מתי האשה זכאית לקבל דמי הכתובה?

דמי הכתובה כוללים בעיקרם את עיקר הכתובה, שהנו הסכום הבסיסי המינימלי שעל הבעל לשלם לאשה בסיום הנישואים וכן תוספת כתובה, שהנה סכום נוסף מעבר לעיקר הכתובה, אותו הבעל רשאי להוסיף במידה והוא מעוניין בכך.

לפי ההלכה, זכאות האשה לקבלת דמי הכתובה בשל סיום הנישואים עקב גירושים נקבעת בהתאם לכללים הבאים:

• אם הבעל הוא שמעוניין להתגרש אזי האשה זכאית לדמי הכתובה, אלא אם הבעל יוכיח שהאשה היא שנושאת באחריות לגירושין. מדובר למשל במקרים בהם האשה בגדה בבעל, או שהאשה הנה אשה מורדת קרי, אשה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם הבעל ללא סיבה מוצדקת, אישה שעוברת על דת משה, קרי, אישה שמכשילה בעל שומר מצוות וגורמת לו להפר את ההלכה ללא הסכמתו, כגון מאכילה את בעלה באוכל לא כשר, לא שומרת על הלכות נידה, אשה שעוברת על הדת יהודית קרי, אשה שמתנהגת או מתלבשת שלא בצניעות, או מתנהגת באלימות פיזית או מילולית כלפי הבעל ועוד.
• אם האישה היא שמעוניינת בגירושין אזי היא אינה זכאית לדמי הכתובה, אלא אם האשה תוכיח שהבעל הוא שנושא באחריות לגירושין. מדובר למשל, במקרים בהם הבעל בגד באשה, הבעל מפגין אלימות פיזית או אלימות מילולית כלפי האשה, הבעל לוקה בריח רע, עקר או חסר כח גברא ועוד.

מהאמור לעיל עולה שלמעשה זכאות האשה לתשלום דמי הכתובה לפי ההלכה אינה נקבעת לפי הצד שמעוניין בגירושין ומגיש תביעת גירושין, אלא לפי הצד שנושא באחריות לגירושין.

במידה והבעל הוא שנושא באחריות לגירושין אזי האשה תהיה זכאית לתשלום דמי הכתובה ואילו במידה שהאשה היא שנושאת באחריות לגירושין, אזי היא לא תהיה זכאית לתשלום דמי הכתובה. כך גם נקבע בתיק רבני 1052149-2 פלונית נ' פלוני שהתנהל בפני בית הדין הרבני האזורי בחיפה.

עוד צויין בתיק זה שההלכה שלעיל נוגעת רק לגבי זכאות האשה לקבלת עיקר הכתובה במקרה שהבעל הוא שנושא באחריות לגירושין ואילו לגבי קבלת תוספת הכתובה במקרה כזה קיימת מחלוקת בין פוסקי ההלכה.

דעת המיעוט סבורה שהאשה זכאית לקבל גם את תוספת הכתובה בכל מקרה שבו הבעל נושא באחריות לגירושין ואילו דעת הרוב סבורה שהאשה זכאית לקבלת תוספת הכתובה כאשר הבעל נושא באחריות לגירושין רק במקרה שמדובר בעילה שנמצאת בשליטת הבעל, כגון בגידה או אלימות במשפחה.

לעומת זאת, כאשר מדובר בעילת גירושין שאינה נמצאת בשליטת הבעל, כגון עקרות או ריח רע, אזי האשה אינה זכאית גם לקבלת תוספת הכתובה.

במסגרת ההליך המעניין בתיק רבני 1158116-2 פלוני נ' פלונית שהתנהל בפני בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע, נדון תיק שעסק בתביעת גירושין שהגישה האשה נגד הבעל, לאחר שנודע לה שהוא בגד בה במשך כשנה עם אשה אחרת.

הבעל ניסה בתחילה להכחיש שקיים יחסים עם האשה האחרת, אולם האשה הציגה בפני בית הדין הרבני האזורי התכתבויות שהתנהלו בינו לאשה האחרת ואשר הוכיחו זאת באופן חד משמעי.

במסגרת תביעת הגירושין תבעה האשה גם את תשלום דמי הכתובה, בסך של 555,555 ₪. ברם, לאחר שהתברר שהזכויות הפנסיוניות שלה גבוהות משל הבעל בסכום של 360,000 ש"ח, שאת מחציתו היא נדרשה להעביר לו, הסכימה האשה להעמיד את סכום תביעת הכתובה על סך של 180,000 ש"ח, שמשמעותו החזרת זכויותיה הפנסיוניות לידיה.

בית הדין קבע שמאחר שהבעל בגד באשתו במשך תקופה ארוכה ואף הוסיף חטא על פשע כשהכחיש את מעשיו, מכאן שהגירושין נגרמו בשל אשמת הבעל ועל כן האשה זכאית לקבלת דמי הכתובה במלואם. מכיוון שהאשה הסכימה להעמיד את סכום תביעתה של 180,000 ₪ בלבד נפסק לה סכום זה במלואו.

עוד בנושא: הפר התחייבות לעבור פוליגרף וחוייב בתשלום הכתובה    באילו מקרים ניתן לשלול חיוב בתשלום הכתובה?