ניכור הורי ומרדנות מצד הילדים? המזונות בסכנה!

לפיכך, יש לבחון את הסיבות להיווצרות יחסים בלתי תקינים בין הקטין לבין ההורה, וכן האם הפסקת תשלום המזונות לא תביא להחרפת הסכסוך בינו לבין מי מהוריו. כך נקבע בהליך ע"א 425/68 משכיל נ' לאיתן.

עוד נפסק כי על בית המשפט ליתן משקל לעקרון טובת הילד בטרם ננקטים צעדים לרעתו וביטול מזונותיו, וכי עליו להתייחס להשלכות הכלכליות של הפחתת המזונות על הקטינים שלא יפגעו צרכיהם הבסיסיים או רווחתם הכלכלית, וזאת כאמור בהליך רע"א 37610/10 פלוני נ' פלונית.

כמו כן נקבע שיש לנקוט בזהירות ובריסון בצעד של ביטול ושלילת מזונות או הפחתתם בשל סרבנות קשר, מתוך הבנה כי מדובר בצעד קיצוני, אשר ככלל יש להימנע ממנו, אלא אם קיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת, כאמור בהליך ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי.

בנוסף נקבע לא אחת כי יש לנקוט בהליך טיפולי מקדים לפני נקיטת צעד זה וכי שלילה ואף הפחתה של מזונות, אינה יכולה להיות "הקו הראשון" של התמודדות עם ילדים המסרבים לשמור על קשר עם הוריהם, כאמור ברע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית.

לפיכך, כאשר מדובר בבקשה להפחתה ו/או ביטול מזונות לילדים מורדים שמתנכרים למי מהוריהם ומסרבים לכל קשר עמם, יש לבחון את נסיבותיו של מקרה לגופו, ולבדוק את התנהלות כל הגרמים שמעורבים בו ומהן הסיבות להיווצרות היחסים הבלתי תקינים בין הקטין להורה.

קריאה נוספת: שלילת חזקת הגיל הרך בשל ניכור הורי

הדילמה שכרוכה בבקשה להפחית או לבטל תשלום מזונות לילדים מורדים

ההחלטה בבקשה להפחתה או ביטול מזונות לילדים מורדים הנה החלטה קשה, שמצריכה הכרעה בדילמה לא פשוטה.

במסגרת הליך תמ"ש (ת"א) 14652/97 א' ע' נ' א' ר' (קטין) התייחסה השופטת מילר לדילמה זו, בציינה:

"לא בקלות מחליט בית המשפט לקבוע כי מזונות יבוטלו בגלל העדר קשר. הנטיה הטבעית היא לחשוב שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין, ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה, ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר על ידי צמצום רווחתם הכלכלית. מאידך, אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 15 -14 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית".

עוד בנושא: תביעת אם לקבלת צו שיורה על חידוש הקשר עם בנה

השיקולים שצריך לשקול בעת דיון בבקשה

במסגרת פסק הדין המעניין בהליך עמ"ש (מרכז) 56871-01-16 מ.ז.כ. נ' ע.ז.כ. וכן בפסק הדין בהליך תמ"ש (ת"א) 29511-09-13 פלוני נ' אלמונים נקבע כי לצורך ההכרעה בבקשה להפחית / לבטל תשלום מזונות לילדים מורדים, יש לבחון בין היתר את השיקולים הבאים:

• האם סרבנות הקשר נובעת אך מרצונו של הילד או שקיימת להורה המנוכר אשמה למצב שנוצר.
• האם ההורה נקט בכל הפעולות והאמצעים הנדרשים לצורך חידוש הקשר.
• האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.
• מה תהיה השפעת ביטול המזונות על קיומו הסביר של הקטין.
• מהו גילו של הילד, קרי, האם הוא קטין או בגיר ומה מקור חיוב האב במזונותיו?

פסיקה עדכנית בנושא הפחתת מזונות של ילדים בניכור הורי

במסגרת פסק הדין המרתק בהליך תלה"מ 65003-01-17 (י-ם) פלוני נ' פלונית דן בית המשפט בבקשה להפחתת / ביטול מזונות ילדים שמסרבים להיות בקשר עם אביהם.

תיק זה עסק בזוג גרושים שהנם הורים לשני ילדים קטנים, מעל לגיל 6 ועל כן תשלום מזונותיהם הנו מדין צדקה. בני הזוג נפרדו בשנת 2012 בשל התרחקות האב מהדת ומהקהילה החרדית אליה השתייכו הצדדים וילדיהם.

בחודש מרץ 2014 חוייב האב לשלם מזונות לילדים בסך של 2,200 ₪ וכן בשיעור של 40% מעלות המדור, מתוך סך מרבי של 4,500 ₪. בנוסף חויבו הצדדים לשאת באופן שווה בשכר הלימוד של הקטינים ובהוצאותיהם החינוכיות החריגות והרפואיות החריגות.

בינואר 2017 הגיש האב בקשה לביטול או הפחתת חיובו במזונות הקטינים מפאת היותם מורדים ומסרבים לקשר עמו וכן מאחר שחל שינוי מהותי בצרכיהם של הקטינים שפחתו, המצדיק הפחתת גובה החיוב.

האם התנגדה לבקשה בטענה לפיה סרבנות הקשר נעוצה בהתנהגות האב ועל כן אין מקום לפגוע עוד בילדים. עוד ציינה האם כי העובדה שאין האב מפרנסם אך מעמיקה את הקשיים בקשר ביניהם. האם הוסיפה וטענה כי יש להגדיל את מזונות הילדים וזאת מאחר שרכושו והכנסתיו של האב גדלו.

ממועד הפירוד בשנת 2012 ועד למתן פסק הדין בתיק זה בינואר 2019 מתנהל בין צדדים הליך הנוגע בעיקרו לקיום קשר של הקטינים עם האב.

במסגרת הליך זה הוגשו לתיק בית המשפט לענייני משפחה כעשרים תסקירים ועדכונים של עו"ס לסדרי דין וגורמים מקצועיים שונים שמונו על ידי בית המשפט ואשר כולם הגיעו למסקנה לפיה העדרו של קשר בין האב לבין הקטינים נעוץ בסירובם של הקטינים לקיום הקשר בעקבות הסתה מצד האם על מנת להדיר את האב מחייהם.

ממסמכים אלו עלה שכאשר שהו הקטינים עם האב לאחר פירוד הצדדים במסגרת הסדרי הראיה שנקבעו לאב, הקשר היה טוב ומטיב והקטינים נהנו ממנו וציפו לו.

זמן קצר לאחר מכן החלו הקטינים לגלות התנגדות לקשר עם האב, מאחר והם הושפעו מהסתת האם.

האם מצידה, הטילה את האשמה על האב וטענה כי אין הוא עושה די על מנת לקרב את לב הילדים אליו, וכי הוא דבק ברצונו לחשוף את הילדים לעולמות ולתכנים החדשים שלו, ולגרור אותם לקונפליקט הדתי ועל כן אין הוא מוצא מסילות ללבם.

לדבריה האב מקנטר את הילדים בדברים על אורחות חייהם ומביע את סלידתו מדרכם ובכך מרחיק אותם ממנו.

עוד בנושא: ניכור הורי נלמד מראיות אובייקטיביות ולא מתחושת ההורה המנוכר לכאורה

בית המשפט דחה את טענות האם לפיהן הטעם בסירוב הילדים לקיום קשר עם האב נעוץ בחשיפתם לעולמות ולתכנים הזרים להם, מאחר ולא נמצאה להם כל אחיזה בחומר הראיות. עוד נקבע שסירוב הקטינים לקשר משמעותי עם האב אינו רציונלי.

גם אם ניתן היה בעבר לטעון כי שינוי אורחות החיים של האב גרם לקטינים מבוכה, בלבול וקשיים, כיום ניכר בבירור שהמצב אינו עוד כזה שכן, מיד לאחר הפירוד קיבל האב את הצורך להקפיד ולשמור על אורח החיים של הילדים בזמן שהותם אצלו וזאת גם במחיר של קיום המצוות ומעשים שאתם הוא לא מזדהה, מה גם שהוא נפגש עם הילדים בעיקר אצל אמו, שממשיכה לשמור על אורח חיים חרדי.

עובדת סוציאלית שבדקה את המקרה שללה בתסקיריה את טענות האם לפיהן הוא חושף את הילדים לאורח חיים חילוני ואף ציינה שהיא התרשמה מדבריהם שישנה הקפדה בבית האב על אורח חייהם וכי במסגרת טיפולית מתאימה, הילדים יהיו מסוגלים להסתגל להבדלים בין הסגנונות השונים בבתי ההורים.

כאמור, עמדת כל הגורמים הטיפוליים והמקצועיים היתה אחת ולפיה האשם בסירוב הקטינים בקשר עם האב אינו נעוץ באב, אלא בהסתה מצד האם כנגד האב וכי התנהלות האם והמסרים השליליים שהטמיעה בילדים לאורך השנים, בצורה שיטתית, אקטיבית ובוטה, הם שגרמו לסרבנות הקשר הקשה והבוטה מצדם של הקטינים.

בית המשפט קבע כי האב, ככל אב אחר, אינו "כספומט" כפי שצוין לעיל והילדים אינם חופשיים מחובתם כלפיו לנהוג בו במידת הכבוד המקובלת ובכללה לקיים עימו קשר.

לפיכך, אין זה הוגן לחייב את האב לפרנס את ילדיו תוך התעלמות מהיחס שהם מעניקים לו.

עמדת הילדים אינה יכולה לעמוד בכפיפה אחת עם המשך הטלת מלוא החיוב על האב לתרום לפרנסתם. על הורה מנכר להפנים ולהבין כי תוצאה אפשרית של הסתתו היא שייאלץ לשאת לבדו הן בעול הטיפול בקטינים והן בעול פרנסתם ונשיאה בכל צרכיהם.

יחד עם זאת, מאחר שבהכרעה בתביעה לביטול מזונות בגין סרבנות קשר על בית המשפט החובה לבחון את האמצעי שפגיעתו פחותה, נראה שאיזון ראוי בין שמירה על צרכיהם הבסיסיים של הילדים ושמירה על טובתם לבין הביטוי שיש ליתן להתנהלותם ניתן להשיג בדרך של צמצום היקף החיוב במזונות תחת ביטולו.

ראשית, קיימת עדיין אפשרות של שיקום הקשר בין הקטינים לאב באמצעות צעדים טיפוליים. על מנת שההכרעה לא תביא לסופם של הניסיונות לחידוש הקשר, יש להורות בשלב ראשון על צמצום החיוב ולא על ביטולו.

שנית, מתן פטור לאב מחיובו במזונות הקטינים עלול להרחיק עוד יותר את לב הקטינים ויעמיק את הקרע. כיום יש קשר ולו מינימאלי בין האב לבין הקטינים. קיים החשש שגם הקשר המתקיים היום יחדל.

שלישית, הקטינים עדיין צעירים בגילם. במידה רבה הם כבר משלמים מחיר כבד בגין עובדת הליך הגירושין של הוריהם ובחירותיהם. ביטול חיוב האב להשתתף במזונותיהם המינימאליים וכפועל יוצא פגיעה אפשרית ברמת חייהם עלול להתפרש על ידם כצעד עונשי נוסף.

עקרון בחינת טובת הילד מחייב גם בירור שלא יהיה בצמצום חיוב האב במזונות פגיעה בסיפוק צרכיהם הבסיסיים של הקטינים. אולם, נראה כי הפחתת חיוב האב במזונות הילדים לא יותירם בחוסר כל ויתכן שדווקא בכך תבוא תמורה ביחס של הילדים לאב.

בצמצום החיוב במזונות יבינו אולי הילדים שנפל דבר ועליהם לתקן את אורחותיהם, בטרם יבוטל החיוב באופן מוחלט.

הפחתת החיוב לא תעשה מהסכום שנקבע בפסק הדין למזונות אלא מגובה החיוב אם היה נפסק כיום. ללא קשר לסרבנות הקשר, אין חולק שחל שינוי נסיבות מהותי מאז מתן פסק הדין, שכן הכנסתו של האב גדלה מסך של 5,000 ₪ ל-8,000 ואילו האם נישאה מחדש ונולדו לה 3 ילדים נוספים וכפועל יוצאי השתנו צרכי הקטינים באשר להשתתפות בעלות מדור ואחזקת המדור.

בנוסף, יש להתחשב בהלכה התקדימית שנקבעה בהליך בע"מ 919/15 אשר שינתה באופן מהותי את אופן חיוב המזונות של קטינים מעל גיל 6 שנים של בני זוג יהודים, בקביעתה שהחיוב הוא מדין צדקה החל במידה שווה על שני ההורים.

ברם, הצדדים לא פירטו את צרכי הקטינים כיום ואילו האם לא פירטה את הכנסותיה הפנויות. בנסיבות אלו, לא ניתן לקבוע על בסיס טענות וראיות את צרכי הילדים ועלותם ואף לא את יכולתה הכלכלית של האם וממילא לא את יחסיות יכולתם הכלכלית של הצדדים.

משכך, אין לבית המשפט אלא לאמוד את סכום המזונות על פי ידיעתו השיפוטית וכן לאמוד את יכולתם הכלכלית של ההורים והיחסיות ביניהם.

בהמשך לכך קבע בית המשפט כי לאחר שהוא שקל את כל השיקולים הנוגעים לעניין, לגבי עוצמת הפעלת הסעד, בשים לב לגילאי הקטינים, לנסיבות ותוך מתן הדעת לסיפוק צרכיהם ההכרחיים ולדין האישי, יש להפחית את תשלום המזונות והמדור של האב לסך של 1,000 ₪ לחודש, 500 ₪ לכל קטין וזאת עד הגיעם לגיל 18 או סיום הלימודים בתיכון.

עוד נקבע שאם יחודש הקשר באופן משמעותי תהיה בכך עילה לעתור להגדלת תשלומי מזונות הילדים. אם חלילה תחול הרעה נוספת בקיום הקשר תהיה בכך עילה לעתור להפחתת החיוב או לצורך ביטולו לחלוטין.

בנוסף חויבו הצדדים להמשיך ולשאת באופן שווה בשכר הלימוד של הקטינים ובהוצאותיהם החינוכיות החריגות והרפואיות החריגות.

עוד בנושא: האם תשלום פיצויים לגרוש בשל לשון הרע וניכור הורי