כלומר, כל אחד לכאורה רשאי להגיש התנגדות לצוואה וזאת במידה ויש לו עניין בכך. כלומר, במידה ויש לו קשר חוקי כלשהו לצוואה. יחד עם זאת, על בית המשפט לבחון האם אכן יש לו עניין בדבר אשר מצדיק את הגשת ההתנגדות על ידו, וזאת בהתאם לנסיבות המקרה.

באופן כללי ניתן לומר כי רוב ההתנגדויות מוגשות על ידי קרובי משפחה שהינם יורשים על פי הדין ואשר נושלו מהצוואה, או שקיבלו חלק בעיזבון המצווה אשר נופל מחלקם בעיזבון על פי הדין.

לדוגמא, על פי חוק הירושה ילדיו של המצווה זכאים לרשת אותו בחלקים שווים ביניהם. אולם במידה והצוואה קבעה כי מי מהילדים יודר כליל מעיזבון המצווה, או שהוא יקבל חלק קטן ממה שקיבלו יתר הילדים, אזי יתכן שאותו ילד יחוש מקופח וימצא לנכון להגיש התנגדות לצו קיום הצוואה.

אופן הגשת ההתנגדות לקיום הצוואה

אופן הגשת ההתנגדות לצו קיום צוואה מוסדר במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה-1965, ותקנות הירושה, תשנ"ח-1998.

יש להגיש את ההתנגדות בפני רשם הירושות תוך 14 ימים ממועד הפרסום של הגשת הבקשה לצו בעיתונות וברשומות. במקרים מיוחדים רשאים רשם הירושות או בית המשפט לענייני משפחה לקבוע מועד מאוחר יותר.

נוסח ההתנגדות צריך לפרט את נושא ההתנגדות, נימוקי ההתנגדות וכן את כל המסמכים הרלוונטיים שעליהם מתבססת ההתנגדות.

בנוסף יש לצרף להתנגדות את המסמכים הבאים:

• תצהיר המעיד על אמיתות העובדות המצוינות בהתנגדות, חתום ע"י המתנגד ומאומת על ידי עורך דין.
• טופס פתיחת הליך.
• קבלה על תשלום האגרה בגין הגשת ההתנגדות.
• יפוי כח, במידה והמתנגד מיוצג על ידי עורך דין.

את מסמכי ההתנגדות יש להגיש במספר עותקים התואם את מספר המשיבים להתנגדות, וכן בצירוף עותק נוסף לבית המשפט לענייני משפחה.

הטיפול המשפטי בהתנגדות שהגשת

עם הגשת ההתנגדות בפני רשם הירושה, מזכירות הרשם מעבירה את תיק הבקשה בצירוף ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט ידון ויכריע בנושא זה בהתאם לטענות הצדדים, ועמדת ב"כ היעומ"ש לממשלה, שאצל האפוטרופוס הכללי.

במסגרת תיק בית המשפט, מגיש הבקשה למתן צו קיום הצוואה ירשם כתובע והמתנגד ירשם כנתבע.    

לשם ניהול התיק יקבע בתחילה דיון מוקדם אשר נועד לברר את גדר המחלוקת בין הצדדים ואפשר קיום הליכים מקדמיים, כגון גילוי ועיון במסמכים רלבנטיים.

לדוגמא: בשלב המקדמי ניתן לבקש את גילוי מסמכיו הרפואיים של המצווה ולעיתים תשקל האפשרות לשלוח את הצדדים להליך גישור בניסיון לפתור את המחלוקות בנושא הצוואה.

לאחר סיום ההליכים המקדמיים יקבע התיק לדיון הוכחות, במסגרתו יחקרו המצהירים על תצהיריהם.

דיון ההוכחות בתיק התנגדות לבקשה נחשב להליך בעייתי ומורכב, בשל העובדה שהאדם המרכזי בתיק זה, אשר יכול להעיד בצורה המהימנה ביותר לגבי תוכן הצוואה, קרי המצווה עצמו, איננו עוד בחיים.

לפיכך על בית המשפט להכריע בהליך זה על סמך עדויותיהם של יתר האנשים אשר היו מעורבים או קשורים לנסיבות הכנת הצוואה.

עקרונית, נטל הראייה לגבי קבלת ההתנגדות לצו קיום הצוואה מוטל על המתנגד, וזאת בהתאם לעיקרון הכללי לפיו המוציא מחברו עליו הראיה.

הנחת המוצא בעניין זה הינה שהצוואה כשרה ותקפה, וזאת לאור עקרון העל בדבר כיבוד רצון המצווה, והמגמה המעדיפה לתן תוקף לצוואה כאשר הדבר אפשרי.

לפיכך, על המתנגד לקיום הצוואה להציג את קיומן של עילות להתנגדות וכן להוכיח באמצעות ראיות כבדות משקל שאכן נפל בה פגם כלשהו אשר מצדיק את פסילתה או ביטולה של הצוואה.

כל ספק בעניין זה פועל לטובתו של מי שביקש את קיום הצוואה, וזאת כפי שנקבע בהליך דנ"א 1516/95 מרום נ' היועהמ"ש לממשלה.

במידה והמתנגד הוכיח קיומה של חזקה לכאורה בדבר הפעלת השפעה בלתי הוגנת על המצווה, עובר נטל הראיה אל מי שמבקש את קיום הצוואה, באופן לפיו עליו לסתור חזקה זו. יחד עם זאת, נטל השכנוע עדיין מוטל על כתפי המתנגד ואיננו מוסר ממנו לעולם.

אולם, במידה והמתנגד הוכיח כי נפל פגם טכני בצוואה מתהפך נטל הראיה, באופן לפיו על מי שביקש את הצו לקיום הצוואה להוכיח כי חרף הפגם הטכני האמור, הצוואה עדיין משקפת את רצונו החופשי האמיתי של המצווה, וזאת בהתאם לסעיף 25 לחוק הירושה.

בסיום שלב ההוכחות על הצדדים להגיש את סיכומיהם לבית המשפט. לבסוף, על בית המשפט לתת פסק דין במסגרתו הוא יכריע האם לדחות את ההתנגדות או לקבלה.

במידה ובית המשפט ידחה את ההתנגדות הוא יורה על מתן צו לקיום הצוואה. במידה ובית המשפט יקבל את ההתנגדות, הוא יורה על פסילת הצוואה.

במידה ואין צוואה כשרה אחרת שתקבל תוקף כדין, יחולק עזבון המנוח בהתאם לכללי חלוקת הירושה על פי הדין קרי, הוראות חוק הירושה. לפיכך, מומלץ במקרה כזה להגיש ביחד עם ההתנגדות גם בקשה לצו ירושה.

קריאה נוספת בנושא:

• אישור צוואה למרות נישול הבן היחיד
• בית המשפט אישר צוואה למרות שמוריש סבל מדמנציה
• דחיית התנגדות למתן צו ירושה בטענה לקיום צוואת שכיב מרע