רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
כידוע, לא מעט מקרי גירושין גולשים למרבה הצער לסכסוכים מכוערים, עתירי הכפשות ואמוציות שליליות בין בני הזוג.
חלק מבני הזוג אף מסיתים את ילדיהם המשותפים כנגד ההורה השני, באופן שאף עלול ליצור אצל הילדים ניכור הורי וסירוב להיות בכל קשר עם ההורה השני. במקרים מסויימים, חלקם אף חוצים גבולות אדומים במסגרת מאמצי הניכור ההורי שלהם ונסיונותיהם לסכל כל קשר בין הילדים להורה השני.
כך אירע גם בנסיבות התיק שנדון בהליך תלה"מ 30290-05-18 א.כ. נ' א.כ. אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בנצרת.
תיק זה עסק בשני בני זוג שהתגרשו בשנת 2016 לאחר 4 שנות נישואים, ולהם בת משותפת אשר בשנת 2019 היתה בת 6.
משנת 2017 מתנהלים בין הצדדים הליכים בעניין הסדרי שהות של הקטינה עם אביה, במהלכם טוען האב לניכור הורי, ואילו האם טוענת ללא הפסק כי האב הינו מסוכן מאחר והוא משתמש בסמים באופן קבוע.
האב הודה שבעבר עישן סמים, אולם טוען שכיום הוא אינו משתמש כלל בסמים ואף הסכים לעבור בדיקות מתאימות ביחידה להתמכרויות של לשכת הרווחה במקום מגוריו מהן עלה כי הוא אכן נקי מסמים.
בחודש ספטמבר 2017 שלח עורך הדין המייצג את האם מכתב בן 4 סעיפים לחברה בה הועסק האב כנהג משאית, בו נכתב כך בסעיפים 2 ו-3 כך:
"בהזדמנות זו מבוקש לעדכן אתכם, לאחר שנודע למרשתי כי הגרוש הנ"ל נוהג אצלכם על משאית בשעות הלילה, כי הנ"ל נהג במשך שנים רבות לעשות שימוש בסמים וייתכן גם סמים כבדים. מתוך דאגה לשלום הציבור, מבוקש לבדוק עניין השימוש בסמים, של העובד שלכם שנוהג במשאית שהנ"ל נוהג תחת השפעת סמים הדבר מסכן גם אותו וגם את הציבור".
האב טען שמדובר בפרסום לשון הרע ופנה במכתב לעורך הדין של האם, באמצעות עורכת הדין שייצג אותו, למען תפנה למעסיקתו ותתקן טעותה וכן תתנצל על פרסום לשון הרע אך היא סירבה והודיעה בחוזר, כי האב אכן עושה שימוש בסמים, כי יתכן ופברק בדיקות שתן ועל כן היא עומדת בדיבורה.
עוד בנושא: ניכור הורי נלמד מראיות אובייקטיביות ולא מתחושה אישית של ההורה שחש מנוכר
בנוסף, פנתה האם לרב העיר בה הם מתגוררים כדי שיסייע לה לפנות ללשכת הרווחה להפסיק את הסדרי שהות של הקטינה עם לינה אצלו, וזאת בטיעון כי האב ישן עם הקטינה באותה מיטה.
בהמשך לכך שלח רב העיר מכתב ללשכת הרווחה כשמתואר שהנאמר בו הוא על יסוד היכרות של הרב עם האם ודבריה בפניו ובין השאר נרשם בו.
"כמו-כן בעניין הלינה אצלו, עצם הלינה אצל אביה היא בסכנה גדולה מאוד, כשהם בדירה יחד לבדם ובמיוחד כשהם ישנים במיטה אחת בביצוע נשיקות ולטיפות, כך שהם בחשש קרוב מאוד לסכנת אונס והליוואי שלא יהיה מאוחר! לכן נראה כי יש צורך לבטל כליל הלינות אצלו".
האב הגיש כנגד האם תביעת פיצויים בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק בסך של 50,000 ₪ לפי סעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, בטענה לפיה האם פרסמה במסגרת שני המכתבים הללו לשון הרע בכוונת זדון להשחיר את שמו בפני מעסיקתו, העובדת הסוציאלית לסדרי דין ולשכת הרווחה, וזאת כדי לפגוע בו ולסכל אפשרות של הסדרי שהות בינו לבין בתם הקטינה.
האם לא הכחישה שמשלוח שני המכתבים עלולים להוות לשון הרע, אולם טענה שיש לדחות את התביעה נגדה וזאת מאחר ועומדת לה הגנת 'אמת דיברתי', לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע וכן הגנות תום הלב לפי סעיף 15 לחוק זה.
בית המשפט קבע שאין ספק ששני המכתבים מהווים פרסום לשון הרע בנסיבות העניין, מאחר שפרסום שאדם משתמש בסמים כבדים תוך שהוא נוהג במשאית ושהוא מסוכן מינית לבתו, הוא פרסום שמבזה אותו, משפילו ועושה אותו למטרה ללעג.
לעניין הגנת 'אמת דיברתי' לפי סעיף 14 לחוק, נקבע שהאם לא הוכיחה שהגנה זו עומדת לה, מאחר שהיא לא הוכיחה שהאב משתמש בסמים ושהוא מסוכן מינית לבתו.
לא זו בלבד שהאם לא הוכיחה שהאב משתמש בסמים, אלא שאף הוכח ההיפך, מאחר שהאב הגיש לבית המשפט סיכום אבחון של היחידה להתמכרויות בלשכת הרווחה שלו מחודש נובמבר 2017, ממנו עלה שהוא נקי משימוש בגראס מזה 8 חודשים וכי אין אינדיקציה להתמכרות שלו לגראס ולפיכך הוחלט לסיים את ההתקשרות שלו עם היחידה להתמכרויות.
עוד נקבע ששני המכתבים אינם פרסומים מקריים או תלושים מהקשר וכי הם לא נועדו לצורך הגנה על הציבור מפני נהג משאית מסוכן ומסומם או מפני עבריין מין פדופיל, אלא הם נועדו אך ורק לסכל את שהות הקטינה אצל אביה, הכתמתו בכתם חברתי כמסומם ומסוכן מינית לקטינה וזאת כחלק ממסע השמצה של האב במסגרת הליכי הסדרי שהות והקשר בינו לבתו הקטינה.
לעניין הגנות תום הלב לפי סעיף 15 לחוק, קבע בית המשפט שהאם הנה הורה מנכר וכי התנהלות זו של הורה מנכר, שאינו יכול לקבל מרות וסמכות לא של העו"ס, לא של פסיכולוגים וגם לא של החלטות בית המשפט המשפט לענייני משפחה, הנה תופעה מוכרת בסכסוך צבוע בצבעי ניכור.
אולם, בית המשפט לא יכול לעמוד מנגד ולאפשר להורה המנכר ליהנות מהגנות תום לב לפי החוק בסיטואציה שכזו.
פסק הדין אמור לשדר מסר להורים מנכרים לפיו עליהם להיזהר מפרסום פרסומים שהנם בגדר לשון הרע, רק מתוך פרקטיקות הוריות מנכרות ורצון לסכל הסדרי שהות.
לגבי גובה הפיצוי שנפסק לחובת האם, קבע בית המשפט כי למעט אמונתה של האם בכך שהאב אכן צורך סמים, אין לפי הוראות החוק הצדקות להפחתת הפיצוי ולמעשה אף ישנן הצדקות להגדלתו שעולות על כך, בייחוד לאור ההיבט של מאבק בפרסום שהוא יציר ניכור הורי והסתה של כל המערכות כנגד האב בניסיון לגרום לו להיראות כאב לא כשיר.
פעמים רבות, מוצאים עצמם בתי המשפט מתקשים בהתמודדות עם פרקטיקות הוריות של ניכור הורי.
אולם, כאשר הפרקטיקה היא בין השאר גם פרסום לשון הרע, באופן המכפיש ביותר שיכול להיות, חייבות להתאחד הפרדיגמות הנזיקיות והמשפחתיות לכדי הרתעה משותפת אחת, גם בתחום איסור לשון הרע.
האיחוד יכול למצוא ביטוי בשלילת הגנת תום הלב והוא יכול וצריך למצוא ביטוי גם בפסיקת פיצויים מרתיעים.
לאור כל האמור לעיל ואופן התנהלות האם וניהול ההליך על ידה, נקבע כי יש לחייבה בפיצויים על הצד הגבוה יותר, ובהתאם לכך חוייבה האם בתשלום פיצויים לאב בסכום המקסימלי הקבוע בסעיף 7א לחוק, וזאת בגובה של 50,000 ₪.
בנוסף חוייבה האם לשלם לאב גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.
עוד בנושא: ניכור הורי כלפי האב עשוי להוביל לביטול המזונות!